נשים בספירת העומר

האם נשים חייבות בספירת העומר? ואם אינן חייבות, האם רשאיות לקיים המצווה בברכה?
image_printהדפסה - print

שאלה:

האם נשים חייבות בספירת העומר? ואם אינן חייבות, האם יכולות לספור, ולברך על כך?

התשובה בקצרה:

אשה פטורה מספירת העומר (כי זו מצוות עשה שהזמן גרמא).

אם רוצה לקיים את המצווה בכל זאת, ראוי הדבר ותבוא עליה ברכה.

והאם יכולה גם לברך על כך (“אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על ספירת העומר”), למרות שכאמור היא אינה מצווה – כאן הדבר תלוי במנהג ספרדים ואשכנזים: לפי מנהג הספרדים, אשה אינה מברכת בבואה לקיים מצוות עשה שהזמן גרמא, ואילו למנהג האשכנזים, יכולה לברך.

[ומה שכתבו חלק מהפוסקים שבספירת העומר יש סברה מיוחדת לנשים לא לברך, כי מן הסתם תטעה בספירת העומר, עניין זה פחות שייך בימינו, עיין להלן].

התשובה ביתר הרחבה:

ספירת העומר היא מצוות עשה שהזמן גרמא, ולכן נשים פטורות ממנה [משנה ברורה, תפט, סק”ג (ועל אף שכידוע יש דעות ופלפולים האם מצווה זו נחשבת מצוות עשה שהזמן גרמא, אך להלכה היא כן נחשבת  למצוות עשה שהזמן גרמא, וכך נפסק כאמור במ”ב)].

[ואמנם, יש מחמירים לומר שנשים חייבות בספירות העומר, על פי דברי המגן אברהם (המובאים במ”ב שם), שכתב שנשים קיבלו עליהן את מצוות הספירה כחובה. אך פוסקים רבים חולקים על דברי המגן אברהם ותמהים עליו היכן מצאנו שקיבלו זאת כחובה. וגם המ”ב עצמו, בהמשך להבאת דברי המגן אברהם, כותב “וכמדומה דבמדינותינו לא נהגי נשי כלל לספור”. ונראה מהפוסקים האחרונים שדעה זו עיקר, היינו,  שלא כדברי המגן אברהם (עיין פסקי תשובות, תפט, ז וכן בספר “שערי ימי הפסח”, שער יא, פרק ב סעיף ח)].

על אף שכאמור נשים פטורות מספירת העומר, הן רשאיות לקיים המצווה ותבוא עליהן הברכה (ואמנם יש מחמירים על פי הזוהר ועל פי כתבי האר”י לומר שאין מברכות, אך בכל זאת רבות נוהגות לברך, עיין בפסקי תשובות ובשערי ימי הפסח, שם).

ומכאן עולה השאלה המתבקשת, האם אשה שמרצונה מקיימת מצוות ספירת העומר, גם תברך על כך? (מצד אחד, בברכה אומרים “אשר קדשנו במצוותיו וציונו”, וכיצד תאמר כן אם בפועל היא אינה מצווה וחייבת? ומצד שני, היא כן מכניסה את עצמה למצווה ולציווי). בנקודה זו ישנה מחלוקת בין בני ספרד ובני אשכנז, שהיא מחלוקת כללית האם נשים מברכות כאשר הן באות מרצונן לקיים מצוות עשה שהזמן גרמא: רוב בני ספרד נוהגים שאשה הבאה לקיים מצוות עשה שהזמן גרמא, אינה מברכת (וזו דעת השו”ע בסימן תקפט), ואילו בני אשכנז נוהגים כדעת הרמ”א (שם) שאשה כן יכולה לברך על מצוות עשה שהזמן גרמא כשהיא באה לקיימה. ואף כאן בספירת העומר, האשכנזיות מברכות ואילו לפי מנהג רוב בני ספרד, אינן מברכות (שערי ימי הפסח, שער יא, פרק ב סעיפים ט-י).

נמצא לסיכום: א) אשה פטורה מספירת העומר. ב) אם רוצה לקיים המצווה- תבוא עליה ברכה. ג) לעניין ברכת אשר קדשנו במצוותיו וציונו על ספירת העומרהדבר תלוי במחלוקת הכללית בין השו”ע (וכמוהו רוב בני ספרד) לבין הרמ”א (שכמוהו נוהגים בני אשכנז).

הערה לסיום– המשנה ברורה כותב בשם שולחן שלמה סברה נוספת, שנשים לא תברכנה כי מן הסתם יטעו, וגם אינן יודעות פירוש המילות. אלא שדברים אלה לכאורה פחות שייכים בימינו [ואעתיק בעניין זה את דברי “שערי ימי הפסח”, שער יא, פרק ב הערה עד: “ומה שהביא המ”ב (בסימן תפט סק”ג) מהשלחן שלמה שנשים לא תברכנה משום שבוודאי יטעו ביום אחד, אין הכוונה שתשכחנה לספור, אלא שיטעו ויספרו את היום הלא נכון (היות שלא מתפללות בציבור, אין  להן ש”ץ המכריז את הספירה הנכונה). אבל היום שבכל בית יש לוח שנה, ויכולות לבדוק שם את היום הנכון, לא מצוי כ”כ חשש זה. וכן החשש השני שכתב, שאינן יודעות פירוש המילות (כי בזמנו היה מצוי שנשים בחו”ל לא ידעו לשון הקודש אלא השפה המדוברת), הנה היום בארץ ישראל לא קיים חשש זה, ואף בחו”ל בזמנינו שהבנות תלומדות בבית יעקב ויודעות לשון הקודש, ג”כ לא קיים חשש זה. ולכן יכולות לספור בברכה, וכן המנהג“].

image_printהדפסה - print
Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אהבתם? שתפו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

רוצים לקבל עדכונים שוטפים על לימוד חדש?

הירשמו עכשיו לרשימת התפוצה שלנו!