אכילת דברים חמוצים, מרים וחריפים בראש השנה

האם יש מניעה מלאכול דברים חמוצים או מרים בראש השנה? ומה הדין בדברים חריפים? והאם דווקא בעין או גם כשמערבם בתבשיל וכד'?
image_printהדפסה - print

שאלה:

האם נכון שאין לאכול דברים חמוצים או מרים בראש השנה? ומה הדין בדברים שאינם חמוצים או מרים, אך חריפים?

תשובה:

דברים חמוצים נמנעים מלאכול [וכך מובא במשנה ברורה סימן תקפג ס”ק ה (“ועל כן יש נמנעים לבשל בראש השנה מיני חומץ, בארש”ט וכדומה וכו’ לסימן טוב”). ומוסיף על כך פסקי תשובות שם כף החיים, “והוא תקנה קדומה עוד מזמן הגאונים”]. ובכלל זה גם לימון (שם בפסקי תשובות בשם כף החיים).

וכן נהגו להימנע מאכילת דברים מרים [שם בפסקי תשובות בשם מטה אפרים – “וכן נמנעים מלאכול מאכלים ותבשילים שיש בהם מרירות, ובכלל זה גם פירות וירקות שבדרך כלל מתוקים הם אלא שמחמת שנקטפו קודם זמנם עדיין בוסר הם ויש בהם מרירות או חמיצות”].

אך לעניין דברים חריפים מוסיף הפסקי תשובות שאין מניעה [“אבל דברים חריפים כפלפלין וכד’ אין מניעה מלאכול בימים אלו” (ובהערה כותב “שלא נזכר אלא דברים חמוצים או מרים, וכך הוא על פי ערוך השולחן סעיף ג'”)].

ואף לגבי דברים חמוצים או מרים, שאמרנו שאין לאוכלם, מכל מקום אם מערב אותם בתבשיל או במשקה (והם אינם נהפכים למרים או חמוצים אלא רק מקבלים טעם טוב), אין מניעה, כפי שמביא הפסקי תשובות בהערה 30: “אמנם לערבב לימון, ושאר דברים חמוצים או מרים, בתבשיל ובמשקה, כל שאין נהפך כל התבשיל לחמוץ או מר, אלא נותן טעם טוב, אין חשש כלל, וטיבול במלח יוכיח”.

[הערה – לא כ”כ הבנתי את ראייתו מטיבול במלח, שהרי מלח אינו חמוץ או מר, אלא מלוח].

ומסיים הפסקי תשובות – “ובהרבה קהילות נתפשט המנהג למנוע מלאכול המאכלים הנ”ל עד אחרי שמחת תורה, שעד אז הם ימי הרחמים והרצון”  (ובהערה שם מביא שיש נוהגים אף בשבת בראשית).

 

image_printהדפסה - print
Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אהבתם? שתפו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

רוצים לקבל עדכונים שוטפים על לימוד חדש?

הירשמו עכשיו לרשימת התפוצה שלנו!