קריאת כתב על גבי מצבה

שאלה:

האם יש בעיה הלכתית כלשהי בקריאת כתב שעל גבי המצבה? האם יש הבדל בין כתב בולט לשוקע, והאם גם נשים בכלל זה?

התשובה בקצרה:

אכן, על פי הגמ’ והפוסקים, קריאת כתב שעל גבי מצבה גורמת (בדרך סגולית) לקושי בלימוד או לשכחתו, ולכן אין לעשות כן.

אך הדברים אמורים דווקא כשהכתב בולט, ולא כשהכתב שוקע, שאז אין חשש.

אם כבר קרא, סגולה לומר “אהבה רבה”.

לגבי נשים, כתב הגאון רבי חיים קנייבסקי ש”נראה לו פשוט” שאינן צריכות להיזהר בכך, הואיל ואינן מצוות בלימוד תורה. ויש שחלקו על כך.

התשובה ביתר הרחבה:

על פי הגמרא במסכת הוריות (דף יג ע”ב), קריאת כתב שעל גבי המצבה היא אחד הדברים הגורמים קושי בלימוד[1].  וכך מובא באליה רבה בסוף סימן רכד, שקריאת כתב שעל גבי מצבה “קשה לשכחה” (כלומר, שגורמת שכחה)[2].

אך כתבו על כך חכמי הקבלה, שאין זה אלא כשהכתב בולט, ואילו כשהכתב שוקע, אין חשש[3]. וכך פוסק הקיצור שולחן ערוך (קכח, יג): “הקורא כתב שעל גבי המצבה, אם הוא כתב בולט, קשה לשכחה”.

אם כבר קרא אדם כתב בולט ע”ג מצבה (שכאמור קשה לשכחה), סגולה לומר נוסח “אהבה רבה”, עד המילים “וליחדך באהבה” (אליה רבה, שם, קצש”ע, שם).

לגבי נשים, ראיתי שכתב הגאון רבי חיים קנייבסקי, “ונראה פשוט שנשים אין צריכות להיזהר בכל אלו [- בכל הדברים הקשים לשכחה, ובכלל זה קריאת כתב על המצבה], כיוון שאינן מצווים על תלמוד תורה”.

[הציטוט הוא מתוך קונטרס לגרח”ק קנייבסקי, בשם “ספר זכרון”, עמ’ ז’. הקונטרס בכללותו מופיע בספר “שיח השדה”, הכולל כמה קונטרסים שלו. ועוד כתב שם, שקטנים כן ייזהרו, אע”פ שטרם מצווים ללמוד, כי הדבר מחליש את כוח הזיכרון לעתיד. עוד יצוין, שבעמ’ יב-יג ראיתי שנשאר באופן כללי בצ”ע, מה הדין בכתב שאינו בולט ואינו שוקע].

[עניין זה, שרק זכרים נזהרים מדברים הקשים לשכחה, עולה גם מדברי החוות דעת (הרב יעקב לוברבוים, מחבר ה”נתיבות” הידוע), בחידושיו לשו”ע יו”ד, עב, ב, שם הוא כותב ש”זכרים אין אוכלין לב עוף, דקשה לשכחה”; אך אציין שיש גם דעות אחרות: יש שלא חילקו בין נשים לגברים, ויש דעת ביניים, שדווקא נשים מעוברות ייזהרו (כנראה מהטעם שמא מעוברות בבן זכר) – עיין הדעות ב”חיי משה” על יורה דעה, א, עמוד נג].

[נושאים דומים: הנחת אבן על גבי מצבה – לחצו כאן]

[1] “עשרה דברים קשים ללימוד… ויש אומרים אף הקורא כתב שעל גבי הקבר”.

[2] כלומר, שגורמת שכחה; אמנם כבר העירו על כך (הגהות רעק”א, יו”ד, רעו), שאין זה תואם בדיוק לגמ’ הנ”ל בהוריות, כי בגמ’ לא נאמר שקשה לשכחה אלא שקשה ללימוד, דהיינו, לקושי בקליטת הלימוד כמבואר שם ברש”י ש”קשה לשמוע”.

[3] הרב חיים ויטאל בשער המצוות, פרשת ואתחנן: “ובעניין מה שאמרו רז”ל ‘הקורא כתב שעל גבי הקבר משכח’, אין זה אלא בכתיבה בולטת, לא בשוקעת”.

Photo by davide ragusa on Unsplash