דברי תורה לילדים ונוער – פרשת חוקת

דְּרָשַׁת חֲזַ"ל עַל הַפָּסוּק "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי"

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ אוֹמֵר בְּסֵפֶר קֹהֶלֶת (ז, כג): "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי". כְּלֹמַר, עִם כָּל חָכְמָתִי, עֲדַיִן הַתּוֹרָה רְחוֹקָה מֵהֲבָנַת שִׂכְלִי. וְאוֹמְרִים חֲזַ"ל בַּמִּדְרָשׁ, שֶׁדְּבָרִים אֵלֶּה שֶׁל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ נֶאֶמְרוּ עַל מִצְוַת פָּרָה אֲדֻמָּה, לְאַחַר שֶׁנִּסָּה לְהָבִין אֶת טַעַם הַמִּצְוָה וְלֹא עָלָה בְּיָדוֹ.

הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁלֹמֹה גַאנְצְפְרִיד (מְחַבֵּר הַקִּצּוּר שׁוּלְחָן עָרוּךְ), בְּפֵרוּשׁוֹ לַתּוֹרָה, שׁוֹאֵל – מִנַּיִן לַחֲזַ"ל שֶׁהַפָּסוּק מְדַבֵּר דַּוְקָא עַל פָּרָה אֲדֻמָּה, וְלֹא עַל מִצְוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁקָּשֶׁה לִמְצֹא לָהֶן טַעַם?

וְהוּא מְתָרֵץ כָּךְ: כַּיָּדוּעַ, בְּמִצְוַת פָּרָה אֲדֻמָּה, לֹא רַק שֶׁקָּשֶׁה לְהָבִין אֶת טַעַם הַמִּצְוָה (אֵיךְ עַל יְדֵי פָּרָה אֲדֻמָּה נִתָּן לְטַהֵר אָדָם טָמֵא), אֶלָּא יֵשׁ בָּהּ גַּם סְתִירָה פְּנִימִית. מִצַּד אֶחָד יֵשׁ לְפָרָה אֲדֻמָּה כֹּחַ טָהֳרָה (וּמִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהּ לְטַהֵר אָדָם שֶׁנִּטְמָא טֻמְאַת מֵת), וּמִצַּד שֵׁנִי הִיא גּוֹרֶמֶת טֻמְאָה (וּמִי שֶׁעּוֹסֵק בְּמִצְוָה זוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה וְצָרִיךְ לִטְבֹּל). וְכָךְ יוֹצֵא, שֶׁבְּמִצְוַת פָּרָה אֲדֻמָּה, דַּוְקָא הַחָכְמָה שֶׁל שְׁלֹמֹה, הִיא זוֹ שֶׁהִגְבִּירָה עוֹד יוֹתֵר אֶת הַקּוֹשִׁי לְהָבִין. כִּי כַּאֲשֶׁר שְׁלֹמֹה הִפְעִיל אֶת כָּל חָכְמָתוֹ כְּדֵי לְהָבִין אֶת כֹּחַ הַטָּהֳרָה שֶׁבְּפָרָה אֲדֻמָּה, וְחָשַׁב שֶׁהִצְלִיח, הוּא מִיָּד גִּילָה שֶׁדַּוְקָא בִּגְלַל זֶה מִתְגַּבֵּר יוֹתֵר הַקּוֹשִׁי לְהָבִין, אֵיךְ הִיא יְכוֹלָה גַּם לְטַמֵּא. וְכֵן לְהֵפֶךְ, כְּשֶׁהִפְעִיל אֶת כֹּחַ חָכְמָתוֹ לְהָבִין אֵיךְ הִיא מְטַמְּאָה, דַּוְקָא בִּגְלַל זֶה הִתְגַּבְּרָה אֶצְלוֹ הַשְּׁאֵלָה, אִם כָּךְ אֵיךְ הִיא יְכוֹלָה גַּם לְטַהֵר. וְלָכֵן אָמַר שְׁלֹמֹה, "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי", כַּמָּה שֶׁהֶחְכַּמְתִּי יוֹתֵר וְהִצְלַחְתִּי לְהָבִין צַד אֶחָד, כָּךְ פָּחוֹת הֵבַנְתִּי אֶת הַצַּד הַהָפוּךְ, וְלָכֵן לֹא עָלָה בְּיָדִי לְהָבִין אֶת הַהֶסְבֵּר הַמָּלֵא שֶׁל מִצְוָה זוֹ.

זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה (יט, א)

צָרִיךְ לְהָבִין, לָמָּה הַלָּשׁוֹן הִיא "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה", הֲרֵי הַפָּרָשָׁה לֹא מְלַמֶּדֶת כָּאן אֶת כָּל מִצְוֹת הַתּוֹרָה, אֶלָּא רַק אֶת מִצְוַת פָּרָה, וְהָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב "זֹאת חֻקַּת הַפָּרָה".

