הלימוד היומי | שיעורי הלכה

מדוע אנו אוכלים מצה לחוד, מרור לחוד ואח”כ כורכים יחד? ומה פירוש האמירה הנלווית, “זכר למקדש כהלל… בזמן שביהמ”ק היה קיים”?

מהי “מצה עשירה”? מהי מחלוקת השו”ע והרמ”א לגביה וכיצד נוהגים האשכנזים והספרדים?

ממתי נוהגים שלא לאכול מצות לפני פסח? ומה הדין במצות חמץ?

בכוס של ברכה (ברכת המזון, קידוש, הבדלה וד’ כוסות) – מה גודל הכוס הנדרש וכמה צריך לשתות?

מדוע יש הבדל לעניין קריאת מגילה בין ערים מוקפות חומה לערי פרזים? האם כך הדין גם בחו”ל, ומה דין עיר שבעבר הייתה מוקפת חומה והיום אינה?

האם אומרים “תחנון” ולמנצח ב”פורים קטן” (י”ד וט”ו אדר א’? והאם נוהגים להרבות בהם משתה ושמחה?

שכח יעלה ויבוא בשמונה עשרה של מנחה ונזכר רק במוצאי ראש חודש, כיצד ינהג?

הלבוש בגד בשבת ומצא בו מוקצה, כיצד ינהג?

בליל שבת, בברכה מעין שבע שאחר שמונה עשרה, אומרים “ונודה לשמו בכל יום תמיד מעין הברכות”. מה פירוש המילים?

האם מותר להישען על הבימה בבית הכנסת או להניח עליה ספרים וכדומה?

האם נכון שבשעת ברכת כהנים יש לעמוד לפני הכהנים דווקא? ומה דינו של החזן, או מי שמתפלל שמונה עשרה, לעניין זה?

מה קודם, לבישת טלית או הנחת תפילין? מתי משתמשים בכלל “מעלים בקודש” ומתי משתמשים בכלל “כל המקודש מחברו קודם לחברו”?