דברי תורה לילדים ונוער – פרשת שלח

מֶה הָיָה חֵטְא הַמְּרַגְּלִים?

יְדוּעָה הַשְּׁאֵלָה, מָה בְּדִיּוּק חָטְאוּ הַמְּרַגְּלִים וּמָה הַטַּעֲנָה כְּלַפֵּיהֶם? הֲרֵי הֵם נִשְׁלְחוּ כְּדֵי לוֹמַר אֶת דַּעְתָּם, וְזֶה בְּדִיּוּק מָה שֶׁעָשׂוּ. הַאִם מְצַפִּים מֵאָדָם שֶׁיֹּאמַר דְּבָרִים חִיּוּבִיִּים כְּשֶׁהוּא לֹא חוֹשֵׁב כָּךְ?

אַחַת הַתְּשׁוּבוֹת הִיא עַל פִּי הַסִּפּוּר בַּגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת תָּמִיד. שָׁם מְסֻפָּר עַל הַמֶּלֶךְ אָלֶכְּסַנְדֶּר מוֹקְדוֹן, כּוֹבֵשׁ הָאֲרָצוֹת הַיָּדוּעַ, שֶׁפָּנָה אֶל זִקְנֵי הַנֶּגֶב וְאָמַר לָהֶם שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַגִּיעַ לְמָקוֹם מְסֻיָּם (לְ"אַפְרִיקִי"). עָנוּ לוֹ הַזְּקֵנִים, אֵינְךָ יָכוֹל לְהַגִּיעַ לְשָׁם, כִּי הַמָּקוֹם הוּא "מֵעֵבֶר לְהָרֵי הַחֹשֶׁךְ". אָמַר לָהֶם אָלֶכְּסַנְדֶּר, לֹא שָׁאַלְתִּי אֶתְכֶם אִם אֲנִי יָכוֹל לָלֶכֶת, אֲנִי הֶחְלַטְתִּי שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ. רַק שָׁאַלְתִּי אֶתְכֶם, אֵיךְ הוֹלְכִים. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ כָּךְ, עָנוּ לוֹ תְּשׁוּבָה מְפֹרֶטֶת, אֵיךְ מַגִּיעִים לְאוֹתוֹ מָקוֹם.

מָה מוּסַר הַהַשְׂכֵּל שֶׁל סִפּוּר זֶה? שֶׁיֵּשׁ הֶבְדֵּל גָּדוֹל בֵּין אָדָם שֶׁמִּתְלַבֵּט וְשׁוֹאֵל "הַאִם אֶפְשָׁר", לְבֵין אָדָם שֶׁאוֹמֵר בְּבִטָּחוֹן, "אֶפְשָׁר, הַשְּׁאֵלָה הִיא רַק אֵיךְ". כְּשֶׁהַשְּׁאֵלָה נִשְׁאֶלֶת בְּצוּרָה כָּזוֹ, בְּדֶרֶךְ כְּלָל יִמָּצְאוּ פִּתְרוֹנוֹת.

וְכָךְ גַּם בְּעִנְיַן הַמְּרַגְּלִים. הַמְּרַגְּלִים לֹא נִשְׁלְחוּ מֵעוֹלָם לְבָרֵר, הַאִם נִתָּן לִכְבֹּשׁ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל! אִם הקב"ה הִבְטִיחַ שֶׁיִּכָּנְסוּ, אָז יִכָּנְסוּ! כָּל הַשְּׁאֵלָה הִיא רַק אֵיךְ, וּמָה הַדֶּרֶךְ הֲכִי נְכוֹנָה לְהִכָּנֵס. בָּרֶגַע שֶׁהַמְּרַגְּלִים חָזְרוּ עִם תְּשׁוּבוֹת שֶׁלֹּא נִתָּן לְהִכָּנֵס לָאָרֶץ, הֵם לֹא מִלְּאוּ אֶת שְׁלִיחוּתָם, אֶלָּא יֵשׁ בְּדִבְרֵיהֶם כְּפִירָה בְּהַבְטָחָה מְפֹרֶשֶׁת שֶׁל הקב"ה.

