“שברים תרועה” – בנשימה אחת או בשתי נשימות

שברים ותרועה - "בנשימה אחת" או "בשתי נשימות"? מהן "נשימה אחת" ו"שתי נשימות", לפי המ"ב ולפי החזון איש, וכמי נוהגים למעשה?

שאלה:

האם “שברים תרועה” שבתקיעות, יש לעשות בשתי נשימות או נשימה אחת?

וכיצד בדיוק מתבצעות “שתי נשימות” ו”נשימה אחת”?

תשובה:

א. המחלוקת אם שברים תרועה בנשימה אחת או בשתי נשימות, והכרעת השו”ע

בשולחן ערוך, סימן תקצ סעיף ד, מובאת מחלוקת האם תוקעים שברים ותרועה ב”נשימה אחת” או “שתי נשימות”. והכרעתו היא, “וירא שמים יצא ידי כולם, ובתקיעות דמיושב יעשה בנשימה אחת, ובתקיעות דמעומד יעשה בשתי נשימות”.

[והנה, הרמ”א חולק על כך וסובר לעשות הכול בשתי נשימות, אך ברוב הקהילות התפשט המנהג כשו”ע, וכך כותב שם הפסקי תשובות באות ו’: “ובעניין המנהג למעשה, הרמ”א כותב שהמנהג הפשוט לעשות הכול בשתי נשימות, גם תקיעות דמיושב, ובכמה פוסקים מצינו שמצדיקים דברי הרמ”א… אבל בשער הציון (ס”ק יח) כתב שהכרעת השו”ע לעשות תקיעות דמיושב בנשימה אחת ודמעומד בב’ נשימות היא הכרעה טובה מאוד, שבזה יוצאים ידי כל הדעות. ואכן המנהג ברוב הקהילות כן הוא, ובשו”ע הרב כתב שכן יעשו בכל מקום שאין מנהג קבוע“].

ועוד הוסיף שם הפסקי תשובות, “ובמקום שנוהגים לתקוע בנשימה אחת ונכשל התוקע ועשה ב’ נשימות חוזרת ותוקע תשר”ת כהוגן כפי המנהג. מה שאין כן במקום שנוהגים לתקוע בב’ נשימות וטעה התוקע ותקע בנשימה אחת יצא ידי חובתו. ובכל מקרה, אם בסדר דג”פ תשר”ת עשה התוקע פעם אחת בנשימה אחת ופעם אחת בב’ נשימות, לכו”ע ולפי כל המנהגים לא יצא ידי חובתו, וחוזר לראש הסדר”.

ב. מהו “נשימה אחת” ומהו “בשתי נשימות”

במשנה ברורה מבואר, שגם כשצריך לעשות נשימה אחת, אין הכוונה ללא הפסק כלל בין השברים תרועה, אלא הפסק קצר מאוד, שאינו כדי נשימה. ואילו “בשתי נשימות”, הכוונה היא שמפסיק בין השברים מעט יותר, כדי נשימה בין השברים לתרועה. נמצא לסיכום, שבין כך ובין כך יש הפסק בין השברים לתרועה, והשאלה היא רק כמה להפסיק.

[בס”ק יח, בהתייחסו ל”נשימה אחת”, כותב המשנה ברורה, “ומכל מקום לא יתקע שברים תרועה בכוח אחד בלי שום הפסק, דבכהאי גוונא לא מקרי נשימה אחת, אלא יפסיק מעט, רק שלא יהא כדי נשימה בינתיים”. ולגבי שתי נשימות כותב הפסקי תשובות, “והיינו שתי נשימות ממש, שאחר השברים ינשום נשימה אחת בפועל ויעשה התרועה, אבל יותר מכדי נשימה אחת לא יפסיק. ובעל תוקע שאינו יכול לתקוע אלא אם כן יפסיק יותר מכדי נשימה בין שברים לתרועה, אסור לו לתקוע”].

אך החזון איש חולק על כך וסובר ש”נשימה אחת” פירושו ללא שום הפסק כלל, ו”שתי נשימות” פירושו שיש הפסק כלשהו, כפי שמסכם הפסקי תשובות: “והחזון איש (סימן קלו ס”ק א) חולק על קביעה זו וסובר שאם מפסיק מעט אפילו פחות מכדי נשימה, זהו הפירוש של שתי נשימות שכתב השו”ע, כמבואר בשו”ע שלא יפסיק יותר מכדי נשימה, ונשימה אחת הכוונה בכוח אחד ממש ואין לו להפסיק כלל. ואכן כדבריו נהגו בבית מדרשו…”.

אך מסיים הפסקי תשובות, “אמנם בשאר פוסקים כתבו כפי שכתב המשנה ברורה, וכן עמא דבר [=כך העם נוהג], שבמיושב מפסיקים מעט פחות מכדי נשימה, ובמעומד מפסיקים כדי נשימה, לא פחות ולא יותר“.

 

Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אהבתם? שתפו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

רוצים לקבל עדכונים שוטפים על לימוד חדש?

הירשמו עכשיו לרשימת התפוצה שלנו!