“חלה שליסל” – חלת מפתח

מדוע יש הנוהגים לאפות "חלת מפתח" ("חלה שליסל") לאחר הפסח?
image_printהדפסה - print

שאלה:

מדוע יש הנוהגים לאפות לשבת שלאחר הפסח “שליסל חלה” (חלה שיש בה צורת מפתח)?

תשובה:

מנהג זה מובא בספרים שונים, וניתנו לו טעמים ורמזים רבים [למשל, בספר “קול מנחם” (קאליב), מובאים לא פחות משלושים ושלושה טעמים למנהג זה- “ואמרתי בחסדי השי”ת ל”ג טעמים למנהג ישראל תורה לעשות ‘שליסל חלה’ בשבת אחר פסח…”].

הטעם המובא למנהג זה בספר “טעמי המנהגים ומקורי הדינים” (בשם אוהב ישראל) הוא כך: כידוע, לאחר שעברו בני ישראל את הירדן בניסן, ועשו את חג הפסח הראשון בארץ ישראל, הם פסקו מלאכול מן, ואז החלו לאכול מתבואת הארץ (כמפורש בספר יהושע, ה, יב – “וישבות המן… ויאכלו מתבואת ארץ כנען בשנה ההיא”). ונמצא, שבתקופה זו הוצרכו בני ישראל לפתיחת שערי פרנסה (שהרי פסק המן שירד בקביעות מן השמים). לפיכך, נהגו לאורך הדורות לעשות בתקופה זו צורת מפתח בחלה, כמעין תפילה שיפתח לנו הקב”ה שערי פרנסה.

[ובלשונו: “כי הנה בעת הזאת, כשאכלו ישראל מן המן, מהקרבת העומר ואילך, לא אכלו עוד מן המן… והיו ישראל צריכין לפרנסה, כי עד עתה היה להם המן. וזאת ידוע שלכל דבר יש שער, כמו שאנחנו מתפללין שיפתח לנו השי”ת שערי פרנסה. ומזה נשתרבב המנהג להיות עושין צורת מפתח על החלות לרמז שיפתח לנו השי”ת שערי פרנסה”].

[ונראה להוסיף, שאע”פ שהמעבר לתבואה רגילה במקום מן היה כבר בט”ז ניסן, עוד לפני שתם חג הפסח כולו, מכל מקום מנהג עשיית המפתח הוא לאחר חלוף כל החג, שהרי רק אז ניתן לאפות חלות ולתת בהן צורות].

טעם נוסף (ראיתי בספר נחל יצחק) – כידוע, המצה מסמלת מידה של פשטות, ענווה. החמץ לעומתה מסמל גאווה. לאחר הפסח חוזרים לאכול חמץ, ועל רקע זה מזכירים לאדם, שצריך שיהיה בידו מנעול ומפתח לדעת מתי לפתוח ומתי לנעול כל מידה, מתי להשתמש בה ומתי להימנע ממנה.

image_printהדפסה - print
Print Friendly, PDF & Email

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אהבתם? שתפו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

רוצים לקבל עדכונים שוטפים על לימוד חדש?

הירשמו עכשיו לרשימת התפוצה שלנו!