“העובר לפני התיבה – צריך לסרב”?

על פי הגמרא במסכת ברכות, כשמכבדים אדם להיות חזן עליו לסרב. האם זוהי הלכה פסוקה, ומדוע רבים אינם מקפידים על כך בימינו?
image_printהדפסה - print

שאלה:

מי שמכבדים אותו להיות שליח ציבור, צריך בתחילה להביע סירוב?

תשובה:

על פי הגמרא במסכת ברכות (דף לד ע”א), אדם שקוראים לו להיות שליח ציבור, צריך לסרב תחילה, שתי פעמים, ורק כשקוראים לו בפעם השלישית, ייגש להיות ש”ץ (כך מבואר שם בברייתא – “העובר לפני התיבה, צריך לסרב”, ומבאר רש”י, “כשאומרים לו לך, יעשה עצמו כלא רוצה, כלומר, איני כדאי”. ובהמשך הגמ’ מבואר, “כיצד הוא עושה? פעם ראשונה יסרב ,שניה מהבהב, שלישית – פושט את רגליו ויורד”).  וכך גם נפסק בשולחן ערוך, או”ח, נג, טז.

והנה, היום, רבים אינם נוהגים להקפיד על כך. וכותב על הגר”מ שטרנבוך (בשו”ת תשובות והנהגות, חלק א סימן קיב; כותרת השאלה: “תמיה על מה שאין נוהגין היום בש”ץ שיסרב ב’ פעמים“), שהסיבה לכך היא, שיש הבדל בין הש”ץ בזמן חז”ל, שהיה אדם בקי שתפקידו להוציא את הרבים שאינם בקיאים (ולכן היענותו המהירה להיות ש”ץ נתפסת כמעין יוהרא, שממהר להכריז על עצמו כבקיא מיוחד כאמור), לבין הש”ץ בימינו, הבקיא בתפילה ככל האחרים, ועצם עלייתו כחזן אינה מעידה שהוא בקיא יותר מאחרים (ולכן גם אם לא יסרב אלא ייענה מיד, אין בזה משום יוהרה).

ובלשונו:

“נראה שעיקר הקפידא בזמנם, שרובם לא היה בקיאים, והוציא אותם ש”ץ, ורבים שהתפללו טעו, אין לאדם להחזיק עצמו לבקי שיוציא, עד שיחזיקוהו אחרים, ולכן נמנע ומסרב עד שיורד לפני התיבה, וכמבואר בברכות (לד.) ובש”ע נ”ג (סעיף טז)… אבל בזמנינו אין מוציאים הציבור, ורובם ככולם ראויים לש”ץ בימות החול, ואם בשבת נמנעים, היינו מפני שאין להם קול ערב וכדומה, אבל מחזיקים את כולם במעלה דבקי ויודע ולא עלולים לטעות, ולכן בזמנינו אין חיוב לסרב דווקא ולעכב הציבור, ועיין מגן אברהם סימן נ”ג (ס”ק כ) שמחלק כעין זה לעניין יחיד שמעכב ש”ץ, שלא שייך בזמן הזה”.

ועוד מוסיף הרב שטרנבוך, “וביותר אני אומר, שאפילו לא נחלק כמו שכתבנו, ונימא (=ונאמר) שתמיד צריך סירוב ב’ פעמים, וכהפוסקים שלא חילקו בכך, במקום שרואה שאין רצים להיות ש”ץ והתפילה מתעכבת, אסור לו לסרב, שמפורש במשנה (שם בברכות) המתפלל וטעה ומעמידים אחר במקומו לא יהא סרבן באותה שעה, שאסור להתעכב, וגם כאן, כשרואה שהציבור יתעכב ויש טירחא דציבורא לא יהא סרבן באותה שעה, ויכול גם מעצמו לעלות, שמזכה הרבים, וזהו גופא זכות רבה מאוד”.

לסיכום: מדין חז”ל והשו”ע יש לסרב תחילה, אך היום מנהג רבים שלא להקפיד על כך. ובוודאי כשרואה שיש טירחא דציבורא והתפילה מתעכבת, אין לסרב כלל.

image_printהדפסה - print
Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אהבתם? שתפו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

רוצים לקבל עדכונים שוטפים על לימוד חדש?

הירשמו עכשיו לרשימת התפוצה שלנו!