שאלה:
אדם שכח יעלה ויבוא בתפילת מנחה של ר”ח, ונזכר בכך רק בלילה, במוצאי ראש חודש. כיצד ינהג?
תשובה:
נחלקו בזה הראשונים: לדעת “חכמי פרובינציה”, עליו להתפלל כעת (במוצאי ראש חודש) פעמיים שמונה עשרה, בתורת תשלומים (כמו כל אדם ששכח להתפלל)[1]; ואילו לדעת רבינו יהודה המובא בתוספות, לא יתפלל פעמיים, כי מה יועיל שיתפלל כעת במוצאי ראש חודש פעמיים? הרי בפועל הוא לא שכח שמונה עשרה, אלא רק שכח להזכיר יעלה ויבוא, ולעניין זה מה יועיל שיתפלל כעת פעמיים, הרי בכל מקרה לא יוכל עכשיו להזכיר יעלה ויבוא, גם אם יתפלל פעמיים?[2] (להסבר שורש המחלוקת, עיין בהערה[3]).
על רקע מחלוקת זו, כיצד ינהג אדם הלכה למעשה? האם יתפלל פעמיים שמונה עשרה או לא? הכרעת הפוסקים היא (שולחן ערוך, או”ח, קח, יא, ומ”ב שם בס”ק לב-לג), שיתפלל פעמיים, אך בתפילה השנייה יתנה ויאמר כך: אם חייב אני בתפילה זו, הריני מתפלל אותה כתשלומים, ואם לאו, הריני מתפלל אותה בתורת נדבה (לעניין פתרון זה של תפילת נדבה במצב ספק, עיין ביתר הרחבה בהערה)[4].
[הערה- בשו”ע שם מבואר, שהוא הדין גם במקרה דומה אחר- אדם התפלל בטעות בשבת, מנחה של חול במקום מנחה של שבת, ונזכר רק במוצ”ש- גם כאן יתעורר ספק דומה, האם יתפלל כעת במוצ”ש פעמיים (שהרי לא התפלל מנחה של שבת, ולכאורה עליו להשלים), או שמא לא יתפלל פעמיים, כי מה יועיל שיתפלל כעת, הרי ממילא לא יזכיר של שבת, ותפילה של חול הרי כבר התפלל. וגם כאן ההכרעה היא, שיתפלל פעמיים ויתנה על הפעם השניה כנ”ל, שאם אינו חייב, הרי היא נדבה וכו’].
וחשוב להוסיף עוד, שאת הפתרון האמור (להתפלל פעם נוספת ולהתנות שאם אינו חייב תהיה זו תפית נדבה) ניתן לנקוט רק ביום חול, ולא בשבת ויו”ט, כי אין קרבן נדבה בשבת ויו”ט (וממילא גם לא תפילת נדבה). ולכן, אם במקרה הנ”ל שבשאלה, מוצאי ר”ח נפל בשבת, לא יתפלל תפילת נדבה (מ”ב, ס”ק לג).
סיכום ההלכה למעשה במקרה שבשאלה: עליו להתפלל פעמיים במוצאי ר”ח, ולהתנות שאם אינו חייב בתפילה השניה, תהא זו בתורת נדבה; אך כל זה כשמוצאי ר”ח חל בחול, כי אם חל בשבת, אינו יכול לנקוט פתרון זה (כי אין נדבה בשבת ויו”ט) ולכן אז לא יתפלל פעמיים.
[1] זו דעת “חכמי פרובינציה” (המובאת ברא”ש במסכת ברכות, פרק ד סימן ב), שהואיל ובתפילת המנחה לא יצא ידי חובה (שהרי שכח יעלה ויבוא), הרי זה כאילו לא התפלל, ולכן עליו להתפלל כעת, כשנזכר, פעמיים שמונה עשרה, כתשלומין (כמו כל אדם ששכח להתפלל מסיבה כלשהי, ונזכר רק בזמן התפילה הבאה, שדינו הוא להתפלל פעמיים שמונה עשרה, כמבואר בשו”ע, או”ח, סימן קח).
