נטילת ידיים לאכילה מתוך בקבוק או כלי שפיו צר מאוד

האם ניתן ליטול ידיים לאכילה מכלי שפיו צר מאוד (ואין המים נשפכים על היד כולה בבת אחת), כגון בקבוק מים?
image_printהדפסה - print

שאלה:

האם ניתן ליטול ידיים מתוך כלי שפיו צר, כגון בקבוק, כפי שנוהגים לעתים לעשות בטיולים וכו’, או שמא יש בעיה בכך שאין המים מגיעים לכל חלקי היד בבת אחת (שהרי נטילה כזו מצריכה “לטייל” עם הבקבוק על היד כדי שיגיעו המים לכל חלקי היד)?

התשובה בקצרה:

אם הנטילה היא באופן רציף (דהיינו, שאמנם המים אינם מגיעים בבת אחת לכל חלקי היד, אך הבקבוק “מטייל” ברצף עד שמושלמת הנטילה בכל חלקי היד), הנטילה כשרה לכתחילה (ומכל מקום, אם יש תחת ידו כלי אחר, כדאי ליטול ממנו).

כאשר הנטילה אינה באופן רציף, אלא שופך קצת על חלק יד זה ואז לאחר הפסקה נוטל על חלק יד אחר –הדבר תלוי במשך ההפסקה: אם בין השפיכה הראשונה לשפיכה השניה כבר התייבשה היד, הנטילה פסולה; אם לא התייבשה היד, רק שההפסקה בין השפיכות הייתה ארוכה מעט, אזי הנטילה כשרה אך רק בדיעבד; ואם ההפסקה קצרה מאוד, יש להקל יותר.

התשובה ביתר פירוט:

באופן כללי, כשאדם נוטל את ידיו באופן שהמים אינם מגיעים לכל חלקי היד בבת אחת, אלא בשלבים (שתחילה נוטל חלק אחד של היד ולאחר מכן חלק אחר), יש לחלק בין מספר מצבים, כדלהלן:

מצב ראשון – קילוח רציף:

אם אין הפסק כלל לאורך כל השפיכה אלא הכול קילוח אחד רציף (דהיינו, שאמנם אינו שופך על כל ידו בבת אחת, אבל השפיכה היא באופן רציף על כל ידו ללא הפסק), פוסק הט”ז (ס”ק ה) שהדבר כשר ללא פקפוק, ושהמחמיר בזה הוא “מן המתמיהים”, וכך נראה מלשון המשנה ברורה בס”ק ל ובשער הציון כז, שבאופן זה אין להחמיר. וכך פוסק הפסקי תשובות, קסב, ח (עיין לשונו בהערה[1]).

ולכן בבקבוק שפיו צר, אם הנוטל שופך ברצף אחד על כל חלקי היד, גם אם לא בבת אחת אלא המים “מטיילים” על חלקי היד ברצף, הנטילה כשרה לכתחילה.

עם זאת מסיים הפסקי תשובות, שהואיל ויש שיטה מסוימת שמחמירה אף בזה, אזי אם יש תחת ידו כלי נטילה רגיל, הוא עדיף (כי אמנם מלשון המשנה ברורה הנ”ל בשער הציון כז משמע בבירור שהוא דוחה את השיטה המחמירה, אך ראוי לחוש לה כשיש אפשרות קלה לכך, מה גם שיש כמה אחרונים שקיבלו שיטה זו).

מצב שני – מספר שפיכות:

אם לא מדובר בקילוח אחד רציף, אלא במספר שפיכות על היד, הדבר תלוי במידת ההפסקה שבין השפיכות, כדלקמן:

אם התייבשה ידו מהשפיכה הראשונה עד שהספיק לשפוך את השניה, הנטילה פסולה;

ואם לא התייבשה ידו כנ”ל אך בכל זאת יש השתהות מסוימת לפרק זמן בין שפיכה אחת לחברתה (דהיינו, שנטל חלק אחד של ידו, השתהה מעט ואז נטל חלק אחר), כאן הנטילה כשרה, אך כותב על כך המשנה ברורה בשם כמה אחרונים שנטילה כזו כשרה רק בדיעבד[2].

ואם ההפסק בין שתי השפיכות קצר מאוד, ועובר באופן מיידי לשפיכה השניה מיד לאחר סיום הראשונה [הדוגמה במשנה ברורה (שם): כלי שיוצא ממנו כעין ברז, ובכל פתיחה של הברז יוצאים רק קצת מים, ורוצה לפתוח את הברז על חלק אחד של היד ומיד לאחר מכן לפתוח שוב על חלק אחר], מעיקר הדין יש מקום להחשיב זאת לשפיכה אחת ולהכשיר אף לכתחילה; ובכל זאת מוסיף המשנה ברורה, שהואיל והב”ח מחמיר גם במקרה כזה, אזי עדיף להימנע מזה, אם יש לו אפשרות אחרת.

 

[1]  לשון הפסקי תשובות: “אבל כשהמים נשפכים על ידו ללא הפסק, אע”פ שאין מגיעים בשפיכה אחת לכל שטח אצבעותיו וכף ידו, לית לן בה… ולכן אין איסור ליטול הידים מכלי שפיו צר, וכגון בקבוקי שתיה שלנו, ואע”פ שהמים זורמים בקילוח דק ואין מגיעים לכל שטח היד בבת אחת. דכאמור, כל שלא נפסק הקילוח, מיקרי שפיכה אחת”.

הערה: לעניין נטילה ברצף כנ”ל מבקבוק שפיו צר, מוסיף עוד הפסקי תשובות- “טוב שיקפיד לערות תחילה היטב על כל שטח האצבעות ואח”כ על שאר כף היד”. הטעם לכך הוא בקצרה על פי החשבון הבא: יש אחרונים הסוברים שעיקר חיוב הנטילה הוא באצבעות, יותר מאשר על היד עצמה, ולכן אם בין נטילת אצבע אחת לנטילת אצבע אחרת מפסיק ב”טיול” לשטח היד ורק אח”כ חוזר שוב לאצבע האחרת, שמא יש להחשיב זאת להפסק מסוים. ואמנם ניתן להקל בזה מעיקר הדין, אך הואיל ואין בזה טירחא, עדיף לעשות כך, עיין שם.

[2] על דברי השו”ע, או”ח, קסב, ג, המכשיר נטילת ידיים במקרה כזה, מוסיף המשנה ברורה בס”ק ל, “יש מאחרונים שכתבו, דדווקא בדיעבד אין צריך לחזור וליטול, אבל לכתחילה צריך ליטול בבת אחת כל היד”. ועוד עולה מהאמור שם, שאם בשעת השפיכה השניה כבר התייבשו המים מהשפיכה הראשונה, הנטילה פסולה אף בדיעבד.

image_printהדפסה - print
Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אהבתם? שתפו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

רוצים לקבל עדכונים שוטפים על לימוד חדש?

הירשמו עכשיו לרשימת התפוצה שלנו!