וּלְפִי זֶה מוּבָן מְאוֹד מָה שֶׁכָּתוּב בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה: הקב"ה אוֹמֵר לְמֹשֶׁה, "וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל". לָמָּה צָרִיךְ לְהוֹסִיף "אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"? אֶלָּא הַפָּסוּק בָּא לוֹמַר כָּךְ: זֶה שֶׁאֶרֶץ כְּנַעַן תִּנָּתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, זֶה נָתוּן בָּרוּר, וְעָלָיו אֵין שְׁאֵלָה. כָּל הַמַּטָּרָה שֶׁל הַמְּרַגְּלִים הִיא רַק לְבָרֵר "כֵּיצַד לְהִכָּנֵס" וְלֹא "הַאִם לְהִכָּנֵס".

וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן, יְהוֹשֻׁעַ (יג, טז)

כְּלוֹמַר, מֹשֶׁה שִׁנָּה אֶת שְׁמוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ מִ"הוֹשֵׁעַ" לְ"יְהוֹשֻׁעַ". וּמְבָאֵר רָשִׁ"י, שֶׁהַשֵּׁם "יְהוֹשֻׁעַ" מְרַמֵּז לַתְּפִלָּה שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁהִתְפַּלֵּל עַל יְהוֹשֻׁעַ: "י-ה יוֹשִׁיעֲךָ מֵעֲצַת מְרַגְּלִים".

יְדוּעָה הַשְּׁאֵלָה, מַדּוּעַ הִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה דַּוְקָא עַל יְהוֹשֻׁעַ וְלֹא עַל מְרַגְּלִים אֲחֵרִים, וּמַדּוּעַ לֹא עַל כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה?

יוֹנָתָן בֶּן עֻזִּיאֵל, בְּתַרְגּוּמוֹ לַתּוֹרָה, כּוֹתֵב שֶׁתְּפִלַּת מֹשֶׁה עַל יְהוֹשֻׁעַ בָּאָה לְאַחַר שֶׁמֹּשֶׁה רָאָה אֶת מִדַּת הָעֲנָוָה שֶׁבּוֹ. אַךְ לִכְאוֹרָה לֹא מוּבָן, מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין הַדְּבָרִים? לָמָּה בִּגְלַל מִדַּת הָעֲנָוָה שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ, הִתְפַּלֵּל עָלָיו מֹשֶׁה?

הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים קַנְיֶבְסְקִי זצ"ל מַסְבִּיר כָּךְ: כַּאֲשֶׁר רָאָה מֹשֶׁה אֶת הָעֲנָוָה שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ, הוּא חָשַׁשׁ שֶׁתְּכוּנָה זוֹ תָּבִיא אוֹתוֹ לְהִגָּרֵר אַחַר דַּעַת הַמְּרַגְּלִים, וּלְבַטֵּל דַּעְתּוֹ מִפְּנֵי דַּעְתָּם, שֶׁהֲרֵי הָיוּ מֵחֲשׁוּבֵי הַדּוֹר. לָכֵן הוּא הִתְפַּלֵּל כְּדֵי לְחַזֵּק אוֹתוֹ שֶׁיַּעֲמֹד בְּדַעְתּוֹ. וּלְפִי זֶה מוּבָן  לָמָּה הִתְפַּלֵּל עַל יְהוֹשֻׁעַ דַּוְקָא, כִּי יְהוֹשֻׁעַ, בִּגְלַל הָאִישִׁיּוּת וְהָעֲנָוָה שֶׁלּוֹ, הָיָה זָקוּק יוֹתֵר לִתְפִלָּה זוֹ.

הֶסְבֵּר אַחֵר, מַסְבִּיר הַגָּאוֹן הָרַב שְׁרָגָא גְּרוֹסְבַּרְד זצ"ל: הָעֲנָוָה שֶׁהָיְתָה בִּיהוֹשֻׁעַ, דַּוְקָא הִיא הִצִּילָה אוֹתוֹ מִלְּדַבֵּר רָעָה עַל הָאָרֶץ. כִּי מִכֵּיוָן שֶׁהָיָה עָנָיו, הוּא הֵבִין שֶׁגַּם אִם נִרְאֶה לוֹ בַּשֵּׂכֶל הָרָגִיל שֶׁקָּשֶׁה לִכְבֹּשׁ אֶת הָאָרֶץ, הַשֵּׂכֶל שֶׁלּוֹ לֹא קוֹבֵעַ, אֶלָּא הוּא סוֹמֵךְ עַל הקב"ה, וְאִם הקב"ה הִבְטִיחַ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרֶץ, הוּא מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בקב"ה. כַּאֲשֶׁר רָאָה מֹשֶׁה שֶׁזּוֹ הַתְּכוּנָה שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ, הוּא הֵבִין שֶׁיֵּשׁ כָּאן כְּלִי חָשׁוּב לְהִנָּצֵל מֵחֵטְא שֶׁל דִּבָּה עַל הָאָרֶץ, וְהוּא הִתְפַּלֵּל לְחַזֵּק אֶצְלוֹ תְּכוּנָה זוֹ, ושֶׁיְּסַיֵּעַ הקב"ה שֶׁהַכְּלִי הַזֶּה בֶּאֱמֶת יַצִּיל אֶת יְהוֹשֻׁעַ מֵהַחֵטְא.

