הזזת מאוורר בשבת

האם מותר לאדם להזיז מאוורר בשבת (אליו או ממנו)? דין הכפתור בראש המאוורר, והסבר כללי בדין מוקצה מהסוג של "כלי שמלאכתו לאיסור"

שאלה:

מאוורר הפועל בשבת, האם מותר לאדם לכוונו לפי רצונו (להסיטו ממנו, או לכוונו אליו)?

והאם מותר להתעסק עם הכפתור המצוי בראש המאוורר, כדי “לקבע” את המאוורר או להיפך?

התשובה בקצרה:

הדבר מותר (הן להזיז את המאוורר והן להתעסק עם הכפתור שבראשו).

התשובה ביתר הרחבה:

א. הזזת המאוורר בשבת

מאוורר מוגדר כמוקצה מסוג “כלי שמלאכתו לאיסור”, כי השימוש התדיר בו כרוך בהדלקה וכיבוי המאוורר, שהן פעולות האסורות בשבת[1].

עם זאת, בסוג זה של מוקצה (“כלי שמלאכתו לאיסור”), הקלו בו חכמים יותר מסוגים אחרים של מוקצה[2]. ואמרו שכל האיסור להזיזו הוא דווקא כשההזזה היא לצורך הכלי (שמזיז את הכלי כדי לשמור עליו, כגון הזזתו מחמה לצל וכדומה); אך אם מטרת ההזזה היא לצורך ישיר של האדם, התירו.

מהו טלטול לצורך האדם, שבו הקלו כאמור בסוג מסוים זה של מוקצה? ישנם שני אופנים: האחד נקרא “טלטול לצורך גופו”, דהיינו, שהוא מטלטלו משום שכרגע הוא נזקק לו לצורך כלשהו (הדוגמה בגמ’ ובפוסקים- אדם לוקח פטיש, שהוא כלי שמלאכתו לאיסור, אך מטרת הלקיחה היא להשתמש בו למלאכת היתר, לפצח אגוזים); והשני נקרא “טלטול לצורך מקומו”, דהיינו, שהמוקצה מפריע לו להשתמש במקום מסוים ולכן הוא מעוניין לפנותו משם.

[ושוב יודגש שההיתרים הללו אמורים רק ביחס לסוג המוקצה המסוים שאנו עוסקים בו, כלי שמלאכתו לאיסור. סוגי מוקצה אחרים אסורים אף כשמזיז לצורך מקומם או גופם וכו’. ואמנם בהלכה הבאה נראה, שגם סוגי מוקצה כאלה יש דרך להזיז, אם מזיזם בדרכים שונות, באופן השונה מהדרך הרגילה, כגון שמזיזם באמצעות דבר אחר או באמצעות אברי גופו וכו’ – עיין כאן]

ומכאן, שמותר לאדם להסיט את המאוורר לכיוונו (על פי ההיתר של “לצורך גופו”), וכן מותר לו להסיט את המאוורר לכיוון אחר אם הוא מפריע לו, כי הרי זה כ”לצורך מקומו” (שמירת שבת כהלכתה, יג, מ).

 

ב. התעסקות עם הכפתור שבראש המאוורר

מצוי במאווררים שיש בראשם מעין כפתור, שאיננו חשמלי, שלחיצה עליו גורמת לסיבוב המאוורר לכאן ולכאן ואילו משיכה בו גורמת לקיבוע המאוורר במקום. האם מותר להפעיל כפתור זה?

בספר ארחות שבת, ג, פרק כו סעיף לט, מובאת מחלוקת בדבר: הגרי”ש אלישיב אוסר (לא מטעם מוקצה, אלא מהטעם שצריכת החשמל במאוורר משתנה בין שני המצבים) וגרש”ז אוירבך מתיר (כי ההבדל הנ”ל בצריכת החשמל מועט כל כך ולא נרגש השינוי ואין לחוש לו). מכל מקום, מדברי השמירת שבת כהלכתה (יג, מ) עולה שהוא מתיר את השימוש בכפתור.

 

 

[1] כלומר, אע”פ שמלאכתו היא עשיית רוח, ואין בזה דבר אסור, מכל מקום השימוש התדיר בו כרוך בהדלקה וכיבוי של המאוורר, שהן פעולות אסורות- אורחות שבת, שם, פרק יט סעיף ה.

[2] מלבד סוג המוקצה שמנינו למעלה (“כלי שמלאכתו לאיסור”), יש גם סוגי מוקצה נוספים; כגון, “מוקצה מחמת גופו”, דהיינו, כל דבר שאינו מוגדר ככלי, וגם איננו מאכל (כגון אבנים, מעות ושטרות, חול, וכו’), אסור לטלטלו בשבת, והוא מכונה “מוקצה מחמת גופו”; וכן “מוקצה מחמת חיסרון כיס”, דהיינו, דבר שמחמת ערכו הרב אנשים מקפידים לייחד לו מקום קבוע ולא להזיזו משם כדי שלא ייפסד, כגון שעון קיר או תמונה אומנותית, או דבר שמחמת ערכו הרב אנשים מקפידים שלא להשתמש בו שימוש החורג משימושו הרגיל (ואותו “שימוש רגיל” הוא דבר שאין עושים אותו בשבת, כגון שהוא שימוש האסור בשבת; או שהדבר עומד כרגע לסחורה, והאדם כאמור מקפיד שלא לעשות כל שימוש אחר). דבר כזה נקרא “מוקצה מחמת חיסרון כיס”, ואין לטלטלו (שמירת שבת כהלכתה, שם, ס’ יט-כב; אורחות שבת, כרך ב, עמ’ מא-מב).

בסוג המוקצה של “כלי שמלאכתו לאיסור”, הקלו יותר משאר סוגי המוקצה: את שאר סוגי המוקצה, אסור לטלטל כלל, ואילו כלי שמלאכתו לאיסור, מותר לטלטלו לצרכים מסוימים, כמפורט למעלה.

Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אהבתם? שתפו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

רוצים לקבל עדכונים שוטפים על לימוד חדש?

הירשמו עכשיו לרשימת התפוצה שלנו!