שאלה:
תשובה:
א. נוסח הברכות, והחובה לברכן קודם ההדלקה
בלילה הראשון, יש לברך על ההדלקה שלוש ברכות: א. אשר קדשנו במצוותיו להדליק נר של חנוכה; ב. שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. ג. שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. וכל זה בלילה הראשון, אך בשאר הלילות, אינו מברך שהחיינו (אלא רק את שתי הברכות האחרות) [שו"ע, או"ח, תרעו, סעיפים א-ב].
את כל הברכות הנ"ל, יש לברך לפני ההדלקה (רמ"א, שם בסעיף ב, ומ"ב ס"ק ד).
ב. התחיל להדליק חלק מהנרות, ולפני שסיים נזכר ששכח לברך את אחת הברכות
כאמור, את כל ג' הברכות יש לברך לפני ההדלקה.
אם התחיל להדליק, ולפני שסיים להדליק את כל הנרות, נזכר שלא בירך ברכה אחת או יותר, יכול לברך כשנזכר, ודין זה נכון לכל שלוש הברכות [מ"ב סימן תרעו ס"ק ד על פי תשובת רעק"א].
ג. אם סיים להדליק את כל הנרות ואז נזכר ששכח לברך את אחת הברכות
אם נזכר המדליק ששכח לברך את אחת הברכות או יותר, לאחר שכבר הדליק את כל הנרות, כאן יש הבדל בין הברכות, כדלהלן:
ברכת "להדליק נר של חנוכה" – לא יוכל לברך עוד, שהרי כבר הדליק את כל הנרות (מ"ב, תרעו, ס"ק ד).
לעומת זאת, ברכת "שעשה נסים" – אותה יוכל לברך גם לאחר שהדליק את כל הנרות (מ"ב, שם).
ואילו לגבי ברכת שהחיינו (אם נזכר לאחר שסיים להדליק את כל הנרות) – בעניין זה יש לכאורה סתירה במשנה ברורה: בס"ק ב כותב המשנה ברורה שלא יברך עוד באותו לילה, אלא בליל שני, בשעת הדלקה (כך המ"ב מפרש שם את דברי השו"ע בסעיף א, ואינו מביא שום חולק על כך); ואילו בס"ק ד' פוסק המשנה ברורה שניתן לברך שהחיינו גם באותו לילה, לאחר הדלקה. ובהערה בתחתית העמוד במשנה ברורה מובא יישוב לסתירה, שהדבר תלוי- כל זמן שהנרות עדיין דולקים, יכול לברך שהחיינו, ורק אם נזכר לאחר שכבו הנרות, עליו להמתין ללילה שני.
[במקרה נדיר שבו אדם נזכר שלא בירך שהחיינו רק לאחר ההדלקה של לילה שמיני, מתלבט המ"ב האם יברך שהחיינו, הרי כאן אינו יכול להמתין להדלקה של הלילה הבא].