הבדלה במוצאי שבת חזון – כיצד

על רקע האיסור לשתות יין בתשעת הימים, כיצד יש לנהוג בהבדלה במוצאי שבת חזון?
Print Friendly, PDF & Email

שאלה:

כידוע, בתשעת הימים נוהגים לא לאכול בשר ולשתות יין. מה הדין בהבדלה של מוצאי שבת, האם מותר לשתות יין?

התשובה בקצרה:

השו”ע פוסק, וכך נוהגים הספרדים, שאין בעיה לשתות מיין הבדלה בתשעת הימים, כי מלכתחילה איסור שתיית יין בתשעת הימים לא כולל יין הבדלה.

אך הרמ”א כותב (ובעקבותיו רוב בני אשכנז), שנהגו שאם יש במקום ילד קטן, יש להעדיף לתת לו את היין, ורק אם אין ילד קטן, ישתה בעצמו. ועוד יבואר להלן, שהילד הנ”ל צריך להיות מעל גיל שש אך מתחת לגיל תשע (ואם אין ילד כאמור, ישתה בעצמו).

התשובה ביתר הרחבה:

השולחן ערוך (תקנא, י) פוסק – “מותר לשתות יין הבדלה וברכת המזון”. כלומר, על אף האיסור לשתות יין בתשעת הימים, מותר לשתות יין הבדלה. וכך נוהגים הספרדים.

אך הרמ”א (שם) כותב שנהגו להחמיר, ואין שותים יין אלא נותנים לילד לשתות, ורק אם אין ילד, מותר לשתות בעצמו: “ונוהגין להחמיר שלא לשתות יין בברכת המזון ולא בהבדלה, אלא נותנים לתינוק [=ילד]. ובמקום דליכא [=שאין] תינוק, מותר בעצמו לשתות הבדלה“. וכך נהגו רוב האשכנזים (אמנם יש שנהגו כשו”ע, עיין למשל פסקי תשובות תקנא, י, שכתב ש”בהרבה קהילות ישראל נוהגים כדברי המחבר, ואף שמצויים קטנים לא נותנים להם לשתות אלא המבדיל שותה מהכוס”).

[ומבאר המשנה ברורה (ס”ק סח) בדעת הרמ”א, שלמרות שמקילים לשתות יין במקום מצווה, מכל מקום כאן מכיוון שניתן לצאת על ידי ילד, עדיף כך].

באיזה גיל צריך להיות ה”תינוק” שנותנים לו לשתות את היין? כותב המשנה ברורה (ס”ק ע) שצריך להיות תינוק שהגיע לחינוך (כי אחרת, כל ההבדלה וברכת “בורא פרי הגפן” היא חסרת משמעות עבורו ואין טעם לתת לו יין לשתות), אך מצד שני, צריך להיות ילד ש”לא הגיע עדיין להתאבל על ירושלים”.

[לשון המ”ב: “אלא נותנים לתינוק שהגיע לחינוך, וישתה רוב הכוס. ודווקא אם לא הגיע עדיין להתאבל על ירושלים”. ומוסיף המשנה ברורה – “ודווקא בזה, שהוא מצווה, אבל בלא מצווה, אף שאינו יודע להתאבל, אסור בבשר ויין, כשהוא בריא“].

ומדברי הפוסקים בני זמננו עולה שהגיל המקובל לכך [דהיינו, מי הוא אותו תינוק שהגיע לחינוך אך מצד שני לא הגיע להתאבל על ירושלים], הוא בין גיל שש לגיל תשע (בפסקי תשובות הערה 179 מביא גם דעה נוספת, שהגיל הוא גיל 10). וכאמור אם אין ילד בגיל ביניים זה, ישתה בעצמו.

[הערה: לכאורה ניתן לפתור את כל הבעיה, אם יעשו את ההבדלה על “חמר מדינה” כגון בירה, במקום על יין. אך ראיתי בפוסקים בני זמננו שכתבו שעדיף לא לעשות כך (למשל, מהסיבה שלא ברור בזמננו המעמד של “חמר מדינה” – ר’ כאן), וכן ראיתי בפסקי תשובות שכתב “ויש מי שאומר שבמקום שאין קטן (או שאין קטן שיכול לשתות רוב כוס) יעשו הבדלה על שיכר, אבל שאר פוסקים סמו דלא כן, אלא יש לעשות הבדלה על יין ולשתותו”].

 

2 תגובות

  1. תודה על ההלכה. אבל למה המשנה ברורה כתב “אלא נותנים לתינוק שהגיע לחינוך, וישתה רוב הכוס”. למה צריך רוב הכוס? חשבתי שבכל כוסות של ברכה חוץ מארבע כוסות רק צריך לשתות מלא לוגמיו? ואם זה נכון למה המשנה ברורה כותב שהילד צריך לשתות רוב הכוס?

    1. שאלה מצוינת, כנראה ההנחה הטבעית היא שהכוס מכילה רביעית, ורוב רביעית הוא כידוע מלוא לוגמיו ולכן כתב “רוב כוס”. ועל פניו אין הכוונה באמת מצד “רוב כוס” מדין הכוס. אבדוק בעז”ה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אהבתם? שתפו!

רוצים לקבל עדכונים שוטפים על לימוד חדש?

הירשמו עכשיו לרשימת התפוצה שלנו!