וַנְּהִי בְּעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים (יג, לג)

הַמְּרַגְּלִים מְתָאֲרִים, שֶׁהֵם נִרְאוּ בְּעֵינֵי עַצְמָם כְּמוֹ חֲגָבִים, לְעֻמַּת הָעֲנָקִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

שׁוֹאֲלִים בַּעֲלֵי הַמּוּסָר, לָמָּה אֲמִירָה זוֹ שֶׁל הַמְּרַגְּלִים הִיא שְׁלִילִית וְנֶחְשֶׁבֶת חֵלֶק מֵהַחֵטְא? הֲרֵי לְהֶפֶךְ, זֶה מַרְאֶה עַל עֲנָוָה, וְכָךְ גַּם דָּוִד הַמֶּלֶךְ אָמַר עַל עַצְמוֹ בִּתְהִלִּים (כב, לז) "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ", וְגַם אַבְרָהָם אָמַר (בְּרֵאשִׁית יח, כז) "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר" וְכַדּוֹמֶה?

אֶלָּא הַתְּשׁוּבָה הִיא, שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי סוּגִים הֲפוּכִים שֶׁל "עֲנָוָה", הָאֶחָד טוֹב וְהַשֵּׁנִי פָּסוּל:

אַבְרָהָם, וְכֵן דָּוִד, מַדְגִּישִׁים כַּמָּה הֵם נְמוּכִים אֶל מוּל הקב"ה, כְּלוֹמַר, הֵם יוֹדְעִים שֶׁבְּלִי הקב"ה וּבְלִי הָעֶזְרָה שֶׁלּוֹ, הֲרֵי הֵם כְּלוּם וְעָפָר וָאֵפֶר, וְהַכּוֹחַ שֶׁל הקב"ה הוּא אַדִּיר כָּל כָּךְ, שֶׁכּוֹחַ הָאָדָם הוּא כְּלוּם נֶגְדּוֹ; וּמִי שֶׁמַּרְגִּישׁ כָּךְ, לֹא יָכוֹל לַחְטֹא בְּחֵטְא הַמְּרַגְּלִים, כִּי הוּא מֵבִין שֶׁהַכּוֹחוֹת שֶׁל הקב"ה הֵם לְלֹא גְּבוּל, בְּשׁוֹנֶה מִכּוֹחַ הָאָדָם, וְאִם הקב"ה הִבְטִיחַ אֶת הָאָרֶץ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲנִי מַאֲמִין בְּכָךְ בְּלֵב שָׁלֵם. וְגַם אִם אֲנִי רוֹאֶה בָּאָרֶץ עֲנָקִים עִם כּוֹחוֹת גְּדוֹלִים, אֲנִי בָּטוּחַ בְּכוֹחוֹ שֶׁל הקב"ה שֶׁהוּא הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכּוֹחַ בָּשָׂר וָדָם.

לְעֻמַּת זֹאת, לִמְרַגְּלִים לֹא הָיְתָה עֲנָוָה כָּזוֹ מוּל הקב"ה. הֵם סוֹמְכִים עַל עַצְמָם וְעַל הַכּוֹחַ שֶׁלָּהֶם, וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר הֵם רוֹאִים אֲנָשִׁים שֶׁלְּפִי הַמְּצִיאוּת הָרְגִילָה חֲזָקִים יוֹתֵר, בְּנֵי עֲנָק, מִיָּד הֵם אוֹמְרִים "אֲנַחְנוּ מַרְגִּישִׁים כְּמוֹ חֲגָבִים". הֵם סוֹמְכִים רַק עַל עַצְמָם, וְלָכֵן מְאַבְּדִים אֶת הָאֱמוּנָה כְּשֶׁהֵם רוֹאִים אֶתְגָּר שֶׁנִּרְאֶה לָהֶם גָּדוֹל מֵהֶם. זוֹהִי לֹא עֲנָוָה נְכוֹנָה, אֶלָּא בְּדִיּוּק לְהֵפֶךְ מֵהָאֲמִירָה שֶׁל אַבְרָהָם וְשֶׁל דָּוִד.

וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת, עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם, וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת (טו, לח)

כָּל פָּסוּק זֶה הוּא בְּלָשׁוֹן נִסְתָּר וְלֹא בִּלְשׁוֹן נוֹכֵחַ. כְּלוֹמַר, לֹא כָּתוּב "וְעָשׂוּ לָכֶם", אֶלָּא "וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִית"; וְכֵן, לֹא נֶאֱמַר "בִּגְדֵיכֶם" אֶלָּא "בִּגְדֵיהֶם"; וְלֹא נֶאֱמַר "וּנְתַתֶּם" אֶלָּא וְנָתְנוּ".

וְאִלּוּ בַּפָּסוּק שֶׁלְּאַחַר מִכֵּן, עוֹבֵר הַכָּתוּב פִּתְאוֹם לְלָשׁוֹן נוֹכֵחַ: "וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִית; וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ" וְכוּ'. וְצָרִיךְ לְהַסְבִּיר מַדּוּעַ שִׁנְּתָה הַתּוֹרָה אֶת הַלָּשׁוֹן מִנִּסְתָּר לְנֹכַח, וּבִפְרָט שֶׁיָּדוּעַ שֶׁלְּשׁוֹן נוֹכֵחַ הִיא לָשׁוֹן שֶׁל קִרְבָה, וְלָשׁוֹן נִסְתָּר הִיא יוֹתֵר לָשׁוֹן שֶׁל רִחוּק, וְלָמָּה עָבַר הַכָּתוּב מִנִּסְתָּר לְנֹכַח, בְּאוֹתָהּ פָּרָשָׁה עַצְמָהּ?

הָרַב רְאוּבֵן קַרְלִינְשְׁטֵיְן בַּסֵּפֶר יְחִי רְאוּבֵן, עוֹנֶה כָּךְ: הַגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת מְנָחוֹת אוֹמֶרֶת, שֶׁעַל יְדֵי קִיּוּם מִצְווֹת צִיצִית כַּהֲלָכָה, זוֹכִים לְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה. וּלְפִי זֶה מוּבָן הַשִּׁנּוּי בִּלְשׁוֹן הַפְּסוּקִים. בַּחֵלֶק הָרִאשׁוֹן, לֹא מְדֻבָּר עֲדַיִן עַל שְׁלַב קִיּוּם הַמִּצְוָה, אֶלָּא עַל הַהֲכָנָה (עֲשִׂיַּת הַצִּיצִית). אַךְ בַּחֵלֶק הַשֵּׁנִי ("וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִית" וְכוּ'), שָׁם כְּבָר מְדֻבָּר עַל קִיּוּם הַמִּצְוָה עַצְמָהּ, שֶׁבּוֹ הָאָדָם זוֹכֶה אָדָם לְקַבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה. לָכֵן כָּאן הַלָּשׁוֹן הִיא לְשׁוֹן נוֹכֵחַ, שֶׁהִיא לְשׁוֹן קִרְבָה שֶׁל הָאָדָם מוּל הקב"ה, שֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ וְזוֹכֶה לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה.

וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם, וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת (טו, לח)

הַמִּלָּה "לְדֹרֹתָם" בָּאָה לוֹמַר שֶׁמִּצְוַת צִיצִית נוֹהֶגֶת תָּמִיד, לְדוֹרוֹת.

אֶלָּא שֶׁנִּשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה, אִם כָּךְ, הַמִּלָּה "לְדֹרֹתָם" הָיְתָה צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּסוֹף הַפָּסוּק, אַחֲרֵי שֶׁהַפָּסוּק מְסַיֵּם אֶת הַצִּוּוּי, וְלָמָּה הַמִּלָּה מוֹפִיעָה בְּאֶמְצַע הַפָּסוּק, לִפְנֵי סִיּוּם הַצִּוּוּי?

