תדירות בדיקת התפילין

כל כמה זמן צריך אדם לבדוק את התפילין שלו?

שאלה:

כל כמה זמן צריך אדם לבדוק את התפילין שלו?

 

התשובה בקצרה:

בתפילין, ובעיקר בתפילין של זמננו, יכול אדם מעיקר הדין להניחן לעולם ללא בדיקה שמא התקלקלו (אלא אם כן אירעה בהן תקלה מסוימת כגון מים או חום חזק וכו’, שאז צריכות בדיקה מיד).

ומה שידוע שתפילין צריכות בדיקה פעמיים בשבע שנים, אין זה אלא בתפילין שאדם מניח רק לפרקים ושוהות ללא שימוש, שאז יש חשש עיפוש. אך כשמניחן באופן תדיר, אין צורך.

יחד עם זאת, “מנהג אנשי מעשה” לבדוק בחודש אלול, פעם בשנה או לפחות פעמיים בשבע שנים.

 

התשובה ביתר הרחבה:

השולחן ערוך (או”ח, לט, י) פוסק, שתפילין שאדם מניח בקביעות, אין חובה לבדקן ולחשוש שהתקלקלה כשרותן, והוא יכול להניחן לעולם ללא בדיקה.

לעומת זאת, תפילין שאדם מניחן לפרקים, ושוהות זמן ללא שימוש, חייבות בדיקה, שמא התעפשו, ותדירות הבדיקה הנצרכת במקרה כזה היא פעמיים בשבע שנים[1].

מה שאמרנו שאין חובה לבדוק תפילין שאדם מניח בקביעות, הוא כמובן דווקא כשלא אירעה תקלה מסוימת, אך אם אירעה איזושהי תקלה המצריכה בדיקה, כגון נפילה למים או שהייה בחום חזק, חובה לבדוק מיד (עיין סוגי תקלות בהערה)[2].

והנה, המשנה ברורה מביא בשם המגן אברהם, שעל אף שאמרנו שתפילין שאדם מניח בקביעות, אין חובה כללית לבדקם, מכל מקום “נכון לבדקם, מפני שמתקלקלין מפני הזיעה”. כלומר, אמנם אין ממש חובה, אבל “נכון” לבדוק, מפני הזיעה. אלא שראיתי בפסקי תשובות (לט, אות ז) שכותב על כך, שבתפילין של זמננו, פחת הצורך בבדיקה זו- “ובתפילין שלנו, העשויים בהידור ובעור מעובד היטב ובתפירות חזקים וסגור היטב וריבועו כהוגן ולא ניכר עליהם קלקול, הסומך על פשיטות דברי השו”ע שאין צריך בדיקה לעולם, לא הפסיד, כל זמן שלא אירע להם איזה תקלה אשר עלולה לגרום לקלקול בפרשיות“.

נמצא שבתפילין, ובעיקר בתפילין של זמננו, אין צורך מעיקר הדין בבדיקה שמא התקלקלו, והנוהג כך “לא הפסיד”.

וכל זה הוא מעיקר הדין, אך כבר מובא במספר פוסקים ש”מנהג אנשי מעשה” הוא לבדוק התפילין בחודש אלול, וכפי שמסכם הפסקי תשובות (שם)- “ומנהג אנשי מעשה לבדוק התפילין והמזוזות בכל שנה ושנה בימי חודש אלול (על פי מטה אפרים, תקפא, י, וקצשו”ע קכח, ג), או על כל פנים פעמיים בשבעה שנים (על פי חיי אדם, כלל יד סעיף כ), אך כאמור אינו חובה על פי הדין אלא מנהג חסידות. ורק תפילין שהיו מונחים זמן רב ללא שהשתמשו בהן יש לבדקן קודם, קודם שמתחילים להשתמש בו שוב“.

לסיכום: בתפילין, ובעיקר בתפילין של זמננו, יכול אדם מעיקר הדין להניחן לעולם ללא בדיקה שמא התקלקלו (אלא אם כן אירעה בהן תקלה מסוימת כגון מים או חום חזק וכו’, שאז צריכות בדיקה מיד). אולם, “מנהג אנשי מעשה” לבדוק בחודש אלול, פעם בשנה או לפחות פעמיים בשבע שנים. תפילין שאדם מניח רק לפרקים, חייבות בדיקה בתדירות של פעמיים בשבע שנים (וכן תפילין שלא הניחום זמן רב, צריכות בדיקה).

 

 

[1] ובלשון השולחן ערוך: “תפילין שהוחזקו בכשרות, אינם צריכים בדיקה לעולם. ואם אינו מניחן אלא לפרקים, צריכים בדיקה פעמיים בשבוע” (“שבוע” כאן פירושו שבע שנים). והטעם הוא כמוסבר במשנה ברורה, שאם מניחם לפרקים, חוששים שמא התעפשו.

[ועל פי זה יש שכתבו “לגעור” באותם הקונים או מקבלים תפילין מצדיקים גדולים ראשונים, שהיו זמן רב ללא שימוש, ומניחים אותם כך ללא בדיקה (כמובא בפסקי תשובות, לט, הע’ 36)].

ולעניין החובה לבדוק “פעמיים בשבע שנים”, לכאורה הכוונה היא פעם בשלוש וחצי שנים, ועיין בהלכה הבאה לעניין מזוזה, שם נתייחס לסוגיה זו.

[2] משנה ברורה, ס”ק כו- “ואם נקרע חיפוי הבתים או שנשרו במים, צריכים בדיקה תיכף, שמא נמחק הכתב או נתקלקל”. ובפסקי תשובות, לט, ז, מובאות דוגמאות נוספות של תקלה, המצריכות בדיקה- “כגון בנפל למים או שהה ליד חום חזק של התנור או קרני השמש שגורם לקפיצת האותיות וכיוצא בהם”.

Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אהבתם? שתפו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

רוצים לקבל עדכונים שוטפים על לימוד חדש?

הירשמו עכשיו לרשימת התפוצה שלנו!