להלן קיצור הדינים הנוגעים להדלקת נרות חנוכה (ותפילת מנחה) בערב שבת:
א) זמן ההדלקה:
בשונה מבכל יום, לא ניתן להדליק את נר החנוכה בצאת הכוכבים או לאחר שקיעה, כי אז כבר שבת. לכן מקדימים להדליק לפני כן. עם זאת, יש גבול כמה ניתן להקדים- אין להדליק מוקדם יותר מ"פלג המנחה" ("פלג המנחה" בארץ ישראל בימים אלה הוא בערך בשלוש וחצי אחה"צ, תלוי בערים השונות).
ומכל מקום, יש לשים מספיק שמן כדי שידלק הנר לפחות חצי שעה עד אחר צאת הכוכבים [על פי שו"ע ורמ"א בסימן תרעט סעיף א ומשנה ברורה שם].
ב) הקדמת נר חנוכה לנר שבת:
מדליקים נר חנוכה לפני הדלקת נר שבת (שו"ע, שם. ומסביר המ"ב, שהטעם לכך הוא כדי לחוש לדעה הסוברת, שמי שמדליק נר שבת, קיבל על עצמו את השבת גם אם לא חשב במפורש לקבל שבת בעת ההדלקה).
ג) הקדים בטעות נר שבת:
מי שבטעות הדליק קודם נר שבת, יוכל עדיין להדליק נר חנוכה (כי סוף סוף ההלכה היא כדעה הסוברת שקבלת שבת אינה תלויה בהדלקת הנר, ולכן, עצם הדלקת הנר שלא מתוך מחשבה לקבל שבת, אינה מחילה על האדם את השבת).
ודווקא באיש, אך אשה, אם הדליקה נר שבת ולא התנתה במפורש שאינה מקבלת בכך שבת, לא תוכל להדליק נר חנוכה, שהרי היא רגילה שבהדלקת נר שבת היא מקבלת שבת, ומן הסתם גם כאן חשבה כך- מ"ב, שם.
ד) הקדמת מנחה להדלקת נרות: מובא במשנה ברורה בשם אחרונים, שנכון לכתחילה להתפלל מנחה ואח"כ להדליק (מ"ב, תרעט, ס"ק ב).
[ומוסבר שם הטעם בשער הציון, שאם לא יעשה כן אלא קודם ידליק, ייראה הדבר כסתירה מסוימת, כי הואיל ואנו מדליקים לפני הערב, לאחר פלג המנחה, נמצא שבמובן מסוים אנו מתייחסים לפלג המנחה כתחילת הערב, ואם כן כשמתפללים אח"כ מנחה של צהרים, נראה הדבר כסתירה (ונראה, שבכוונה דייק המשנה ברורה ולא כתב שיש כאן סתירה ממש, אלא כתב רק שנראה כסתירה; כי באמת, ההדלקה המוקדמת איננה אות גמור לכך שמבחינתנו אנו רואים את פלג המנחה כתחילת הערב לכל דבר, שהרי אם כך הדבר, כיצד בכלל מותר להדליק אח"כ נר שבת?! אלא על כרחך הכוונה היא כאמור, שרק נראה כסתירה. ומסיבה זו, העניין של מנחה תחילה הוא רק בגדר "נכון לכתחילה", אך לא חובה גמורה)].
[בשערי תשובה מובא טעם נוסף להקדמת מנחה להדלקה, והוא, שכשם שבביהמ"ק קדם תמיד של בין הערבים להדלקת נרות, כך גם כאן יש להקדים מנחה, שהיא כנגד תמיד של בין הערבים].
ה) מתי תתחיל האשה להדליק נרות שבת:
אם הזמן דוחק, האישה אינה צריכה להמתין עם הדלקת נרות שבת עד שהבעל יסיים להדליק את כל נרות החנוכה, אלא יכולה להדליק נר שבת כבר לאחר שהבעל סיים להדליק את הנר הראשון, שהוא עיקר הדין (ספר "הלכות חג בחג", פרק ז הלכה א, על פי בן איש חי בפרשת וישב, וכך כותבים גם אחרונים נוספים). [ועוד ראיתי בספר "חנוכה" של הרב צבי כהן, פרק יט סעיף ז, שכותב "מפני קוצר הזמן נוהגים רבים לכלול את אמירת הפיוט 'מעוז צור' בזמירות סעודת ליל שבת"].
ו) הדלקת הנרות בבית הכנסת בערב שבת:
בדומה לכל ימות החול, גם בערב שבת מדליקים נרות בבית הכנסת בברכה.
ומתי בדיוק מדליקים בבית הכנסת, יש בעניין זה כמה חילוקי מנהגים (עיין רמ"א, תרעא, ז, ומ"ב ס"ק מז), אך נראה שהדעה הרווחת בפוסקים היא שעדיף להדליק בזמן הסמוך לשקיעה, כי אז מקובץ הקהל לבית הכנסת ויש פרסומי ניסא. אם בית הכנסת הוא כזה שמתפללים בו מנחה צמוד מאוד לשקיעה, ידליקו לפני מנחה ולא לאחריה, כדי לא להסתכן במצב של הדלקה לאחר שקיעה. והוא הדין אם מכל סיבה אחרת יש חשש שההמתנה להתקבצות הקהל תביא להדלקה לאחר שקיעה, אין להמתין אלא להדליק כשניתן, אפילו לפני מנחה.