שאלה:
האם יש מצווה להרבות סעודה בראש חודש? ומהו הגדר בכך?
תשובה:
השו”ע בסימן תיט סעיף א’ כותב “מצוה להרבות בסעודת ראש חודש”.
ומבואר במשנה ברורה (ס”ק ב) בשם אחרונים, שקיום המצווה הוא על ידי תוספת מאכל אחד על הרגילות בדרך כלל: “כתבו האחרונים, דהמדקדקים נוהגים כשחל ר”ח בחול עושים מאכל אחד יותר מבכל הימים לכבוד ר”ח; וכשחל בשבת, עושים מאכל אחד יותר ממה שנוהגים בכל השבתות, כדי שיהיה ניכר כבוד של ראש חודש”.
[ודי בכך שעושה זאת ביום וא”צ בלילה, כפי שמוסיף שם המ”ב – “נראה, דמה שמרבה בסעודה ביום לכבוד ר”ח, די, ואין צריך להרבות גם בלילה”].
והנה, בשבתות וימים טובים יש חיוב לאכול פת. האם יש חיוב כזה גם בראש חודש? התשובה לכך היא שמעיקר הדין, אין חובה לאכול פת בראש חודש, ורשאי אדם להעביר את כל ר”ח ללא שיאכל פת. עם זאת עולה בבירור מהמשנה ברורה (ס”ק א) שיש מעלה באכילת פת בראש חודש; ושלכתחילה אף טוב יותר שיאכל את הפת לשם סעודת ראש חודש [ובלשון המ”ב- “ואע”ג דמעיקר חיובא אינו מחוייב לאכול דברים הטעונים בהמ”ז, ויכול לצאת בשארי דברים… מכל מקום המוציא על סעודת ראש חודש ואוכל ושותה בו בטוב, הרי זה משובח”. ובשער הציון מביא מקור לכך בשם אור זרוע הלכות ראש חודש, ועוד מוסיף שם השער הציון “ומשמע דלכתחילה טוב יותר שיאכל פת לשם סעודת ראש חודש, וכן כתב הפרי חדש ועיין בפרי מגדים”].
[ומביא המשנה ברורה עוד בשם הפוסקים – “וכתבו הפוסקים בשם מדרש פסיקתא, כל מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה ועד ראש השנה, חוץ ממה שמוציא בשבתות ויו”ט, וראש חודש, וחול המועד… אם מוסיף מוסיפין לו, ואם פוחת פוחתין לו”].