אֶלָּא שֶׁכָּאן רוֹמֵז הַפָּסוּק, שֶׁבְּמַהֲלַךְ הַדּוֹרוֹת תֹּאבַד הַתְּכֵלֶת (וְכָךְ הַמְּצִיאוּת הַיּוֹם לְפִי רֹב הַדֵּעוֹת, שֶׁאֵין בְּיָדֵינוּ אֶת דָּם הַחִלָּזוֹן שֶׁמְּשַׁמֵּשׁ לְצֶבַע הַתְּכֵלֶת, וְנִשְׁאָר רַק הַצֶּבַע הַלָּבָן בַּצִּיצִית). וְלָכֵן מְדֻיָּק מְאוֹד מַדּוּעַ כָּתוּב "לְדֹרֹתָם" אַחֲרֵי הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן ("וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם"), וְלֹא עַל הַחֵלֶק הָאַחֲרוֹן, שֶׁהוּא "וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת", כִּי חֵלֶק אַחֲרוֹן זֶה אֵינוֹ לְדוֹרוֹת.
וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם (טוּ, לט)

רָשִׁ"י כּוֹתֵב, שֶׁכַּאֲשֶׁר אָדָם עוֹשֶׂה עֲבֵרָה, הָעַיִן וְהַלֵּב שֻׁתָּפִים לָעֲבֵרָה: "הָעַיִן רוֹאָה, וְהַלֵּב חוֹמֵד".

וִידוּעָה הַשְּׁאֵלָה, אִם "הָעַיִן רוֹאָה וְהַלֵּב חוֹמֵד", הַסֵּדֶר בַּפָּסוּק הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת קֹדֶם הָעַיִן וְאַחַר כָּךְ הַלֵּב. כְּלוֹמַר, קֹדֶם "אַחֲרֵי עֵינֵיכֶם" וְאַחַר כָּךְ "אַחֲרֵי לְבַבְכֶם", כִּי קֹדֶם הָעַיִן רוֹאָה וְאַחַר כָּךְ הַלֵּב חוֹמֵד.

אֶלָּא הַתְּשׁוּבָה הִיא, שֶׁאָמְנָם נָכוֹן שֶׁהָעַיִן רוֹאָה, אֲבָל מָה שֶׁהָעַיִן רוֹאָה, תָּלוּי הַרְבֵּה פְּעָמִים בַּלֵּב. לִפְעָמִים שְׁנֵי אֲנָשִׁים מִתְבּוֹנְנִים בְּאוֹתָהּ מְצִיאוּת, וְכָל אֶחָד רוֹאֶה אַחֶרֶת, לְפִי הַהֲנָחוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ מִלְּכַתְּחִלָּה בַּלֵּב. לָכֵן קֹדֶם כָּתוּב "אַחֲרֵי לְבַבְכֶם", כִּי לֵב הָאָדָם קוֹבֵעַ מָה תִּרְאֶה הָעַיִן.

וּלְדֻגְמָה, הַמְּרַגְּלִים רָאוּ אֶת יוֹשְׁבֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קוֹבְרִים מֵתִים. רָשִׁ"י כּוֹתֵב, שֶׁחֶסֶד עָשָׂה הקב"ה עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁיּוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הָיוּ עֲסוּקִים בִּקְבוּרָה וְכָךְ לֹא רָאוּ אֶת הַמְּרַגְּלִים. אֲבָל הַמְּרַגְּלִים, בִּמְקוֹם לִרְאוֹת אֶת זֶה בְּעַיִן חִיּוּבִית וּלְהוֹדוֹת לקב"ה, רָאוּ דָּבָר אַחֵר: הֵם חָזְרוּ וְאָמְרוּ שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא "אֶרֶץ אוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ", שֶׁכֻּלָּם מֵתִים בָּהּ. וְזוֹ דֻּגְמָה לְכָךְ, שֶׁהָרְאִיָּה נִקְבַּעַת לְפִי הַלֵּב. לָכֵן, קֹדֶם "אַחֲרֵי לְבַבְכֶם" וְאַחַר כָּךְ "אַחֲרֵי עֵינֵיכֶם". הַלֵּב קוֹבֵעַ מָה הָעַיִן תִּרְאֶה.