שאלה:
האם חיוב טבילת כלים כולל גם כלים חשמליים? ואם כן, כיצד פותרים את החשש שמא ייהרסו בטבילה?
תשובה:
לסיכום ההלכה הרווחת בעניין זה אעתיק את לשון הרב אהרן רייכמן בספר "להלכה – המדריך למטבח היהודי", בעמ' עט:
"כבר נתבאר שכלים חשמליים שיש להם נגיעה במאכל טעונים טבילה. וכשטובלים אותם צריכים להכניס את כל הכלי למים, כולל החלק בו מונחים המנוע וחוטי החשמל, אך הכבל היוצא מהכלי, המחבר בין הכלי לשקע החשמל, אינו צריך טבילה, אלא די שיכניס חלק הכבל הסמוך לכלי (ואין חשש חציצה במקום חיבור הכבל לכלי).
והנה, רבים שואלים אודות טבילת כלים חשמליים כדת מה לעשות, כי חוששים שמא יתקלקל הכלי על ידי הכנסתו למים. ומן הצורך לציין, שאם מייבשים את הכלי לאחר הטבילה נגד השמש כיומיים שלושה, כמעט ואין שכיח שיתקלקל הכלי, אך החושש בכל זאת שמא יתקלקל הכלי, יש כמה עצות לזה, ונביא להלן ב' מהם:
א. ירטיב ידו או מטלית במי המקווה כשיעור טופח על מנת להטפיח, ויסתום ביד המלוחלח או במטלית (ולא בדוחק ממש) את המקום אשר יש לחוש שכניסת המים לתוכו יקלקל את המכשיר (ואין זה נחשב לחציצה, מחמת הטעם המבואר לעיל בסעיף כג..).
ב. בדיעבד כשאי אפשר לעשות העצה הנ"ל (וחושש שייבוש הכלי נגד השמש לכמה ימים לא יועיל), יש הנותנים עצה ליתן את הכלי ל'אומן' יהודי שיפרקנו באופן שיבטלנו מתורת כלי (אך צריך שיפרק את עצם הכלי ואין מועיל שיפרק רק את החלק החשמלי) ואחר כך ירכיבנו מחדש, שעל ידי זה ייחשב כאילו נגמר הכלי על ידי ישראל " [=רצונו לומר, שכל חיוב טבילת הכלים הוא בכלי המיוצר על ידי גוי, ולכן כשעושה העצה הנ"ל, ונחשב הדבר שנגמר הכלי ע"י ישראל, אין צריך טבילה].