1

נר חנוכה – עד מתי ניתן עדיין להדליק

שאלה:

עד מתי ניתן עדיין להדליק נר חנוכה?

תשובה:

זמן ההדלקה הוא “עד שתכלה רגל מן השוק” (יבואר להלן). ואם עבר הזמן הזה ולא הדליק, אזי תלוי- אם בני ביתו נעורים, יכול להדליק בברכה (עד עלות השחר), ואם אינם נעורים, ידליק בלי ברכה. והבא לביתו ובני ביתו ישנים, מן הנכון שיקיצם, וידליק בברכה (שו”ע, תרעב, ב, ומ”ב שם ס”ק יא).

ועד מתי הוא הזמן הנ”ל של “עד שתכלה רגל מן השוק”? בשו”ע מבואר שהוא חצי שעה אחרי צאת הכוכבים, אך בזמננו כותבים הפוסקים שהדין השתנה, כי בני אדם חוזרים מעבודתם (“מן השוק”) מאוחר יותר, ולכן עד בערך שעה 9 ניתן להדליק בברכה אפילו אם בני ביתו ישנים (עיין לשון הפסקי תשובות בהערה)[1].

ועוד מובא בפסקי תשובות, שיש הכותבים שבשעת הדחק ניתן לסמוך על הסוברים, שזמן “רגל מן השוק” הוא כל זמן שעדיין מצויים עוברים ושבים ברחובות, לאו דווקא החוזרים מעבודתם (עיין לשון הפסקי תשובות בהערה)[2].

 

[1] וכך מובא בפסקי תשובות- “ובימינו שיש אור החשמל בבתים ובבתי עסק וברחובות, ולילה כיום יאיר, זמן ‘תכלה רגל מן השוק’ הוא מאוחר יותר, ויש ששיערוהו לערך שעה 9, כי רוב בתי העסק סוגרים שעריהם לערך בין שעה 7 ל-8 ועד הגיעם לביתם הוא לערך שעה 8-9, ואף שמצוי עוברים ושבים גם לאחר שעה זו, מכל מקום מדברי הגמרא ‘עד דכליא ריגלא דתרמודאי’ משמע שהולכים בזה אחר רוב בני אדם החוזרים מעבודתם. ולכן, אם כי בוודאי לכתחילה יש להדליק נרות בזמן המפורש בשו”ע (וגם כי ‘זריזין מקדימין למצוות’), מכל מקום יש לנו לימוד זכות לאלו מאחינו בני ישראל… שאינם מקפידים לקיים מצוות הדלקת נר חנוכה תוך חצי שעה מצאת הכוכבים, כי כאמור, בזמננו שיעור תכלה רגל מן השוק מאוחר יותר”.

[2] “ויש הכותבים שבשעת הדחק אפשר לשער בזמננו זמן שתכלה רגל מן השוק כל זמן שעדיין מצויים עוברים ושבים ברחובות, ובערים גדולות הוא עד חצות הלילה. ולכן, אם נאנס ולא יכל להדליק נר חנוכה בזמן, יוכל להדליק עד חצות על פתח ביתו מבחוץ (או בחלון ביתו) אף שכל בני ביתו ישנים, כי עדיין שייך פרסומי ניסא לעוברים ושבים”.