שאלה:
ראינו בהלכה הקודמת שנטילת תרופות אסורה בשבת (אא"כ החולי בדרגה כזו שהאדם נפל למשכב, או שיש לו חום ברמה משמעותית וכו', או שעלול להגיע לכדי כך).
מה הדין, בתרופה שלפי ההוראות יש ליטלה מספר ימים ברצף, כך שאם ידלג על נטילתה בשבת, היא לא תפעל את פעולתה כראוי? האם במקרה כזה ניתן להקל ולהתיר את השימוש בשבת?
תשובה:
אכן, יש מקלים במקרה כזה (וקולא זו היא לא רק במקרה שיש חשש שע"י אי נטילת התרופה יחלה ממש וכו', שהרי אז בלאו הכי מותר; אלא הקולא היא גם כשאין חשש כזה).
המקור הידוע לקולא זו הוא ב"ספר החיים", לגאון רבי שלמה קלוגר[1], שדבריו מובאים גם על ידי פוסקים רבים במהלך הדורות[2].
ואמנם יש מחמירים בזה, אך כאמור רבים מקילים[3], וראיתי בפסקי תשובות על הלכות שבת (במהדורה החדשה), סימן שכח, אות ג, שג"כ כתב להקל בזה- "ותרופה אשר על פי הוראת הרופא צריך לקחתה למשך מספר ימים ברצף, ולדעת הרופא לא תעשה התרופה פעולתה כהוגן לחזק מזגו וכוחותיו ולהעביר מיחושים אם ידלג על יום אחד, רשאי לקחתה גם בשבת, גם אם אין חשש שיפול למשכב" (ועיין שם בהערה 24 פירוט מקורות ההיתר). וכן בספר אורחות שבת, פרק כ' סעיף קכד, מובאת הדעה המקילה (ורק בהערת שוליים מובא ש"יש אחרונים שאינם סוברים את ההיתר של לקיחת תרופות הנצרכת לימים רצופים"). וגם בשמירת שבת כהלכתה לד, יח, מובאת קולא זו, כ"יש מקילים" ("אין לקחת בשבת שום תכשירים למניעת כאבים או מקצת חולי. ויש המקילים כאשר צריך לקחתם במשך כמה ימים רצופים וביניהם שבת. ואם קיים חשש שיחלה כל הגוף, מותר לו לקחתן לכל הדעות").
עם זאת, יש פוסקים הסבורים, שהיתר זה נוהג אך ורק כאשר ימי הרצף שבהם חייבים לקחת את התרופה, כוללים בהכרח גם את שבת; ולעומת זאת, אם אין הכרח שימי הרצף יכללו את שבת (כגון שצריך לקחת חמישה ימים), אזי יש להחמיר ולהמתין עם נטילת התרופה עד אחרי שבת, באופן שהשבת לא תיכלל (אם המתנה זו מתאפשרת). וראיתי בפסקי תשובות הנ"ל שראוי לחוש לדברי המחמירים[4].
[1] בהערותיו לשו"ע סימן שכח סעיף לז, כותב המחבר, ש"…להתחיל ולשתות רפואה חדשה בשבת, בזה יש לחוש, כיוון דלא הוכנה לו מבעוד יום, שמא יבוא לשחוק בשבת, אבל אם כבר התחיל בה מבעוד יום, אז מסתמא כבר הכין לו ממש דרך רפואתו כדבעי, וליכא למיחש שיבוא לידי שחיקת סממנים… ומילתא דמסתברא הוא בלאו הכי, דהיכי דכבר התחיל מבעוד יום, אין לחוש כל כך". ועיין שם שמביא מעין ראיה לזה מהגמ'.
[2] כך פוסק הגרי"ש אלישיב בקובץ תשובות, חלק א סימן מ, ש"חולה שאינו חולה כל הגוף והתחיל לקחת כדורים מלפני השבת, ואם יפסיק ביום השבת לא יועיל הרפואה… על זה פסק הרש"ק ז"ל בספר החיים סימן שכח סעיף י דבהתחיל לקחת מערב שבת יש מקום להתיר". וכך גם מובא בשם החזון איש (בספר אמרי יושר, מועד, ס"ק צז).
[3] הערה עיונית- חלק מהמחמירים מוכיחים כשיטתם מגמ' במס' שבת דף קמ. שם מדובר בתרופה שיש לקחתה כמה ימים כנ"ל, ומבואר שם שהתירוה בשבת רק משום שהתרופה דרושה למנוע סכנה; ומשמע שאלמלא כן, לא היו מתירים. אך הגרי"ש אלישיב, בתשובתו הנ"ל, דוחה ראיה זו, כי שם מדובר בעשיית התרופה (שריית חלתית בשבת), ואילו אנו דנים כשאינו עושה מלאכה כלל, אלא רק נוטל תרופה והנידון הוא אך ורק מצד גזירת שחיקת סממנים.
[4] באורחות שבת, פרק כ סעיף קכד, מובאות שתי הדעות, ואינו מכריע; ובפסקי תשובות כתב שראוי לחוש לדעת המחמירים [ועל אף שמדברי ספר החיים שהובאו לעיל משמע שאפשר להקל גם בזה (כי עצם העובדה שהתחיל לקחת מלפני שבת גורמת בפני עצמה לקולא ולהיעדר הגזירה), אך ראוי כאמור לפחות במקרה זה לחוש למחמירים].