"בונה ברחמיו ירושלים – אמן"

מדוע בברכת "בונה ירושלים" שבברכת המזון, אדם עונה "אמן" אחרי ברכתו שלו עצמו? והאם יש ברכות נוספות שבהן נוהגים כך? מניין נובע ההבדל בעניין זה בין בני אשכנז לספרד?

שאלה:

בדרך כלל, אין אדם עונה אמן על ברכה שהוא עצמו מברך, ואם כך, מדוע בברכת המזון אנו אומרים "בונה ברחמיו ירושלים, אמן", כלומר, עונים אמן אחר עצמנו?

והאם ישנן ברכות נוספות שבהן עונים אחר ברכת עצמנו?

 

תשובה:

 
במסכת ברכות (דף מה ע"ב) נאמר, שהעונה אמן אחר ברכותיו שלו עצמו, "הרי זה בור" (כלומר, אין זה דבר ראוי). 
 
אך מבואר שם שבברכת בונה ירושלים שבברכת המזון, שונה הדבר, והעונה אמן אחר עצמו בברכה זו, "הרי זה משובח".
 
ונחלקו הראשונים בטעם הדבר, ויש למחלוקת זו נפקות חשובה למעשה: 
 
לפי הסבר אחד, וזהו הפירוש שהתקבל להלכה על ידי האשכנזים, הטעם שהמברך מוסיף "אמן" אחר ברכה זו, הוא כדי ליצור הפסק בין ברכה זו לבין הברכה הבאה אחריה; כי ברכת בונה ירושלים היא ברכה דאורייתא, והברכה לאחריה היא מדרבנן בלבד, ורצו ליצור היכר והפסק בין הברכה דאורייתא לבין הברכה דרבנן (שלוש הברכות הראשונות בברכות המזון, עד בונה ירושלים, הן מדאורייתא, ואילו הברכה הרביעית, "הטוב והמטיב", היא מדרבנן בלבד).
 
אך לפי הסבר שני, וזהו הפירוש שהתקבל להלכה על ידי בני ספרד, אין כוונת הגמ' דווקא לברכת בונה ירושלים, אלא הכוונה היא שכל אימת שאדם מגיע לסיומה של סדרת  ברכות, עליו להוסיף "אמן", להורות על סוף העניין (וברכת בונה ירושלים, היא סיום סדרת הברכות דאורייתא שבברכת  המזון).
 
ולשיטה זו נמצא, שישנן גם  ברכות אחרות שעונים אחריהן אמן; כך, לאחר ברכת ישתבח, שהיא סיום סדרת הברכות של פסוקי דזמרה (ברכת ברוך שאמר היא ברכתן הראשונה של פסוקי דזמרה, וברכת  ישתבח היא ברכתן האחרונה), אדם עונה אמן אחר עצמו; וכן לאחר ברכת שומר עמו ישראל לעד (שהיא סיום ברכות ק"ש), אדם עונה אמן אחר ברכת עצמו, וכך גם אחר ברכה אחרונה של הלל (שנחשבת צמודה לברכה הראשונה וכעין סיום שלה, ולכן אסור להפסיק ביניהן). 
 
כאמור, ההסבר הראשון התקבל להלכה על ידי בני  אשכנז (בעקבות הרמ"א, או"ח, רטו, א, הפוסק כהסבר זה)  וההסבר השני התקבל להלכה אצל בני ספרד (בעקבות הרמב"ם, וכן השו"ע, או"ח, רטו, א).
 
ואכן, בסידורי עדות המזרח מופיעה המילה "אמן" לאחר הברכות הנ"ל, וכן לאחר ברכת "המברך את עמו ישראל  בשלום", שהיא סיום ברכות שמו"ע.
 
נמצא לסיכום: לפי האשכנזים, בעקבות הרמ"א, רק אחרי ברכת בונה ירושלים שבברהמ"ז אדם  עונה אמן אחר עצמו; ואילו לפי עדות המזרח, בעקבות השו"ע, בכל סיום של סדרת ברכות, אדם עונה אמן אחר ברכת עצמו. 
 
קרדיט צילום: אושרה דיין, אתר פיקיויקי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אהבתם? שתפו!

רוצים לקבל עדכונים שוטפים על לימוד חדש?

הירשמו עכשיו לרשימת התפוצה שלנו!