סוכה בשמיני ובתשיעי – לבני ארץ ישראל ולבני חו”ל

האם בשמיני עצרת יש איסור לאכול ולישון בסוכה? מה דין בני חו"ל, וכיצד ינהג בן א"י הנמצא בחו"ל או להיפך?
Print Friendly, PDF & Email

שאלה:

א. כיצד יש לנהוג, בארץ ישראל ובחו”ל, לעניין אכילה ושינה בסוכה בשמיני עצרת/שמחת תורה?

ב. בהנחה שיש הבדל בין בני ארץ ישראל לבני חו”ל, כיצד ינהג בן ארץ ישראל הנמצא בחו”ל, או בן חו”ל הנמצא בארץ?

תשובה:

אכן, יש הבדלים בין תושבי ארץ ישראל לתושבי חו”ל.

נתייחס תחילה לתושבי ארץ ישראל, לאחר מכן לתושבי חו”ל, ובהמשך נתייחס לשאלה כיצד ינהג בן ארץ ישראל בחו”ל ובן חו”ל בארץ ישראל. :

א) תושבי ארץ ישראל:

תושבי א”י, כשחולף חג הסוכות ומגיע שמחת תורה, לא יאכלו בסוכה (או יישנו בה), כי אם עושים כך, נראים כמוסיפים על המצוה [שו”ע, או”ח, תרסו, א (השו”ע מתייחס לאכילה, ובפשטות הכוונה גם לשינה, וכך עולה מהפסקי תשובות, תרסו); ומסביר המ”ב בס”ק ה, שאמנם מדאורייתא אין כאן איסור של “לא תוסיף”, שהרי הזמן כבר אינו זמן השייך למצוה, והעושה מצוה מחוץ לזמן המצוה, אינו עובר על בל תוסיף אם לא הייתה כוונתו לשם מצוה (“מוסיף ממש לא נקרא, לעבור עליו משום בל תוסיף, כיוון דאינו מתכוון לשם מצוה, דשלא בזמנה בעי כוונה להוסיף לכולי עלמא”). אך בכל זאת אסרו זאת חכמים, משום שנראה כמוסיף].

ואם אין לאדם מקום אלא בסוכה, יוכל לאכול בסוכה, אך בתנאי שיסתור מהסכך (לפני כניסת שמחת תורה), שיעור חשוב (ובכך הוא עושה פעולה המראה בבירור שאין כוונתו לשם מצות סוכה). וכמה יסתור מהסכך? לפחות ד’ על ד’ טפחים [שו”ע, שם; וכמו כן יכול לנקוט בדרך דומה, שיפרוס מעל הסכך או מתחת לסכך, סדין וכדומה בשיעור של ד’ על ד’ טפחים (ואפילו ביו”ט)- פסקי תשובות, תרסו, א; ועיין שם מחלוקת מה הדין אם רק מניח על הסכך הכשר סכך פסול, בשיעור ד’ על ד’ טפחים].

ויש להדגיש שכל ההקפדה הנ”ל שלא לאכול בסוכה, נוהגת דווקא בשמחת תורה, הואיל והוא סמוך לסוכות ונראה כמוסיף; אך במהלך ימות השנה הרגילים, אין כלל בעיה לאכול בסוכה (רמ”א, שם; והוא הדין גם לערב סוכות- פסקי תשובות, תרסו, א, ע”פ סתימת הפוסקים).

ב) תושבי חו”ל:

תושבי חו”ל צריכים לאכול בסוכה בשמיני עצרת, שהרי אצלם יום זה הוא עדיין בגדר ספק סוכות. עם זאת, לא יברכו “לישב בסוכה”, שהרי מספק אין מברכים (שו”ע, או”ח, תרסח, א, ע”פ גמ’ בסוכה מז ע”ב; ובפסקי תשובות, תרסח, ח, מביא אמנם מנהג שהתפשט שאין אוכלים בסוכה בשמיני עצרת בחו”ל, אך הוא כותב על כך ש”אין להקל בזה אלא למי שקבלה בידו מאבותיו או רבותיו… ואין לסטות מדברי הגמ’ והשו”ע”).

