(למסכת חולין): טריפות בבהמה – האם משתנות לפי הרפואה והזמן

שאלה:

בש"ס, ובעיקר בפרק אלו טריפות במסכת חולין, מפורטים מיני הטריפות השונים בבהמה ובעוף. האם זוהי רשימה קבועה, או משתנה לפי הזמן, הרפואה וכו'? ובפרט לאור המבואר בגמרא (לפי דעה אחת, וכמותה נפסק להלכה), שזמן חיותה של הטריפה מוגבל לשנים עשר חודש, אם כן עולה השאלה, האם לפי זה דיני הטריפות משתנות בהתאם לרפואה, לזמן ולמקום.

[השאלה היא גם לקולא וגם לחומרא: מה הדין כאשר מתגלה שטריפה מסוימת היא כיום ברת ריפוי או יכולה לחיות בנקל? ולהיפך, מה הדין כאשר מתגלה פגם שלא מפורט בש"ס, אך ידוע שהוא ממית?].

תשובה:

התשובה המרכזית לכך נמצאת בדברי הרמב"ם, בפרק י' מהלכות שחיטה.

בפרק י' הלכה ט', מסכם הרמב"ם את כלל טריפות הבהמה המנויות במשנה ובגמרא, ומעמיד את המספר על שבעים (עיין פירוט בהערה[1]). וכן ממשיך הרמב"ם למנות מספר טריפות הקיימות בעוף ולא בבהמה, ולהיפך. ומיד לאחר פירוט זה, עובר הרמב"ם לשאלה ששאלנו, האם ניתן להוסיף על מניין הטריפות, תופעות שלא מנויות בש"ס. למשל, אם מגלים שלפי דרכי הרפואה בהמה מסוימת אינה יכולה לחיות בגלל פגם מסוים שבה, האם נחדש שפגם זה מוגדר כ"טריפה"? על כך משיב הרמב"ם בהלכה י"ב, שהתשובה שלילית:

"וְאֵין לְהוֹסִיף עַל טְרֵפוֹת אֵלּוּ כְּלָל. שֶׁכָּל שֶׁאֵרַע לִבְהֵמָה אוֹ לְחַיָּה אוֹ לְעוֹף חוּץ מֵאֵלּוּ שֶׁמָּנוּ חַכְמֵי דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים וְהִסְכִּימוּ עֲלֵיהֶן בְּבָתֵּי דִּינֵי יִשְׂרָאֵל אֶפְשָׁר שֶׁתִּחְיֶה. וַאֲפִלּוּ נוֹדַע לָנוּ מִדֶּרֶךְ הָרְפוּאָה שֶׁאֵין סוֹפָהּ לִחְיוֹת".

[ולמעשה, היסוד הקדום לכך הוא כבר בגמרא במסכת חולין דף נד ע"א. שם מביאה הגמרא מספר מקרים שבהם אינה יכולה לחיות ורצו לפי זה להטריף, אך אמרו – אין להוסיף על מה שמנו חכמים ("וכי להוסיף על הטריפות יש? אין לך אלא מה שמנו חכמים". נמצא שכבר בזמן הגמרא, בזמן כלשהו הפכה רשימת הטריפות ל"סגורה" מפני הוספות. ואמנם במשנה בתחילת הפרק (דף מב ע"א) כתוב "זה הכלל, כל שאין כמוה חיה", אך בגמרא מבואר שכלל זה משמש יסוד להוספות מוסכמות שמנו חכמים, ולא לאינסוף טריפות].

ומה הדין להיפך, כאשר מגלים שאחד ממיני הטריפה יכול לחיות על פי אמצעי הרפואה שבידינו? האם פגם זה יפסיק להיות מוגדר כטריפה? גם כן משיב הרמב"ם בשלילה, בהלכה יג:

"וְכֵן אֵלּוּ שֶׁמָּנוּ וְאָמְרוּ שֶׁהֵן טְרֵפָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּרָאֶה בְּדַרְכֵי הָרְפוּאָה שֶׁבְּיָדֵינוּ שֶׁמִּקְצָתָן אֵינָן מְמִיתִין וְאֶפְשָׁר שֶׁתִּחְיֶה מֵהֶן, אֵין לְךָ אֶלָּא מַה שֶּׁמָּנוּ חֲכָמִים שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז יא) 'עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ'".

