מסכת ביצה דף ד

הדפסה - print

START QUIZ

#1. האם מותר לאכול אפרוחים בעודם קטנים מאוד?

אסור לאוכלם עד שיהיו בני שמונה ימים

אם כבר יצאו לאוויר העולם אך טרם נפתחו עיניהם, לכו"ע אסור. אך כשעודם בקליפתם, מותרים, שהרי התיר רבי אליעזר "אפרוח בקליפתו"

אם כבר יצאו לאוויר העולם אך טרם נפתחו עיניהם, מחלוקת (יש אוסרים כשרץ ויש מתירים). אך כשטרם בקעו, לכו"ע אסורים

כשהם בקליפתם, אסורים. מיד כשיצאו לאוויר העולם, מותרים

#2. למה מתכוון רבי אליעזר כשמתיר לאכול "אפרוח בקליפתו"?

כוונתו להתיר אפרוח שנולד ביו"ט, ומה שאמר "בקליפתו", הוא רק בלשון גוזמא והפלגה

מותר לאכול האפרוח אפילו אם הוא בקליפתו, בניגוד לסוברים שבגיל קטן מאוד האפרוח עדיין אסור כשרץ

מותר לאכול אפרוח שנולד ביו"ט, ובלבד שאוכלו עם קליפת הביצה, להיכר

מותר לאכול את האפרוח רק אם הוא עדיין בתוך קליפתו

#3. "תניא, אחרים אומרים משום רבי אליעזר, ביצה - תיאכל היא ואמה". מה הקושי שמעלה הגמ' בהבנת דברים אלה?

הרי ביצה שנולדה ביו"ט לכולי עלמא אסורה, ואם כן כיצד מתירה הברייתא לאוכלה?

בשלמא מה שמתיר ביצה, בא לפסוק כב"ש, להתיר ביצה שנולדה ביו"ט. אך מה הכוונה בהיתר "אמה", התרנגולת? הרי ממה נפשך: בעומדת לאכילה, פשיטא שמותרת; ובאינה עומדת לאכילה אלא לביצים, ר"א אוסר, כי דעתו שמוקצה אסור ביו"ט

הרי ביצה שנולדה ביום טוב לכולי עלמא מותרת, ואם כן מה החידוש בברייתא?

מדוע נקט ביצה לפני אמה, ולא הפך הסדר?

#4. כיצד מתפרשים למסקנה דברי הברייתא "אחרים אומרים משום רבי אליעזר, ביצה תיאכל היא ואמה"

כוונת רבי אליעזר להתיר ביצה שנולדה ביו"ט, כבית שמאי. ונקט "היא ואמה" בלשון גוזמה והפלגת דברים.

כוונתו להתיר ביצה שנולדה ביו"ט, אך רק "אגב אמה", כלומר, רק אם האם (התרנגולת) עצמה אינה מוקצה, שייעודה מראש לאכילה ולא גידול ביצים (או שקנאה סתם ושחטה ביו"ט, וכך התברר שמטרתה לאכילה)

תשובות א' וב' לעיל מועלות בגמרא כשתי אפשרויות

כוונתו להתיר ביצה אך ורק אם שחטו את האם ונמצאה הביצה עמוק במעי האם, באופן שמחוברת הביצה בגידים

#5. ב"ה אוסרים ביצה שנולדה ביו"ט. מה הדין כששבת ויו"ט סמוכים זה לזה, ונולדה ביצה בראשון מביניהם, האם מותרת בשני

רבי יוחנן מתיר, כי שבת ויו"ט הסמוכים הן שתי קדושות נפרדות. רב אוסר, כי קדושה אחת הן

רבי יוחנן מתיר, כי שבת ויו"ט הן שתי קדושות נפרדות. רב אוסר, כי אמנם גם לשיטתו ב' קדושות הן, אך אסור כי נמצאת שבת מכינה ליו"ט, בניגוד לכלל "הכנה דרבה"

לכולי עלמא אסורים, שלא יבואו לזלזל בקדושת יו"ט

לכולי עלמא מותרים, כי אלה הן שתי קדושות נפרדות

#6. במחלוקות של רב ור' יוחנן, כמי הלכה?