[2] זו דעת רבינו יהודה (המובאת בתוספות, ברכות כו ע”ב ד”ה טעה), שלפיה אין טעם להתפלל כעת תפילת תשלומים, שכן, גם אם יתפלל עכשיו שמו”ע פעמיים, הרי ממילא לא יוכל לומר יעלה ויבוא (כי כך הוא הכלל, שכאשר אדם מתפלל פעמיים שמונה עשרה כדי להשלים חסרון תפילה קודמת, הוא מתפלל את השמונה עשרה לפי הזמן הנוכחי שנמצא בו, וכגון, השוכח להתפלל מנחה של יום שישי, כשמשלים זאת ע”י שמתפלל בליל שבת פעמיים ערבית, הרי הוא מתפלל פעמיים ערבית של שבת, וכן השוכח בשבת ומשלים במוצ”ש, מתפלל פעמיים של חול) והואיל ולא יאמר יעלה ויבוא, מה ירוויח בתפילתו, הרי שמונה עשרה בלי יעלה ויבוא הוא כבר התפלל במועד המקורי!
[3] הקהילות יעקב (ברכות, סימן טז) מבאר ששורש המחלוקת הוא כדלהלן: לפי חכמי פרובינציה, אדם שהתפלל ושכח להזכיר יעלה ויבוא וכדומה, לא יצא כלל ידי חובת תפילה והרי זה כאילו לא התפלל, כי שינה מהמטבע שטבעו חכמים בתפילה (וזו הסיבה שאדם שלא התפלל יעלה ויבוא, ונזכר מיד לאחר תפילתו, צריך לחזור ולהתפלל), וממילא עליו להשלים תפילתו. אך לפי הדעה השניה, דעת רבינו יהודה, אותו אדם כן יצא ידי חובת תפילה, ורק ידי חובת הזכרה לא יצא (ומה שבדר”כ מצריכים אותו לחזור ולהתפלל כשנזכר מייד, הוא משום שסוף סוף חייב בהזכרה, ודרך ההזכרה היא על ידי תפילה), ולכן סוברת דעה זו, שהואיל וידי חובת תפילה יצא ורק ידי חובת הזכרה לא יצא, מה יועיל שיחזור ויתפלל, אם גם עכשיו לא יזכיר? [ועיין בסוף הסימן שם נפקא מינה יפה נוספת ממחלוקת זו- אם אדם עמד לתפילה בראש חודש ושכח יעלה ויבוא, ומייד התפלל שנית ושכח ותן טל ומטר וכדומה- אם נאמר שהמתפלל בלי הזכרה כראוי כאילו לא התפלל, עליו להתפלל פעם שלישית, אך אם נאמר שיש כאן תפילה ורק חסר בהזכרה, הרי כאן שבסך הכול הזכיר את שני הדברים, אין צריך לחזור ולהתפלל פעם שלישית].
[4] מעיקר הדין, רשאי אדם להתפלל תפילת נדבה אפילו סתם כך לפי רצונו, אלא שהעושה כן, צריך לחדש דבר בתפילתו. כאן, עצם היציאה ידי הספק נחשבת כחידוש דבר, ולכן אין צריך לחדש דבר נוסף; והוא הדין בכל מקרה שבו יש מחלוקת בלתי מוכרעת אם להתפלל, שיתפלל את התפילה השניה ויתנה כנ”ל, שאם אינו חייב הרי זה לנדבה, וייחשב זה למחדש דבר בתפילתו (משנה ברורה, שם; ועיין גם בשו”ע תחילת סימן קז); יש להוסיף עוד, שבדרך כלל לא ראוי להתפלל תפילת נדבה אלא אם כן אדם מכיר בעצמו שהוא יודע לכוון מראש ועד סוף, כמבואר בסוף סימן קז, אך כאן שונה הדבר, כי נקלע למצב ספק (כך הוא על פי המ”ב; אחרונים אחרים חולקים וסוברים שככלל אין לפתור מצבי ספק ע”י תפילת נדבה, כמובא בפסקי תשובות סימן קז. אך נקטנו כאמור על פי המ”ב).