[וכן מבואר בתשובות הרשב"א, חלק א סימן צח, שלמרות שיסוד עניין הטריפה הוא בכך שאינה יכולה לחיות י"ב חודש (כמו דעה אחת בגמרא, שכמוה נפסק להלכה), בכל זאת גם אם רואות עינינו שטריפה מסוימת חיה יותר מי"ב חודש, אין הבהמה יוצאת מכלל טריפה].

אמנם במצבי ספק, כלומר, כאשר בהמה היא ספק טריפה (למשל: אחד ממיני הטריפה הוא כשהאדימה המעיים לאחר שהבהמה הותקפה ו"נדרסה" על ידי חיה. והנה, נולד אצלנו ספק האם האדימו המעיים במקרה מסוים או לא), כאן ניתן להכשיר את הבהמה אם הצליחה לשרוד שנים עשר חודש, או אם ילדה ולד, וניתן לראות בכך סימן שבהמה זו אינה טרפה. אלא שכאמור, כל זה רק במקרה של ספק טריפה, ואילו בטריפה ודאית שמנו חז"ל, כבר הוסבר לעיל שלא יועיל גם אם נגלה שבימינו בהמה כזו מצליחה לחיות. וכך כותב הרמב"ם בפרק יא הלכה א:

 "כָּל בְּהֵמָה אוֹ עוֹף שֶׁנּוֹלד בָּהֶן סְפֵק טְרֵפוֹת מִטְּרֵפוֹת אֵלּוּ. כְּגוֹן בְּהֵמָה שֶׁנָּפְלָה וְלֹא הָלְכָה. אוֹ שֶׁנִּדְרְסָה בִּידֵי חַיָּה וְאֵין יָדוּעַ אִם הֶאֱדִים בָּשָׂר כְּנֶגֶד בְּנֵי מֵעַיִם אוֹ לֹא הֶאֱדִים. אוֹ שֶׁנֶּחְבְּסָה גֻּלְגָּלְתָּהּ וְאֵין יָדוּעַ אִם רֻבָּהּ אוֹ מִעוּטָהּ וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ. אִם הָיָה זָכָר וְשָׁהָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת שְׁלֵמָה כִּשְׁאָר כָּל הַבְּהֵמוֹת. וְאִם הָיְתָה נְקֵבָה עַד שֶׁתֵּלֵד. וּבְעוֹף בְּזָכָר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. וּבִנְקֵבָה עַד שֶׁתֵּלֵד כָּל הַבֵּיצִים שֶׁל טְעִינָה הָרִאשׁוֹנָה וְתִטְעֹן טְעִינָה שְׁנִיָּה וְתֵלֵד".

