"גזירת תקרה" וסיכוך בנסרים דקים ("פלפונים")

Photo by Alexander Schimmeck on Unsplash

סיכוך בנסרים וגזירת תקרה – סוגית הגמרא

בדף יד ובדף טו נדונה השאלה, האם ומתי מותר לסכך בנסרים. רבי מאיר סובר שאסור לסכך בנסרים (גזירה משום "תקרה", שאם נתיר לסכך בנסרים, יבואו גם להתיר לשבת בסוכה תחת תקרה של כל השנה, וסוכה כזו בוודאי פסולה, אף אם הסכך הוא כשר, כי אין לעשות את הסוכה במקום המשמש למגורים כל השנה, אם לא עשו פעולה בסכך לקראת סוכות), ורבי יהודה סובר שמותר לסכך בנסרים.

ונחלקו אמוראים בביאור מחלוקת זו – שמואל סובר, שמחלוקתם היא רק בנסרים שאין בהם ד' טפחים, אך בנסרים שיש בהם ד', גם ר' יהודה פוסל משום גזירת תקרה. ואילו רב סובר, שמחלוקתם היא בנסרים שיש בהם ד', אך בנסרים שאין בהם ד' גם ר' מאיר מודה להכשיר, כי אין הדרך לסכך בנסרים כאלה.

וכתבו התוספות בדף יד ע"ב ד"ה הפכן, שאע"פ שבדרך כלל הלכה כרב, כאן הלכה כשמואל, עיין שם טעמו. ואם הלכה כשמואל, נמצא שבנסרים ד' טפחים לכולי עלמא פסול, והמחלוקת בין ר' מאיר לר' יהודה היא רק כשאין בהם ד'.

פסיקת השו"ע

להלכה, פוסק השו"ע (תרכט, יח), שאסור לסכך בנסרים שרוחבם ארבעה טפחים. ומסביר המשנה ברורה (ס"ק מה) כפי שאמרנו לעיל, שהגזירה היא משום שנסרים שרוחבם ארבעה טפחים, "דומים לתקרת הבית, וחיישינן שאם יישב תחת תקרת הבית שדר בו כל השנה, וההוא ודאי פסול, ד'סוכה' אמר רחמנא, ולא 'בית' של כל ימות השנה".

[ועוד פוסק השו"ע (ע"פ הגמ' בדף יד ע"ב) שאף אם הופך אותם על צדם, כך שרוחבם מנקודת הראות של העומד תחת הנסר נמצא שרוחבו פחות מארבעה טפחים, אין הדבר מועיל].

ומה הדין בנסרים שרוחבם פחות מארבעה טפחים? השו"ע פוסק שמעיקר הדין מותר לסכך בהם (שו"ע, שם – "ואם אין ברוחבם ד', כשרים, אפילו הם משופים, שדומים לכלים"), אך יחד עם זאת הוא מוסיף, שנהגו להימנע מזה: "ונהגו שלא לסכך בהם כלל".

כלומר, פסק השו"ע הוא, שנוהגים לא לסכך בנסרים גם אם רוחבם פחות מארבעה.

ומסביר המשנה ברורה (ס"ק מט) שהטעם הוא שמא יבוא לסכך באופן צפוף, שלא יוכל מטר לרדת שם. ועוד הוסיף המשנה ברורה, "ויש מהראשונים שכתבו דכהיום מדינא אסור, הואיל ובזמן הזה מסככין בתיהם בנסרים שאין בהן ד' טפחים, איכא גזירת תקרה. ומכל מקום יש לחוש גם לטעם הראשון. ועל כן, הלט"יש [עצים דקים], אף על פי שאין בהם גזרת תקרה, שאין מסככין בהם בתיהם, מכל מקום יש לחוש שיסכך כל כך שלא יהיו הגשמים יורדים בתוכה".

סיכוך בנסרים דקים ("פלפונים")

לאור כל האמור עולה השאלה, כיצד זה שרבים מאוד נוהגים היום לסכך בנסרים דקים ("פלפונים") ואינם חוששים לכל האמור? הרי אף בפחות מארבעה, כתב השו"ע שנוהגים לא לסכך כלל, כמבואר לעיל?

וכתבו האחרונים, שניתן להקל במציאות של היום, ולהלן לשון הפסקי תשובות, תרכט, טו:

"והנה, בדורות האחרונים נתפשט מאוד המנהג לסכך גם בנסרים (פלפונים) דקים, ומנהג זה נתקבל גם אצל המהדרים במצוות, ואין כלל לפקפק על הנוהגים כן, כי בזמננו אין נהוג כלל לעשות תקרת הבית מנסרים ואין בהם גזירת תקרה, וגם עינינו הרואות שאין מעכבים ירידת הגשמים לסוכה אף אם יצמידם זה לזה. ומה שכתבו הראשונים שהיו הנסרים מעכבים הגשם, משום שהיו רחבים ביותר (אף שהיו פחות מד' טפחים) וצמודים והדוקים זה לזה בחוזק, והיה מציאות שיעכבו את הגשם.

ועל פי האמור אכן יש להקפיד שלא יהיו הפלפונים רחבים יותר מטפח (8 ס"מ), ולכתחילה נכון שיהיו פחות מ-5 ס"מ.

וכן נכון לא לסדרם אחד אצל השני צפוף מאוד אלא ישאירו קצת אויר ביניהם. אמנם יש להניח מקצת פלפונים לרוחב, כדי שלא יהיה אויר בין הפלפונים שהולך על פני כל הסוכה מקצה לקצה, וכדלהלן סימן תרל"ב אות י"ב".