רב ור' יוחנן, הלכה כרב

רב ור' יוחנן, הלכה כר' יוחנן

הלכה כר' יוחנן, למעט ג' מחלוקות, וביניהן המחלוקת לגבי שבת ויו"ט הסמוכים זה לזה

הלכה כרב, למעט ג' מחלוקות, וביניהן המחלוקת לגבי שבת ויו"ט הסמוכים זה לזה

#7. באלו זמנים הקפיד רב לא לדרוש ברבים ומדוע

מסעודת יו"ט ועד למחר, משום חציו לה' וחציו לכם

ביו"ט שני של גלויות, משום היכר

מסעודת יו"ט ועד למחר, כי אין להורות הלכה מתוך שכרות

ביום טוב שני של גלויות, כדי להורות ששתי קדושות הן

#8. יו"ט שחל מיד לאחר השבת, ונשרו עצים מן הדקל בשבת, האם מותר להסיקם ביו"ט?

מי שסובר שביצה הנולדת בשבת מותרת ביו"ט, גם כאן מותרים העצים. והאוסרים לעיל יאסרו גם כאן

אסורים לכו"ע (ואף לר' יוחנן הסובר שבביצה מותר). כי אם נתיר, יבואו להתיר אף כשנשרו בו ביום. ולא יועיל מה שיראו שאתמול בשבת היה אסורים בטלטול, כי יאמרו שהאיסור היה מצד שעצים בשבת בכל מקרה אינם ראויים לכלום

העצים מותרים לכו"ע, כי שימושם נחוץ ומועט ולא החמירו בהם

הדבר תלוי בשאלה, האם הייתה דעתו לכך מערב שבת

#9. "אין מבטלים איסור לכתחילה". מה פירוש הכלל והאם הוא חל גם באיסורים דרבנן?

אם יש לפנינו איסור, מותר לבטלו ברוב, אך אין מורים לכתחילה לעשות כן, בין באיסורים דרבנן ובין באיסורים דאורייתא

אם יש לפנינו איסור, אסור לבטלו בידיים ברוב. הכלל חל רק באיסורים דאורייתא ולא באיסורים דרבנן, ולכן, עצים שנשרו מדקל לתנור ביו"ט, מותר להרבות עליהם עצים מותרים

אם יש לפנינו איסור, אסור לבטלו בידיים ברוב. הכלל חל גם באיסורים דרבנן, ולכן עצים שנשרו ביו"ט, אסור להרבות עליהם עצים מותרים ולבטלם ברוב

אין להתייחס לאיסורים בביטול, אפילו אם במבט ראשון נראה שמותרים, ולראיה, רבה כמעט נכשל והתיר ביצה שנולדה ביו"ט

#10. לרב אשי, דבר שיש לו מתירים לא בטל ברוב ואפילו באיסורים דרבנן, ולכן-

עצים שנשרו מדקל לתנור ביו"ט, לא יועיל להרבות עליהם עצים מוכנים ולהתירם, שהרי דבר שיש לו מתירים לא בטל ברוב

עצים שנשרו מדקל לתנור ביו"ט, לכאורה הדין שלא יועיל להרבות עליהם עצים מוכנים ולהתירם. אך בכל זאת מסקנת הגמ' שמותר, כי הכלל הנ"ל הוא רק כשהאיסור בעין, ולא כשהולך ונשרף

עצים שנשרו מדקל לתנור ביו"ט, ירבה עליהם עצים מותרים, אך יעשה כן דווקא מערב יום טוב ולא ביו"ט עצמו

עצים שנשרו מדקל לתנור ביו"ט, אסורים אפילו ביום חול

finish