הערות שוליים

[1] נִמְצְאוּ כָּל הַטְּרֵפוֹת הַמְּנוּיוֹת כְּשֶׁיִּפָּרְטוּ וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּמָּצְאוּ בִּבְהֵמָה וְחַיָּה שִׁבְעִים. וְאֵלּוּ הֵן עַל הַסֵּדֶר שֶׁנִּתְבָּאֲרוּ בְּחִבּוּר זֶה. א) דְּרוּסָה. ב) נִקַּב תַּרְבַּץ הַוֵּשֶׁט. ג) נִקַּב קְרוּם שֶׁל מֹחַ. ד) נִתְמַסְמֵס הַמֹּחַ עַצְמוֹ. ה) נִקַּב הַלֵּב עַצְמוֹ לְבֵית חֲלָלוֹ. ו) נִקַּב קְנֵה הַלֵּב. ז) נִקְּבָה הַמָּרָה. ח) נִקְּבוּ קְנֵי הַכָּבֵד. ט) נִקְּבָה הַקֵּבָה. י) נִקַּב הַכֶּרֶס. יא) נִקַּב הֶמְסֵס. יב) נִקַּב בֵּית הַכּוֹסוֹת. יג) נִקְּבוּ מֵעֶיהָ. יד) יָצְאוּ הַמֵּעַיִם לַחוּץ וְנֶהֶפְכוּ. טו) נִקַּב הַטְּחוֹל בְּעָבְיוֹ. טז) חֲסֵרָה הַמָּרָה. יז) נִמְצְאוּ שְׁתֵּי מְרָרוֹת. יח) חֲסֵרָה הַקֵּבָה. יט) נִמְצְאוּ שְׁתֵּי קֵבוֹת. כ) חָסֵר הַכֶּרֶס. כא) נִמְצְאוּ שְׁנֵי כְּרֵסִים. כב) חָסֵר הֶמְסֵס. כג) נִמְצְאוּ שְׁנֵי מְסָסִים. כד) חָסֵר בֵּית הַכּוֹסוֹת. כה) נִמְצְאוּ שְׁנֵי בָּתֵּי הַכּוֹסוֹת. כו) חָסֵר אֶחָד מִן הַמֵּעַיִם. כז) נִמְצְאוּ שְׁנֵי מֵעַיִם. כח) נִקְּבָה הָרֵאָה. כט) נִקַּב הַקָּנֶה לְמַטָּה בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִשְׁחִיטָה. ל) נִקַּב סִמְפּוֹן מִסִּמְפּוֹנֵי רֵאָה אֲפִלּוּ לַחֲבֵרוֹ. לא) נֶאֱטַם מָקוֹם מִן הָרֵאָה. לב) נִמֹּק סִמְפּוֹן מִסִּמְפּוֹנֵי הָרֵאָה. לג) נִמְצְאָה לֵחָה סְרוּחָה בָּרֵאָה. לד) נִמְצְאוּ בָּהּ מַיִם סְרוּחִים. לה) נִמְצְאוּ בָּהּ מַיִם עֲכוּרִין אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִסְרִיחוּ. לו) נִתְמַסְמְסָה הָרֵאָה. לז) נִשְׁתַּנּוּ מַרְאֶיהָ. לח) נֶהֱפַךְ הַוֵּשֶׁט בְּמַרְאָיו. לט) חֲסֵרָה הָרֵאָה מִמִּנְיַן הָאֻנּוֹת. מ) נִתְחַלְּפוּ הָאֻנּוֹת. מא) הוֹתִירוּ הָאֻנּוֹת מִגַּבָּהּ. מב) נִסְרְכָה אֻנָּה לְאֻנָּה שֶׁלֹּא כְּסִדְרָן. מג) נִמְצְאָה הָרֵאָה בְּלֹא חִתּוּךְ אָזְנַיִם. מד) חָסֵר מִקְצָת הָרֵאָה. מה) יָבֵשׁ מִקְצָת גּוּפָהּ. מו) נִמְצְאָה הָרֵאָה נְפוּחָה וְעוֹמֶדֶת. מז) צָמְקָה הָרֵאָה מִפַּחַד אָדָם. מח) חָסֵר הָרֶגֶל בֵּין מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ בֵּין שֶׁנֶּחְתַּךְ. מט) אוֹ שֶׁהָיְתָה יְתֵרָה רֶגֶל. נ) נִטְּלָה צֹמֶת הַגִּידִים. נא) נִטְּלָה הַכָּבֵד. נב) נִטַּל לֶחִי הָעֶלְיוֹן. נג) כּוּלְיָא שֶׁהִקְטִינָה בְּיוֹתֵר. נד) כּוּלְיָא שֶׁלָּקְתָה. נה) כּוּלְיָא שֶׁנִּמְצֵאת בָּהּ לֵחָה. נו) כּוּלְיָא שֶׁנִּמְצְאוּ בָּהּ מַיִם עֲכוּרִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן סְרוּחִין. נז) כּוּלְיָא שֶׁנִּמְצְאוּ בָּהּ מַיִם סְרוּחִין. נח) נִפְסַק חוּט הַשִּׁדְרָה. נט) נִמְרַךְ מֹחַ חוּט הַשִּׁדְרָה וְנִתְמַסְמֵס. ס) נִקְרַע רֹב הַבָּשָׂר הַחוֹפֶה אֶת הַכֶּרֶס. סא) נִגְלַד הָעוֹר שֶׁעָלֶיהָ. סב) נִתְרַסְּקוּ אֵיבָרֶיהָ מִנְּפִילָה. סג) נִדַּלְדְּלוּ הַסִּימָנִין. סד) נִשְׁתַּבְּרוּ רֹב צַלְעוֹתֶיהָ. סה) נֶעֶקְרוּ רֹב צַלְעוֹתֶיהָ. סו) נֶעֶקְרָה צֶלַע אַחַת בְּחֻלְיָתָהּ. סז) נֶעֶקְרָה חֻלְיָה אַחַת. סח) נִשְׁמַט הַיָּרֵךְ מֵעִקָּרוֹ. סט) חֲסֵרָה הַגֻּלְגֹּלֶת כְּסֶלַע. ע) נֶחְבַּס רֹב הַגֻּלְגֹּלֶת וְנִתְרוֹצֵץ