אמירת תחנון לאחר שקיעה

שאלה:

האם יש לומר תחנון ונפילת אפים במנחה לאחר שכבר חלפה השקיעה?

תשובה:

נחלקו האחרונים, האם אומרים תחנון במנחה לאחר שקיעת החמה.

בשו”ע אין לכך תשובה מפורשת. כל מה שנפסק בשו”ע הוא ש”אין נפילת אפים בלילה” (הטעם לכך הוא על פי קבלה)[1], אך לא ברור אם כוונתו ללילה ממש (צאת הכוכבים), או גם לאחר שקיעת החמה.

המשנה ברורה פוסק במפורש, שדווקא בלילה ממש אין נפילת אפים (כלומר, מצאת הכוכבים), אך אחרי השקיעה יש עדיין נפילת אפים. כך גם פוסק ערוך השולחן (“אם נמשך התחנון מהמנחה עד בין השמשות, אין לחוש כל זמן שעדיין אינו ודאי לילה”) ופוסקים נוספים, וכך כותבים גם חלק מפוסקי זמננו (עיין אשי ישראל על הלכות תפילה).

אולם, מאידך גיסא, רבים נוהגים שלא כהכרעת המשנה ברורה הנ”ל, ונמנעים מנפילת אפים כבר לאחר שקיעה, וכפי שמסכם הפסקי תשובות, אות יג:

“אך המנהג בירושלים, וכן נתפשט המנהג בכל ארץ ישראל, וגם ברוב המקומות בחו”ל, שאין נופלים על פניהם לאחר השקיעה, מפני שחששו גם בספק לילה לדבריו החמורים של הבית יוסף על פי הקבלה, שהנופל אפים בלילה הרי זה מקצץ בנטיעות ח”ו. וממילא גם אין אומרים וידוי וי”ג מידות”.

לסיכום, השאלה אם לומר תחנון אחרי שקיעה שנויה במחלוקת. יש נוהגים כך ויש נוהגים כך (ונראה שהמנהג הנפוץ יותר הוא שלא לומר).  

[הערה: בהמשך דבריו מתייחס הפסקי תשובות (שם) לנוהג הקיים במניינים מסוימים, שלא לומר תחנון כלל במנחה (אפילו לפני שקיעה). וזו לשונו: “ויש מקומות שנוהגים לא לומר תחנון ונפילת אפים במנחה, אף שעדיין לפני השקיעה. ומקור המנהג, כי בחו”ל, שזמן השקיעה ארוך ביותר, והיו בדרך כלל מסיימים תפילת המנחה לאחר השקיעה דהגאונים, ולכן לא חילקו ותמיד לא אמרו תחנון במנחה. ולכן, אין סיבה מספקת למנהג זה בארץ ישראל, ולאלו הנוהגים לסיים מנחה לפני השקיעה. אך כיוון שיש איזה אסמכתא לכך עפ”י האר”י ז”ל, לכן מי שמתפלל במניין שנוהגים כן, לא יפרוש מהם, אלא יתנהג כמותם ולא יאמר“. וכך ראיתי גם בהליכות שלמה (הגרש”ז אוירבאך), הלכות תפילה, יג, ה, שהנקלע לציבור שיש לו מנהג קבוע לא לומר תחנון במנחה, כמו בחלק מקהילות החסידים, ינהג כמותם ולא יאמר תחנון].

[1] הדין שאין אומרים תחנון בלילה נפסק בשו”ע, או”ח, קלא, ג; והטעם לכך הוא על פי קבלה, כמבואר בבית יוסף, ומובא בקצרה במ”ב. ונציין שמסיבה זו, אין נפילת אפים בתפילת ערבית (עיין בערוך השולחן).

[קרדיט צילום: נינה גורביץ, אתר פיקיויקי]