שאלה:
האם כשיורד גשם, יש חובה לאכול בסוכה? והאם יש הבדל בעניין זה בין הלילה הראשון של סוכות לבין שאר החג?
תשובה:
באופן כללי, כאשר יורד גשם והאדם מצטער באכילתו בסוכה, הוא רשאי להיכנס לתוך הבית (כי הכלל הוא “מצטער, פטור מן הסוכה” – המצווה אינה חלה כאשר יש נסיבות הגורמות לאדם צער לשבת בסוכה) – שו”ע, תרלט, ה.
דין זה נוהג בכל החג, אולם, בלילה הראשון, נחלקו הפוסקים:
הרמ”א (תרלט, ה) סובר, שבלילה הראשון, גם המצטער חייב לאכול בסוכה לפחות כזית [וטעמו מוסבר במשנה ברורה ס”ק לה, כך: כידוע, יש הבדל בין הלילה הראשון לבין שאר החג; בכל החג, אין באמת חובה לאכול פת, רק שאם רוצה לאכול פת בשיעור כביצה ויותר, עליו לעשות זאת בסוכה ולא מחוצה לה, אך אם רוצה, יכול לא לאכול; מה שאין כן בלילה הראשון, מצוות הסוכה היא ממש מצווה “חיובית” לאכול בסוכה (דין זה נלמד בגמרא בגזירה שווה ממצוות מצה, שכשם שיש חובה לאכול מצה בלילה הראשון, ובשאר החג זו רשות בלבד, כך גם בסוכות). לפיכך, גם לעניין דין “מצטער”, סובר הרמ”א שיש הבדל בין לילה הראשון לשאר החג, ובלילה הראשון חייבים לאכול כזית פת גם בנסיבות של “מצטער”].
ואילו לפי ראשונים אחרים (המובאים במשנה ברורה בס”ק לה) הדין של “מצטער פטור מן הסוכה”, חל גם בלילה הראשון, בדיוק כמו בשאר החג.
ולאור מחלוקת זו, נפסק במשנה ברורה שהלכה למעשה יש לנהוג כך:
כאשר בלילה הראשון יורד גשם, נכון להמתין כשעה או שעתיים, שמא ייפסק הגשם ויוכל לקיים את המצווה לכל הדעות [משנה ברורה ס”ק לה; בתחילה מביא המ”ב אחרונים הסוברים שיש להמתין “עד חצות”, אך לאחר מכן מביא המ”ב אחרונים הסוברים (וכך נראה שדעתו נוטה), שאין להמתין עד חצות אלא רק “כשעה או שתים”].
ואם לאחר שהמתין רואה שהגשם ממשיך לרדת (וראיתי מוסיפים, שהוא הדין אם הסכך עדיין ספוג מים והם נוזלים לסוכה בצורה הגורמת צער), אזי כדי לצאת ידי דעת הרמ”א, יעשה בסוכה קידוש ויאכל כזית פת.
אלא שבקידוש זה, לא יברך “לישב בסוכה” (כדי לחשוש לדעת הסוברים שהמצטער אינו מקיים מצוות סוכה אף בלילה הראשון). לעומת זאת, ברכת שהחיינו כן יכול לומר בקידוש, שהרי מברך שהחיינו על עצם החג.
ואם אח”כ הפסיק הגשם (ולא נוטפים גשמים מן הסכך המצערים אותו), אפילו כבר בירך ברהמ”ז, יחזור ויאכל פת בסוכה, כדי לצאת ידי כל הדעות (שהרי יש הסוברים שמה שאכל בעת הגשמים, לא קיים בכך מצוות סוכה), ויברך לישב בסוכה. ובאכילה נוספת זו, יאכל מעט יותר מ”כביצה” [מדוע יאכל יותר מכביצה? כי הרי לשיטת הרמ”א, הסובר שכבר קיים מצוות סוכה בכזית הראשון שאכל, נמצא שאכילתו כעת היא אכילה רגילה כמו כל שאר החג, שבו הכלל הוא שמצוות סוכה היא רק על כביצה ויותר].
הערה:
כללים אלה הם כאמור בלילה הראשון של סוכות. והנה, בחו”ל עושים יומיים מספק, ולכן חוזרת השאלה גם בלילה השני, ופסק המשנה ברורה כך:
“בלילה השניה (=אם ירדו גשמים) מקדש בביתו, ויברך זמן (=שהחיינו) על יום טוב, ויאכל סעודתו, ובסוף הסעודה יאכל כזית בסוכה ולא יברך לישב בסוכה, וגם לא יברך שהחיינו על הסוכה, ויסמוך בזה על שהחיינו שבירך בליל ראשון. ולכתחילה, טוב להמתין גם בלילה שניה מעט עד שייפסקו הגשמים”. ועוד מוסיף המ”ב, “ואם אכל בביתו, ורק כזית בסוף הסעודה בסוכה כאשר כתבנו, ואח”כ פסקו הגשמים, צריך לכנוס לסוכה לאכול כשיעור, דהיינו יותר מכביצה, ולברך לישב בסוכה”.