הישן תחת המיטה ודין מיטת קומותיים בסוכה

Photo by Markus Winkler on Unsplash

השוואת דין מיטת קומותיים ל"ישן תחת המיטה בסוכה"

לעתים מכניסים לסוכה מיטה של שתי קומות (מיטת קומותיים). האם במקרה כזה, הישן במיטה התחתונה יוצא ידי חובה, למרות שבינו לבין הסכך מבדיל כל משטח המיטה העליונה?

[הסוכה עצמה בוודאי כשרה, אך השאלה היא, האם הישן במיטה התחתונה יוצא ידי חובתו, למרות שאינו נמצא תחת הסכך].

הגאון הרב ואזנר בשו"ת שבט הלוי, חלק ז סימן לו ובתשובות נוספות, משווה מצב זה לדין "הישן תחת המיטה בסוכה", שלגביו מבואר במשנה ובגמרא (סוכה כ ע"ב), שהדבר תלוי: אם יש גובה עשרה תחת המיטה, אזי הישן שם לא יצא ידי חובת סוכה. ואם אין שם גובה עשרה, הישן שם יוצא ידי חובת סוכה.

וכך נפסק בשו"ע סימן תרכז סעיף א לגבי הישן תחת המיטה, שהדבר תלוי בשאלה אם יש גובה עשרה [ובטעם החילוק בין עשרה לפחות מעשרה, מביא המשנה ברורה בס"ק א את טעמו של רש"י,  שאם יש גובה עשרה, זהו שיעור מספיק כדי להחשיב את השטח כאוהל בפני עצמו, כך שהישן שם אינו נחשב כישן בצל סוכה אלא בצל אוהל. ובהערות, בשער הציון אות א', מובא טעם נוסף, הוא טעמו של הרי"ף כפי שמפרש אותו הב"ח, שכאשר יש עשרה, הרי זה דומה למצב של סוכה תחת סוכה, עיין שם].

ואף לגבי מיטת קומותיים, כותב הרב ואזנר, כך יהיה הדין: אם יש גובה עשרה טפחים (80 ס"מ) בין המיטה התחתונה למיטה העליונה, אזי הישן במיטה התחתונה לא יצא ידי חובה, אך אם אין גובה עשרה טפחים, יצא.

[והנה, יש פוסקים המחמירים גם כשאין עשרה, כי הם משווים דין מיטת קומותיים ל"קינופות". קינופות הם עמודים הקבועים בחוזקה במיטה, ומעליהם סדין, ולגבי הישן תחת סדינים אלה נפסק (שו"ע, תרכז, ג, ע"פ גמרא לעיל בדף י ואילך) שאפילו אם יש פחות מעשרה טפחים גובה, הישן שם לא יצא ידי חובה, כי הואיל והדבר ממש קבוע שם, אף בפחות מעשרה יש לאסור, ואם כך גם במיטת קומותיים. אך לכאורה דבריהם תמוהים, שהרי כתב המשנה ברורה בס"ק ג, שיש חילוק בין קינופות לבין הישן תחת המיטה, שדווקא בקינופות, הואיל והסדינים עשויים במיוחד כדי להאהיל על מה שתחתיהם, מחמירים בקבועים בחוזק, אך בישן תחת המיטה, אף אם המיטה קבועה, אין  לאסור, כי אין המיטה מיוחדת להאהיל על מה שתחתיה אלא לישון עליה, ולכן אין מחמירים בה אם אין גובה עשרה. ואם כן גם במיטת קומותיים, הרי המיטה העליונה אינה עשויה להאהיל על השטח שתחתיה, אלא לישון עליה, רק שמחוסר מקום עושים קומותיים. ובאמת בפסקי תשובות, תרכז, ג, מביא את המחמירים והמקילים, ואת הקושיה על המחמירים. ונראה לענ"ד מעיון בספרי האחרונים, שדעתם נוטה להקל].

ועוד כותב הרב ואזנר (בחלק ח סימן קמג, וגם דבריו אלה מובאים בפסקי תשובות הנ"ל) שגם אם אדם ישן במיטה העליונה, אין לומר שהוא נחשב כחוצץ בן הסכך לבין האדם שבמיטה התחתונה, ויוצא התחתון ידי  חובתו, בניגוד לדעת חולקים.

מהיכן יש למדוד את הגובה

כאמור, במיטת קומותיים יש להקל אם אין גובה עשרה עד למיטה העליונה. אך מהיכן יש למדוד את גובה העשרה? האם מהמיטה התחתונה, או מהקרקע?

מלשון שו"ת שבט הלוי הנ"ל עולה, שאת עשרת הטפחים יש למדוד מהמיטה התחתונה, ולא מהקרקע (וזוהי כמובן קולא). וכך מובאת דעת המקילים בפסקי תשובות, תרכז, ז (ובהערה, מביא שיש מחמירים למדוד מהמיטה, אך הוא כותב שהדבר "תמוה, דהרי רגלי המיטה העליונה קבועים על גבי המיטה התחתונה").