נטילת ידיים לאכילה – כמה פעמים על כל יד והאם לסירוגין

בנטילת ידיים לאכילה, כמה פעמים יש ליטול על יד? והאם הנטילה לסירוגין על ידיו או מס' פעמים על אותה יד?
image_printהדפסה - print

שאלה:

הנוטל ידיים  לסעודה, כמה פעמים צריך ליטול על כל יד וכיצד?

התשובה בקצרה:

נוטל פעמיים על כל יד. ולא יטול לסירוגין (ימין – שמאל – ימין – שמאל) אלא פעמיים על יד ימין ואז פעמיים על יד שמאל.

התשובה ביתר הרחבה:

יש ליטול פעמיים על כל יד[1], כי כך תקנו חכמים, שתחילה נוטלים פעם אחת, ואז ישנה עדיין טומאה מסוימת במים הראשונים (מכוח טומאת ידיו הראשונית), ולאחר מכן נוטלים פעם שניה ובכך נשלמת הטהרה[2].

והנה, אם בשפיכה הראשונה היו מים בשפע, בשיעור “רביעית” לפחות, נחלקו הפוסקים: השו”ע פוסק שבמקרה כזה אין צריך מים שניים (כי לשיטתו, מים בשיעור כזה אינם  מקבלים טומאה מן היד, ולכן אין צריך מים שניים להשלים את התהליך[3]), ומאידך מביא המשנה ברורה שראשונים אחרים חולקים על השו”ע ומצריכים מים שניים אף כשהיו בראשונים רביעית[4]. ומכריע המשנה ברורה שלכתחילה יש לחוש לדברי המחמירים וליטול פעם שניה אף אם בפעם הראשונה היה שיעור רביעית בבת אחת[5] (וכאמור דווקא לכתחילה, אך אם אין לו מים מזומנים, אין צריך לטרוח אחר מים כדי לחוש למחמירים, כי רוב הפוסקים סתמו כדעת השו”ע- מ”ב שם)[6].

כשנוטל על ידיו פעמיים, כנ”ל, לא יטול לסירוגין (דהיינו, ימין שמאל ימין שמאל), אלא פעמיים על יד ימין ולאחר מכן פעמיים על יד שמאל[7].

 

[1]  שו”ע, או”ח, קסב, ב (השו”ע שם מתייחס למצב שבו ידיו מלוכלכות, וכותב שבמקרה כזה צריך ליטול שלוש פעמים על כל יד – פעם ראשונה להסיר לכלוך, אם קיים, ועוד שתי פעמים מדין נטילת ידים).

[2]  כמבואר שם בשו”ע ובמשנה ברורה ס”ק יט- “דכן איתא במסכת ידים, דהנוטל ידיו צריך לשפוך שתי פעמים על ידיו… דמים הראשונים מטהרים הידים אבל הם עצמם טמאים הם, שנטמאו בנגיעה מידיו, והשניים מטהרים אותן ונגמר טהרת הידים”.

והנה, מלשון זו עולה שאחרי ששופך את המים הראשונים, הידיים עצמן כן נטהרות, רק שהמים שעל ידיו הינם טמאים,  ולכן צריך שפיכה נוספת.  

[ועוד ראוי להעיר בעניין זה, שמה שאין המים חוזרים ומטמאים את ידו, הוא דווקא כשעודם על ידו, כי כך תקנו, שכל עוד כך הוא, המים טמאים והיד עצמה טהורה; אך אם המים הראשונים עזבו את ידו, ואח”כ חזר ונגע בהם, כגון שקינח ידו בכותל ואח”כ חזר ונגע בידו במים שבכותל, חוזרת ידו להיות טמאה- שו”ע, קסב, ח].

וכאן יש לשאול, מאחר שאמרנו שכל עוד המים הראשונים על ידיו, אזי הידיים טהורות ורק המים טמאים, מדוע צריך לשפוך מים שניים, הרי לכאורה די פשוט להסיר את המים הראשונים על ידי ניגוב? התשובה לכך היא כדלהלן (על פי שו”ע, קסב, ח, ומשנה ברורה וביאור הלכה שם): אין הכי נמי, מן הדין די בכך, אך לכתחילה, גזרו לא להסתפק בכך, שמא לא יזהר; דהיינו, שמא לא ינגבם מיד כשהם על ידו, אלא יעשה כאמור לעיל, שיקנח המים בכותל ויחזור ויגע בכותל הרטוב (שאז ידו טמאה מן המים שבכותל כאמור לעיל). לכן גזרו שמיד יטהר הכול על ידי מים שניים. ובדיעבד, אם אכן ניגב מיד אחרי שנטל מים ראשונים, די בכך.

