נטילת ויטמינים בשבת

שאלה:

ראינו באחת ההלכות הקודמות שאסור ליטול תרופות בשבת, למעט מקרים מסוימים. האם האיסור כולל גם שימוש בויטמינים?

תשובה:

דין ויטמינים כדין תרופות; וכשם שלגבי תרופות חילקנו בין בריא לחולה (ראינו שאם האדם בריא, ומטרתו בנטילת התרופה היא לפתור כאב נקודתי מסוים, כגון אקמול לכאב ראש וכו’, הדבר אסור; אך אם הוא חולה, כגון שנפל למשכב או יש לו חום ברמה משמעותית וכו’, במקרה כזה לא גזרו), כך גם לגבי ויטמינים: לאדם בריא אסור לקחתם, ולאדם חולה מותר.

[וכך מבואר בספר שמירת שבת כהלכתה, לד, כ – “אסור לאדם לקחת ויטאמינים בשבת, אפילו כאשר הוא רגיל לקחתם מדי יום ביומו, והאיסור גם כשהם בטעם טוב ועשויים כסוכריה וכדומה, אלא אם כן הוא חולה, אף שאין בו סכנה”)[1]].

עם זאת, מוסיף השמירת שבת כהלכתה (שם) – “אולם, במקומות שבהם רגילים לקחת ויטאמינים בכל ארוחה, יש מקילים לקחתם גם בשבת. ויש מחמירים בזה”.

ולבסוף מוסיף המחבר – “אלא אם כן הויטאמינים באים כתחליף למזון מסוים”. כלומר, אם הויטמינים משמשים כתוספי מזון שמטרתם היא השלמת תזונה, הדבר מותר[2]].

[1] כתבתי על פי שמירת שבת כהלכתה; אך עיין באורחות שבת, פרק כ סעיף קלח, שהוסיף על כך “ויש שכתבו שאין לאסור זאת אלא באדם הסובל חולשה, אף שאין לו שום מיחוש מסוים, אבל אדם בריא שאינו סובל חולשה מותר לקחתם”. כלומר, לפי דעה מקלה זו (שמקורה באגרות משה, או”ח, חלק ג סימן נד), כאשר מדובר באדם בריא לחלוטין שאינו סובל חולשה כלשהי, אזי נטילת הויטאמינים אינה נחשבת מבחינתו לרפואה והדבר מותר. אך קולא זו אינה מובאת בשש”כ.

[2] על פי אורחות שבת, שלאחר שמביא דברים אלה של השש”כ, מוסיף “ולכאורה לפי הוראה זו מותר לבריאים לקחת תוספי מזון שעיקרם נועד להשלים את תזונתם”.