“סכך לנצח” או מחצלת – האם מנוגד לגזירה שלא לסכך ב”חבילה”?

המסכך ב"סכך לנצח", או במחצלת, האם אין בכך ניגוד לגזירת חבילה ("גזירת אוצר"), המבוארת בדף יב ע"א?

Photo by Denis Agati on Unsplash

הדין הבסיסי – אין מסככים בחבילה משום גזירת אוצר

במשנה במסכת סוכה, דף יב ע”א, מבואר שאין מסככים בחבילה (כלומר, לא ניתן להניח חבילת עצים על גג הסוכה לשם סכך).

והטעם מבואר בגמרא, משום “גזירת אוצר”. כלומר, אם נאפשר לאדם לסכך בחבילה שהניחה לשם סיכוך, יבוא גם להכשיר בחבילה שהניחה לשם ייבוש (זוהי הדרך, להניח חבילות כדי לייבשן) ולא הניח לשם צל  [ובאמת לא ניתן להכשיר סכך שלא הונח לשם צל, כי אמנם אין צורך שהסוכה תהיה בנויה לשם מצוות סוכה, אך יש צורך שהסכך יונח לשם צל].

כלומר, מדאורייתא הסוכה כשרה, כי בפועל כן הניח את החבילה לשם סיכוך. אך מדרבנן אין לסכך בחבילה, מפני הטעות הנ”ל.

[ומבואר בתוספות בסוף דף יב ע”א על פי הירושלמי, שגזירה זו היא דווקא בחבילה של עשרים וחמישה קנים לפחות, וכך נפסק להלכה בשו”ע סימן תרכט סעיף טו, “וכיוון שמפני זה אסרוהו, לא הוצרכו לאסור אלא בחבילה שדרך לייבשה, ואין זה בפחות מכ”ה קנים, הלכך, כל חבילה שהיא פחותה מכ”ה, מותר לסכך בה”].

[ואם התיר את החבילה, הסכך כשר מיד ואין צריך לנענעו שוב, ואין כאן “תעשה ולא מן העשוי”; כי הסכך עצמו כשר (שהרי הניח לשם סיכוך, כאמור), וכל הבעיה היא רק מצד גזירה, ולכן כשהתיר, מיד כשר (משנה בדף יב ע”א ושו”ע, תרכט, יז)].

שאלה המתעוררת במציאות זמננו לאור האמור, ב”סכך לנצח” ובמחצלת:

בימינו, רבים מסככים ב”סכך לנצח”. סכך זה עשוי מדיקטים צרים, שמחוברים זה לזה על ידי חוט כותנה.

יש שרצו לטעון, שסכך זה פסול לסכך בו, מצד גזירת “חבילה” הנ”ל, שהרי הדיקטים קשורים זה לזה.

ושאלה דומה מתעוררת גם במחצלת, שגם היא מעין סכך מחובר.

האם באמת יש בסככים אלה בעייה מצד גזירת חבילה הנ”ל?

תשובת אחרוני זמננו

בתשובת הרה”ג יצחק מרדכי הכהן רובין (רב ומו”ץ בהר נוף) מובא החשש האמור, אך המחבר שם כותב שלמעשה נראה שאין לחשוש לכך, מכמה סיבות, וזו לשונו:

“ונראה שאי לחוש בזה כלל, דהנה יש להקשות בכל מחצלת נאסור משום חבילה והרי קיימא לן להלכה דמחצלת שאינה עומדת לשכיבה [וכפי שנתבאר בסי’ תרכ”ט ס ו” ] כשרה לסיכוך לכתחילה.

והטעם מבואר בריא”ז דף ז. מדפי הרי”ף, דגזירת חבילה היא דווקא באוגר עצים כדי לטלטל ממקום למקום, מה שאין כן העצים קשורים לצורך תשמישן, אין בזה משום גזירת חבילה. ועיין שם שלמד מדין מחצלת לנידון אחר.

ועוד יש לומר, דגזירת חבילה היא דווקא כשהעצים קשורים מבחוץ כחבילה, בזה יש לחוש שמא יבוא מהשדה וישכח וכו’, מה שאין כן אם החיבור בין העצים נעשה ביניהם, אינו דומה כלל לצורת חבילה.

שוב ראיתי בגליון צהר חלג ג עמ’ נט תשובת מרן הגריש”א שליט”א, שכתב שאין בזה כל שום פקפוק, וב”ה שזכינו לכוון לטעמים שכתב שם”.

 

לתשובה המורחבת, הדנה ב”סכך לנצח” גם מצד חששות ונדונים הלכתיים רבים נוספים, לחצו כאן

Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אהבתם? שתפו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

רוצים לקבל עדכונים שוטפים על לימוד חדש?

הירשמו עכשיו לרשימת התפוצה שלנו!