[3] כמבואר במ”ב ס”ק כא, “הטעם, דרביעית בבת אחת עשוהו כמקווה דמטהרת, וגם המים טהורים הם, ולכך אין צריך למים שניים”.

[4] כך שיטת ראב”ד (ורשב”א) המובאת בב”י, שגם אם נטל מים ראשונים רביעית בבת אחת, הרי הם טמאים ומצריכים נטילה שניה.

[הראב”ד סובר, שעיקר הסיבה שגזרו טומאה על הידיים הוא משום לכלוך שעליהם, כגון זעה וכדומה, ומשום לכלוך זה החשיבום לטמאות. ולכן תמיד נדרשות שתי שפיכות כדי להסיר הלכלוך לחלוטין. וזו לשונו: “ואומר אני כי עיקר טומאת הידים שאמרו, לא טומאה ממש היא, אלא טומאת לכלוך, מפני מגע זיעה או צואה או שהרג מאכולת [כינה], וגזרו עליהם טומאה מאותו הלכלוך, כאילו נגעו בטומאה. ומה שאמרו ראשונים מטהרים את הידים, כלומר מורידין מהן הזיעה והלכלוך שעליהם, שממנו הן טמאות, ובאים השניים ומדיחים אותם המים, שהם  מטושטשות עם הזיעה והלכלוך שעל ידים. ומפני זה צריך שיפסיק במים הראשונים, שאם יתן כל הרביעית עליהם בבת אחת, אע”פ שהן מורידין הלכלוך מעליהן, מכל מקום הנשארים על היד משיירי טשטוש הן, ולכן צריך שיפסיק בהם, כי המים השניים מדיחים את הטשטוש, ומה שיישאר על גב היד מן הנקיים הוא…”].

[5] משנה ברורה שם. וכותב הפסקי תשובות, קסב, ה, “ואכן נתפשט המנהג כן בכל תפוצות ישראל, ליטול שני שפיכות על כל יד, ואפילו שכהיום המים מצויים ובכל שפיכה יש רביעית ויותר. ובכך יוצאים גם על פי שיטת הראב”ד והרשב”א שחייבים מים שניים אף שהמים הראשונים יש בהם רביעית”.

[6] משנה ברורה, שם.

[7] משנה ברורה, ס”ק מט. וטעמו הוא, שאם נוטל לסירוגין, תתעורר בעיה. כיצד? כשאוחז הספל ביד שמאל ושופך מים ראשונים על יד ימין, נטמאים המים (שהרי אמרנו שהמים הראשונים נחשבים לטמאים). ולאחר מכן, כשמעביר הספל ליד ימין (כדי לשפוך על שמאל), אזי המים הטמאים שביד ימין מטמאים את אוזן הספל שאוחז בו, ולאחר מכן, כשחוזר ואוחז בספל ביד שמאל (לשפוך לימין פעם שניה), נטמאת יד שמאלו מחמת זה. לכן ישפוך פעמיים על ימין, ואז המים שעל ידיו טהורים, ולאחר מכן שופך פעמיים על יד שמאל.

[ועיין שם במ”ב עצה נוספת, שיטול רביעית על כל יד בבת אחת; אך העולם נמנעים מכך כי עצה זו אינה לכולי עלמא, אלא כשיטות המקלות לעיל שעל  ידי שפיכת רביעית בבת אחת נשלמת הטהרה לחלוטין ואין צריך מים שניים. וכבר אמרנו לעיל שלכתחילה נוהגים כמחמירים, שגם ברביעית נשארת עדיין טומאה מסוימת להצריך מים שניים. וכך מבואר בבית ברוך (על חיי אדם כלל מ), אות טו, שלאחר שהביא את דברי המ”ב הללו, הוסיף, “ואנו שנוהגין ליטול רביעית בפעם אחת וגם מים שניים, כדי לצאת היש אומרים, דגם ברביעית בפעם אחת יש מים טמאים, יש להחמיר נמי לשפוך המים ראשונים ושניים על כל יד בפני עצמו ולא בסירוגין. וכן נוהגין”].

 

 

image_printהדפסה - print
Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אהבתם? שתפו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

רוצים לקבל עדכונים שוטפים על לימוד חדש?

הירשמו עכשיו לרשימת התפוצה שלנו!