אֶלָּא הַתְּשׁוּבָה הִיא, שֶׁנָּכוֹן שֶׁהַמִצְוָה בַּפָּרָשָׁה הִיא רַק מִצְוַת פָּרָה, אֲבָל לוֹמְדִים מִמֶּנָּה עִקָּרוֹן כְּלָלִי שֶׁנָּכוֹן גַּם לְכָל הַתּוֹרָה: שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא מְקַיְּמִים מִצְוֹת בִּגְלַל הַטַּעַם שֶׁל הַמִּצְוָה, אֶלָּא בִּגְלַל שֶׁכָּּךְ צִוָּה ה'. בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁמִּצְוַת פָּרָה אִי אֶפְשָׁר לְקַיֵּם בִּגְלַל הַטַּעַם, שֶׁהֲרֵי אֲנַחְנוּ כְּלָל לֹא מְבִינִים אֶת הַטַּעַם, אֶלָּא מְקַיְּמִים אוֹתָהּ רַק בִּגְלַל מִצְוַת ה', כָּךְ גַּם בְּכָל הַמִצְוֹת, יֵשׁ לְקַיֵּם כִּי כָּךְ צִוָּה ה', וְלֹא רַק בִּגְלַל הַטַּעַם, וְלָכֵן נֶאֱמַר "זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה".

וּלְפִי זֶה אֶפְשָׁר לְהָבִין אֶת דִּבְרֵי הַמִדְרָשׁ. כָּתוּב בַּמִּדְרָשׁ, שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה הַיָּחִיד שֶׁה' כֵּן גִּלָּה לוֹ אֶת הַטַּעַם שֶׁל מִצְוַת פָּרָה אֲדֻמָּה. לָמָּה רַק לְמֹשֶׁה ה' גִּלָּה? אֶלָּא הַתְּשׁוּבָה הִיא, שֶׁאֵצֶל בְּנֵי אָדָם רְגִילִים, חַיָּבִים שֶׁחֵלֶק מֵהַמִּצְוֹת יִהְיוּ בְּלִי טַעַם, כְּדֵי שֶׁיִּתְרַגְּלוּ לְקַיֵּם מִצְוֹת לֹא רַק בִּגְלַל הַטַּעַם אֶלָּא כִּי כָּךְ צִוָּה ה'. אֲבָל מֹשֶׁה כְּבָר הִגִּיעַ לַדַּרְגָּה הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר שֶׁל "עֶבֶד ה'", הָיְתָה לוֹ מְסִירוּת מוּחְלֶטֶת לְmִצְוֹת ה', וְלָכֵן אֶצְלוֹ, אֵין חֲשָׁשׁ, וּבָרוּר שֶׁגַּם אִם יָבִין אֶת כָּל הַטְּעָמִים, הוּא יְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוֹת לֹא בִּגְלַל הַטַּעַם אֶלָּא כִּי כָּךְ צִוָּה ה'.

וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ אֶרֶז, וְאֵזוֹב, וּשְׁנִי תוֹלַעַת, וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה (יט, ו)

הַפָּסוּק אוֹמֵר שֶׁצָרִיךְ לָשִׂים יַחַד עִם אֵפֶר הַפָּרָה שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים: "עֵץ אֶרֶז, וְאֵזוֹב, וּשְׁנִי תוֹלַעַת". וְגַם בְּפָרָשַׁת מְצֹרָע, אוֹמֶרֶת הַתּוֹרָה שֶׁצָּרִיךְ לָקַחַת אֶת שְׁלוֹשֶׁת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כְּדֵי לְטַהֵר אֶת הַmְּצֹרָע. אֲבָל אֶצְלֵנוּ בַּפָּרָשָׁה הַסֵּדֶר הוּא "עֵץ אֶרֶז, וְאֵזוֹב, וּשְׁנִי תוֹלַעַת", וְאִלּוּ שָׁם בְּפָרָשַׁת מְצֹרָע, הַסֵּדֶר הוּא אַחֵר – "וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזוֹב" (יד, ד). וְצָרִיךְ לְהָבִין, לָמָּה שִׁנָּה הַכָּתוּב אֶת הַסֵּדֶר? אוֹמֵר הַmָּאוֹן הָרַב חַיִּים קַנְיֶבְסְקִי זַצַ"ל: כָּאן, בְּפָרָשַׁת חֻקַּת, הַתּוֹרָה הוֹלֶכֶת לְפִי סֵדֶר הַגּוֹדֶל – קֹדֶם עֵץ אֶרֶז, שֶׁהוּא הֲכִי גָּבוֹהַּ, וּלְאַחַר מִכֵּן אֵזוֹב שֶׁהוּא נָמוּךְ יוֹתֵר, וּלְאַחַר מִכֵּן שְׁנִי תוֹלַעַת שֶׁהוּא הַנָּמוּךְ בְּיוֹתֵר. לָכֵן הַסֵּדֶר הוּא "עֵץ אֶרֶז, וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלַעַת". לְעֻמַּת זֹאת, בְּפָרָשַׁת מְצֹרָע, מְדֻבָּר עַל אָדָם מְצֹרָע, שֶׁצָּרִיךְ לְתַקֵּן אֶת חֲטָא הַגַּאֲוָה. עֵץ הָאֶרֶז מְסַמֵּל חֹזֶק וְגַאֲוָה, וְהָאֵזוֹב וְהַתּוֹלַעַת מְסַמְּלִים עֲנָוָה, כִּי הֵם דְּבָרִים נְמוּכִים. וְאוֹמֵר הַפָּסוּק, אִם אַתָּה עַכְשָׁו גַּאַוְתָן וְגָבוֹהַּ כְּעֵץ אֶרֶז, וְאַתָּה רוֹצֶה לְתַקֵּן זֹאת, לֵךְ קֹדֶם כָּל אֶל הַקָּצֶה הַשֵּׁנִי מַמָּשׁ, מֵהֲכִי גָּבוֹהַּ לְהֲכִי נָמוּךְ: מִמַּצָּב שֶׁל עֵץ אֶרֶז, לֵךְ לְמַצָּב שֶׁל "שְׁנִי תוֹלַעַת". וְרַק אַחֲרֵי כַּמָּה זְמַן שֶׁאָדָם הָיָה בְּמַצָּב שֶׁל הַקָּצֶה הַשֵּׁנִי מַמָּשׁ, מֻתָּר לוֹ לְאַזֵּן אֶת זֶה מְעַט, וּלְהַגִּיעַ לְmַצָּב פָּחוֹת קִיצוֹנִי, שֶׁל "אֵזוֹב", שֶׁמִּבְּחִינַת הַגּוֹבַהּ הוּא בֵּין אֶרֶז לְתוֹלַעַת. וְלָכֵן שָׁם הַסֵּדֶר הוּא עֵץ אֶרֶז, שְׁנִי תוֹלַעַת, וְאֵזוֹב.

וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם (כ, א)

לְאַחַר מִצְוַת פָּרָה אֲדֻמָּה, עוֹבֶרֶת הַפָּרָשָׁה לְתָאֵר אֶת פְּטִירַת מִרְיָם. וְאוֹמֵר רַשְׁ"י, לָמָּה פָּרָשַׁת פְּטִירַת מִרְיָם כְּתוּבָה לְיַד מִצְוַת פָּרָה אֲדֻמָּה? לְלַמֵּד, שֶׁכְּמוֹ שֶׁפָּרָה אֲדֻמָּה מְכַפֶּרֶת, כָּךְ גַּם מִיתָה שֶׁל צַדִּיקִים מְכַפֶּרֶת. נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה, הֲרֵי פָּרָה אֲדֻמָּה לֹא בָּאָה בִּכְלָל לְכַפֵּר, אֶלָּא הִיא בָּאָה לְטַהֵר (מִי שֶׁנָּגַע בְּמֵת, נִטְהָר עַל יְדֵי פָּרָה אֲדֻמָּה). וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לִכוֹתֵב "כְּמוֹ שֶׁפָּרָה אֲדֻמָּה מְכַפֶּרֶת"? אֶלָּא הַכַּוָּנָה הִיא כָּךְ: אָמְנָם פָּרָה אֲדֻמָּה לֹא בָּאָה לְכַפֵּר. אֲבָל בְּזֶה שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל מְקַיֵּם מִצְוָה גַּם בְּלִי לְהָבִין אֶת הַהִגָּיוֹן, בְּזֶה בְּעַצְמוֹ יֵשׁ כַּפָּרָה גְּדוֹלָה לְעַם יִשְׂרָאֵל עַל מָה שֶׁחָטְאוּ בְּחֵטְא הָעֵגֶל, וּכְמוֹ שֶׁכּוֹתֵב רַשְׁ"י בְּהֶמְשֵׁךְ הַפָּרָשָׁה, שֶׁפָּרָה אֲדֻמָּה מְכַפֶּרֶת עַל חֵטְא הָעֵגֶל, וְזוֹ בְּדִיּוּק הַכַּוָּנָה, שֶׁעַל יְדֵי קִיּוּם מִצְוָה לְלֹא הֲבָנַת הַטַּעַם, מִתְכַּפֵּר חִסְרוֹן הָאֱמוּנָה הָיָה בְּחֵטְא הָעֵגֶל. וְזוֹ הַכַּוָּנָה שֶׁהַפָּרָה מְכַפֶּרֶת. וּלְפִי זֶה גַּם מוּבָן לָמָּה רַשְׁ"י מַשְׁוֶה אֶת זֶה לְמִיתַת צַדִּיקִים, שֶׁmְכַפֶּרֶת. כִּי חֵלֶק מֵהַסִּבָּה שֶׁמִּיתַת צַדִּיק מְכַפֶּרֶת, זֶה עַל יְדֵי זֶה שֶׁלֹא שׁוֹאֲלִים שְׁאֵלוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמְקַבְּלִים עָלֵינוּ אֶת הַדִּין, כְּמוֹ בְּפָרָה אֲדֻמָּה, שֶׁמְּקַיְּמִים אֶת הַצִּוּוּי בְּלִי שְׁאֵלוֹת גַּם כְּשֶׁלֹא תָּמִיד מְבִינִים.