לגבי שינה, מביא המ”ב (שם, ס”ק ו) מחלוקת אחרונים: יש אומרים שיישנו בסוכה (מהטעם הנ”ל שמא יום זה הוא סוכות), ויש אומרים שאין כדאי לישון בסוכה, שכן יש בכך זלזול בשמיני עצרת (שעושה אותו כחול המועד סוכות, כאילו טרם נכנס שמיני עצרת), כי שינה בסוכה ניכרת יותר מאכילה בסוכה (לגבי אכילה, אין זה ניכר כ”כ, כי אנשים לפעמים יושבים בסוכה גם סתם לשם צל ולא למצווה). ומסיים המשנה ברורה, “ומנהג העולם להקל בשינה“, כלומר, שנוהגים בני חו”ל שאין ישנים בסוכה בשמיני עצרת.

ביום התשיעי (שלמחרת שמיני עצרת) ינהגו בני חו”ל כפי שראינו לעיל אצל בני ארץ ישראל, דהיינו, שלא יאכלו או ישנו בסוכה, מפני שנראה כמוסיף על המצוה. ואם אין להם מקום אלא בסוכה, ורוצים לאכול או לישון בסוכה, כאן הרי אינם יכולים לנקוט בפיתרון דלעיל של סתירת ד’ טפחים מהסכך (כי הוא יו”ט אצלם, ולפני שמיני עצרת ג”כ לא יכלו לסתור, כי עדיין צריכים את הסוכה לאכילה בשמיני עצרת); ולכן כותב השו”ע (תרסו, א) פתרון אחר, שיכניס לסוכה קדרות וקערות, שבחג הסוכות לא היו מכניסים אותם לתוך הסוכה (כמבואר בסימן תרלט, א, שאין מכניסים סירים וכו’ לתוך הסוכה), ובכך יראה שאין הישיבה לשם מצות סוכה.

ג) בן ארץ ישראל הנמצא בחו”ל, או בן חו”ל הנמצא בארץ ישראל:

[נקדים שבאופן כללי, לעניין בן א”י השוהה בחו”ל או להיפך, בד”כ הכלל הוא שבדברים שבפרהסיא יש לנהוג כמנהג המקום, ובדברים שבצינעה ינהג כמנהגו שלו. כלל זה מיקל לזכור את האמור כאן בהמשך].

בן א”י בחו”ל: השערי תשובה (תרסח, ס”ק ב) כותב בשם ברכי יוסף, וכך מובא להלכה בפסקי תשובות, תרסח, א, שבן א”י המתארח אצל אדם בחו”ל שאוכל בסוכה בשמיני עצרת, יישב שם ויאכל עמו, ובינו לבין עצמו יאמר שעושה זאת שלא לשם מצוה. וכן יטעם קצת מחוץ לסוכה, בצינעה. ולעניין שינה, יימנע מלישון בסוכה ע”י איזו אמתלא.

בן חו”ל בארץ: יש בזה שתי דעות. יש אומרים שאינו צריך כלל לשבת בסוכה ביום השמיני (כי נחשב הדבר לדברים שבפרהסיא, שבהם על האדם לנהוג כמנהג המקום שאליו מגיע- לוח ארץ ישראל לגרי”מ טיקוצינסקי, ועוד פוסקים המובאים בפסקי תשובות, תרסח, הערה 8, המסתמכים גם על טעמים נוספים); ויש אומרים שצריך לאכול בסוכה;

אלא שגם לדעה זו האחרונה (הסוברת שבן חו”ל בארץ צריך לאכול בסוכה ביום השמיני), אם הוא מצטער לשבת לבדו בסוכה בלא מארחיו היושבים בבית, או שהוא מצטער להטריח את בעל הבית לערוך שולחן מיוחד בשבילו בסוכה ולשמש לפניו בנפרד, הרי הוא פטור (פסקי תשובות, שם, על פי שו”ת בצל החכמה ופוסקים חשובים נוספים).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אהבתם? שתפו!

רוצים לקבל עדכונים שוטפים על לימוד חדש?

הירשמו עכשיו לרשימת התפוצה שלנו!