קיצור דרך ע”י מעבר בחצר או חדר מדרגות של אחרים

האם מותר לאדם לעשות קיצור דרך על ידי מעבר בחצר או חדר מדרגות של אחרים?
Print Friendly, PDF & Email

שאלה:

האם מותר לקצר את הדרך ע”י מעבר בחדר מדרגות או חצר של בית? במילים אחרות, האם יש בכך גזל כל עוד הדיירים לא הסכימו בפירוש, או שמא ניתן להסתמך על הנחה שמן הסתם אין מקפידים?

התשובה בקצרה:

אם הדיירים הודיעו שאינם מסכימים, אסור לעבור שם. אך כל עוד אין הודעה כזו, ניתן להקל ולהניח שהם מן הסתם אינם מקפידים (כעולה מסוגיות הגמ’, כמבואר להלן).

[יש אומרים שהמחמיר בעניין זה תבוא עליו ברכה, ויש אומרים שאפילו לכתחילה אין עניין להחמיר בזה].

התשובה ביתר הרחבה:

בעניין שבנדון יש לכאורה סתירה בין שתי סוגיות בש”ס:

במסכת מגילה דף ח ע”א נאמר, שאין אנשים מקפידים על דריסת הרגל (היינו, לאנשים לא איכפת שיעברו ברשותם), ואילו במסכת בבא בתרא, דף נז ע”ב, מבואר לכאורה שאנשים מקפידים על כך [שם נאמר, שדווקא שותפים אינם מקפידים זה על זה, אך ביחס לסתם אדם, מקפידים הבעלים שאחרים לא ישתמשו בחצרם].

ועל סתירה זו נאמרו שני יישובים בראשונים:

תירוץ אחד הוא תירוצו של הרמב”ן (המובא בר”ן במסכת נדרים דף לג ע”א), המיישב שיש הבדל בין סתם מעבר לבין התעכבות וישיבה; כלומר, מה שמבואר במסכת מגילה, שאין אנשים מקפידים, הכוונה היא לסתם מעבר, ואילו מה שמבואר בבבא בתרא שאנשים מקפידים, הכוונה היא להתעכבות וישיבה בחצר, למשל כמו לצרכי שימוש והעמדת בהמות וכיוצא בזה.

תירוץ שני, מחמיר יותר, הוא תירוצו של רבינו תם (המובא בתוספות הן בבבא בתרא והן במגילה), המחלק בין “חצר” לבין “בקעה”: היינו, מה שנאמר בגמרא במגילה שאין אנשים מקפידים, הוא דווקא ב”בקעה”, שהוא מקום גדול שאין בו כל פרטיות, ואילו דברי הגמרא בבבא בתרא, שמהם עולה כי אנשים מקפידים, מתייחסים ל”חצר”, שהוא מקום פרטי יותר (כי בזמן הגמרא, החצר שימשה לעשיית דברים פרטיים).

ועל פי זה כותב הרב אושינסקי (בספרו “ארחות משפט”, עמ’ רכא ואילך) שבימינו יש להתיר ללא חשש מעבר בחדר מדרגות של אחרים ולהסתמך על ההנחה שאין מקפידים (אלא אם כן הם מוחים); שהרי לפי התירוץ הראשון שהובא לעיל (הרמב”ן), פשיטא שהדבר מותר, כי לפי תירוץ זה, במעבר בעלמא אין אנשים מקפידים, אלא רק בהתעכבות ממש; ואף לפי התירוץ השני לעיל, המחלק בין חצר לבין “בקעה”, פשוט שאת חדר המדרגות בימינו אין להשוות ל”חצר”, אלא ל”בקעה”, ואפילו קל מבקעה, כי אנשים אינם עושים בחדר המדרגות שום דבר אישי.

ועוד נוטה המחבר שניתן להתיר לא רק בחדר מדרגות אלא גם בחצר בית, כי חצר היום שונה מחצר של ימיהם- החצר של ימיהם הייתה לפני הבית, ורוב תשמישיהם של בני הבית היו נעשים בחצר (כדבריו הידועים של רש”י הראשון במסכת בבא בתרא), מה שאין כן בחצר של ימינו, שאינו כזו, ולכן גם מעבר דרך חצר נוטה המחבר להתיר, אלא אם כן מדובר בחצר כזו שבני הבית משתמשים בה תשמישים מרובים, שאז יש להשוותה לחצר של זמן חז”ל.

לבסוף מביא המחבר את דעת הרב זעפרני ב”משפט שלמה”, סימן ג, הסובר ג”כ שניתן להקל; עם זאת יש הבדל מסוים בין המחברים: בעוד שהמשפט שלמה הנ”ל כותב שהמחמיר תבוא עליו ברכה, הרב אושינסקי חולק על כך וסובר שאפילו לכתחילה אין מקום להקפיד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אהבתם? שתפו!

רוצים לקבל עדכונים שוטפים על לימוד חדש?

הירשמו עכשיו לרשימת התפוצה שלנו!