הזמן הראוי לאמירת סליחות (ואמירתן לפני חצות)

מהו הזמן הראוי לאמירת סליחות? והאם יש מניעה לאומרן קודם חצות הלילה?

שאלה:

מהם זמני היום או הלילה הראויים לאמירת סליחות? והאם ניתן לומר קודם חצות לילה?

תשובה:

א. סדר עדיפויות הזמנים לאמירת סליחות

הזמן המובחר לאמירת סליחות הוא ב”אשמורת הבוקר”, כלומר, סוף הלילה לפני עלות השחר[1].

רבים נוהגים לומר קודם לכן, כבר מחצות ואילך. וכך ראוי לנהוג למי שקשה לו לומר כנ”ל לפני השחר באשמורת הבוקר (ועיין בהערה לעניין סדר העדיפות)[2].

על אף האמור, אין מניעה לומר סליחות גם במהלך היום, כשכבר האיר השחר (ולעניין מוצ”ש עיין בהערה, שמקפידים לומר בלילה ולא ביום)[3], ואפילו מאוחר יותר במהלך היום ניתן לומר סליחות, ולכן אדם שקשה לו לקום מוקדם כ”כ, יכול לומר סליחות במשך כל היום (ועיין בדברי הגר”ע יוסף ביחווה דעת, א, מו, שמי שלא אמר באשמורת לפני תפילת שחרית, יאמר סליחות לפני תפילת מנחה)- פסקי תשובות, תקפא, ב[4].

ב. אמירת סליחות לפני חצות

המשנה ברורה פוסק במפורש שאין לומר סליחות קודם חצות, וכלשונו בסימן תקסה ס”ק יב- “אין לומר קודם חצות לילה שום סליחות, ולא י”ג מידות, בשום פנים לעולם, חוץ מביום הכיפורים“. וכך מבואר גם בפסקי תשובות, תקפא, ב: “אבל לפני חצות לילה, על פי תורת הקבלה אסור לומר סליחות וי”ג מידות בשום פנים, כי הוא מקצץ בנטיעות, וזה מעשה רע ומר, ואפילו בעשרת ימי תשובה שהוא עת רצון, ובציבור בבית הכנסת, אין להקל, זולת בליל יום הכיפורים”. ומכאן, שאין לומר כלל סליחות קודם חצות.

יש הנוהגים בכל זאת לומר לפני חצות, ומסתמכים על פוסקים שאפשרו זאת או לימדו על כך זכות. וכפי שממשיך שם הפסקי תשובות- “ויש המיישבים מנהג אלו שקשה להם להמתין עד חצות ומקדימים לומר סליחות” (עיין שם בהערת השוליים). ומסיים המחבר- “אך יקפידו שיהיה על כל פנים באשמורה האמצעית של הלילה, שהוא לערך כשעתיים קודם חצות ולא קודם לכן”.

הערות מעשיות לנוהגים לומר סליחות לפני חצות

במוצאי שבת, המקדימים לפני חצות לא יאמרו את הווידוי שבסליחות (אשמנו בגדנו וכו’), משום קדושת שבת (פסקי תשובות, שם).

כמו כן, האומרים לפני חצות, לא יפלו על פניהם בסליחות (זאת לא רק במוצ”ש, אלא בכל השבוע), כי אין נפילת אפים בלילה לפני חצות- פסקי תשובות, שם [העניין בזה הוא, שעל פי קבלה אין נפילת אפים בלילה, והדבר נפסק במפורש בשו”ע, או”ח, קלא, ג, ומוסיף שם השו”ע שבשלב הלילה שקרוב ליום ממש, יכולים ליפול על פניהם, ובמשנה ברורה שם, ס”ק יח, כותב שיש מקילים בזה כבר מחצות. אך מכל מקום, לפני חצות בוודאי שאין נפילת אפים].

 

[1] כמבואר בשו”ע, תקפא, א, ש”נוהגים לקום באשמורת”, והכוונה היא לשלוש השעות האחרונות של הלילה.

[2] המנהג לומר כבר אחרי חצות ולא להמתין ל”אשמורת הבוקר”, אינו מוזכר בשו”ע, אך הוא על פי הזוהר, כפי שמובא מנהג זה בפסקי תשובות- “ויש הנוהגין לומר סליחות מיד לאחר חצות הלילה, ומנהג קדום הוא מדורות הקודמים, משום שעל פי הזוהר הקדוש עת רצון גדול הוא, ולכן לאלו שאין יכולים להשכים קום לפני עלות השחר, יעדיפו לומר סליחות לאחר חצות הלילה מאשר לדחות אמירת הסליחות לאחר שהאיר היום“.

ומהלשון הנ”ל משמע שמבחינת סדר העדיפויות, הסדר הוא כך- א) בלילה לקראת סופו. ב) בלילה מחצות ואילך. ג) בבוקר לאחר שכבר האיר השחר. וכך כותב גם הרב אופיר מלכא בספרו “הליכות מועד”, עמ’ לב [אם כי מביא בהערה ה’ שיש פוסקים, ובכללם הגרש”ז אויערבך והגרי”ש אלישיב, הסוברים שאפשרות ג’ עדיפה על ב’, ומבאר שלפי דעה זו, יש עניין רב ב”השכמה”, ולכן המשכים לומר בבוקר לפני הזמן הרגיל שמתפלל בו, עדיף (לפי דעה זו) על האומר מחצות].

[3] מבואר במטה אפרים סעיף י”א, שעל דרך הרוב מתאחרים ואומרים עם התחלת עמוד השחר, מלבד ביום הראשון שמקפידים להקדים יותר, הואיל ואומרים בו הפזמון “בזעקתם בעוד ליל” ו”רצה עתירתם בעומדם בלילות”. ואם בכל זאת אומר סליחות ביום הראשון בבוקר, רבים מהפוסקים כותבים שידלג המילים הללו [עיין אלף למטה סימן תקפא ס”ק יג, וכן המקורות המובאים בהליכות מועד (הרב מלכא) בעמ’ לד].

[4] ועיין בדברי הגר”ע יוסף בתשובה הנזכרת לעיל, שעל אף שכאמור ניתן לאומרן במהלך היום, מכל מקום “הסליחות שנאמרות באשמורת הבוקר אין ערוך אליהם, שאז הוא עת רצון והתעוררות מידות הרחמים”.

 

Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אהבתם? שתפו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

רוצים לקבל עדכונים שוטפים על לימוד חדש?

הירשמו עכשיו לרשימת התפוצה שלנו!