חינוך ילדים לצום ביום כיפור

מאיזה גיל מחנכים ילד לצום (לשעות או לכל היום)? והאם יש מקור לכך שצריך לצום "שלושה צומות לפני הבר מצוה"?

שאלה:

האם ילדים צריכים לצום ביום כיפור?

[והאם יש מקור למנהג שהילד מתחיל לצום החל מ”שלוש תעניות לפני הבר מצוה”?]

תשובה:

החובה לצום ביום כיפור משתנה לפי הגיל, כדלהלן-

ילדים פחות מגיל תשע-

בגיל פחות מתשע אין עניין בחינוך הילדים לצום (אפילו לשעות ספורות). וכך פוסק במפורש השולחן ערוך (או”ח, תרטז, ב), “קטן שהוא פחות מבן תשע, אין מענין אותו ביום כיפור, כדי שלא יבוא לידי סכנה” (ולא רק ליום שלם אסור לענות אותו מאכילה, אלא גם לשעות ספורות, כפי שמסביר המשנה ברורה שם- “היינו, אפילו לחינוך שעות”). ומדגיש הרמ”א במקום, שאפילו אם הקטן ירצה להתענות, מוחים בידו (“אפילו אם ירצה להחמיר על עצמו, מוחין בידו”).

עם זאת, רבים נוהגים (על אף הדגשת הרמ”א הנ”ל) שאם הקטן רוצה, מחנכים אותו לשעות מסוימות אף מתחת לגיל תשע (וכאמור רק אם הוא רוצה בכך). וכך כותב הפסקי תשובות: “ומנהג העולם לחנך הילדים אף כשהם למטה מגיל תשע להתענות לתענית שעות, ואף שהרמ”א כתב שאפילו אם רוצה הילד להחמיר מוחים בידו, מכל מקום המנהג מכריע. אולם זה דווקא כשרצון הילד להתענות, אבל אם רוצה ותאב לאכול או לשתות צריכים ליתן לו ואפילו בליל יוה”כ, והמונעים מהם טעות הוא בידם“.

ילדים מגיל תשע (ואם “כחושים”- גיל עשר) עד גיל אחת עשרה:

מגיל תשע ומעלה (ואם הם “כחושים”, מגיל עשר ומעלה), חלה כבר מצוות חינוך לצום ומחנכים את הילד לתענית שעות; דהיינו, יצום כל הלילה, ולמחרת יצום שעה או יותר מעט ממה שרגילים תמיד לאכול בבוקר. וכך מחנכים אותו בהדרגה (שו”ע, שם). עם זאת, יש מקום להקל שאם הקטן צמא מאוד, לתת לו לשתות אפילו בלילה [עיין “מחזור המבואר השלם” (סגל), בשם הליכות עולם, עמ’ 184 וכן פסקי תשובות בשם ילקוט יוסף].

[אם ילד בגיל הנ”ל רוצה בכל זאת להשלים את התענית עד תומה, לא מצאתי התייחסות מפורשת האם מוחים בידו. ולכאורה ניתן לדייק משער הציון באות ט’ שיש למחות. וכך נראה מדברי הרב סגל ב”מחזור המבואר השלם”, עמ’ נב סעיף טז, שבפחות מגיל אחת עשרה אין נותנים לילד לצום].

נער ונערה מגיל אחת עשרה עד גיל בר מצוה:

מגיל אחת עשרה ומעלה, נפסק בשולחן ערוך שחייבים להשלים התענית עד תומה, מדרבנן.

עם זאת, רבים נוהגים להקל, שהואיל ובזמן הזה ירדה חולשה וכו’, אין חייבים להשלים התענית עד תומה, ומסתמכים על דברי המ”ב בס”ק ט המביא שיטה מקלה זו [עיין מחזור המבואר השלם לרב סגל, וכך ראיתי גם בספר הליכות שלמה (הלכות על פי גרש”ז אויערבך), הלכות יו”כ, פרק שישי, סעיף יד- “בזמננו אין הקטנים משלימים תעניתם עד הגיעם למצוות“; וראיתי בפסקי תשובות שכתב בשם ילקוט  יוסף, שמכל מקום נכון שמגיל אחת עשרה ואילך שיתענה לפחות עד חצות היום].

ולסיום נתייחס למה שנפוץ שמתחילים לצום ג’ צומות לפני הבר מצוה-

נפוץ לומר, שילדים יתחילו לצום “שלוש צומות לפני הבר מצווה”. אך למעשה אין לכך כל בסיס ממשי, וכך ראיתי בהליכות שלמה, הלכות יום כיפור, פרק שישי, הערה 67, בשם גרש”ז אויערבך, שאין למנהג זה מקור [וזו הלשון המלאה שם: “ולא סבירא ליה לרבינו (=גרש”ז אויערבך) כלל, מה שנפוץ בכמה מקומות, שהקטן מתענה ומשלים בג’ הצומות הסמוכים ליום הבר מצוהואף למי שנהגו כן בבית אבותיו, הורה שלא יתענה. ואמר שודאי אין זה בתוקף של מנהג, אלא נראה שנהגו כן רק כדי לבדקו אם ראוי הוא להתענות וכדומה, אבל אין מקום להחזיק בדבר זה בזמננו כמנהג, ודיינו במה שכתבו הפוסקים לחנך את הקטנים לשעות, ואין להוסיף על כך, ובפרט בדבר זה שאין לו מקור כלל“].

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אהבתם? שתפו!

רוצים לקבל עדכונים שוטפים על לימוד חדש?

הירשמו עכשיו לרשימת התפוצה שלנו!