שאלה:
יש שיר ידוע, שמילותיו הן "יהי החודש הזה, כנבואת אבי חוזה; ויישמע בבית זה, קול ששון וקול שמחה". מה מקור המילים הללו, ומה פירושן? מי הוא "אבי חוזה", ומהי נבואתו?
תשובה:
א. מקור השיר והמילים
המילים הן חלק מפיוט ידוע שנקרא "במוצאי יום מנוחה". פיוט זה, שרבים נוהגים לאומרו במוצאי שבת (ומודפס בחלק מהסידורים בזמירות למוצאי שבת), התחבר על ידי רבי יעקב מלוניל שחי במאה ה-12.
באופן כללי, בפיוט זה מבקש המחבר על הגאולה שתבוא ("במוצאי יום מנוחה, המצא לעמך רווחה, שלח תשבי לנאנחה, ונס יגון ואנחה").
[מה הקשר בין פיוט זה למוצאי שבת דווקא, ומדוע הוא מתחיל "במוצאי יום מנוחה"? בסידור דרך החיים ראיתי מובא שזמן מוצאי שבת הוא זמן מסוגל לגאולה. ביאור נוסף שראיתי – במוצאי שבת הנפש מדוכדכת מהנשמה היתרה שהלכה לה ומהחזרה לשגרה, ואז מתבקשת יותר תפילה על הגאולה].
מכל מקום, כחלק מהפיוט, מתפלל המחבר "יהי החודש הזה, כנבואת אבי חוזה", ונבאר את פירוש המילים.
ב. פירוש המילים "יהי החודש הזה כנבואת אבי חוזה"
לפי הפירוש הרווח, ה"חוזה" המוזכר כאן הוא ירמיהו הנביא, וכוונת המחבר היא כך: ירמיהו הנביא התנבא (לג, י-יא) "עוד יישמע במקום הזה… קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה". וזוהי התפילה שנושא כאן בעל הפיוט, שנזכה שתתקיים בנו נבואה זו: "ויהי החודש הזה, כנבואת אבי חוזה, ויישמע בבית זה קול ששון וקול שמחה" – הלוואי שהחודש הזה נזכה שתתקיים בנו סוף סוף נבואתו של ירמיהו, ונזכה לקול ששון וקול שמחה (ירמיהו הנביא מכונה כאן בפיוט "אבי חוזה", כמו "אבינו הנביא").
לפי פירוש אחר, "אבי חוזה" הנזכר כאן הוא משה רבינו, שהוא אבי הנביאים, והתנבא על הגאולה בספר דברים, ל, ג – "ושב ה' אלוקיך את שבותך" וכו'. וכך מובא בפירוש עיון תפילה שבסידור "אוצר התפילות": "נראה שהמחבר תיקן את הזמר הזה לאומר במוצ"ש שמקדשין את הלבנה; בחודש הזה המתחדש עלינו עכשיו, תתקיים נבואת משה רבינו עליו השלום, שהוא אבי כל הנביאים, 'ושב ה' אלוקיך את שבותך'. ואז, יישמע בבית הזה קול ששון".
[הערה: נראה שהשערה זו, שלפיה הזמר תוקן לאומרו במוצאי שבת של קידוש לבנה, נכונה גם לפי הפירוש הראשון, שהרי אחרת לא מובן מדוע המחבר מקשר זאת דווקא ל"חודש"].
ג. הערות
השיר במנגינה המקובלת היום, ממשיך במילים "חזק ימלא משאלותינו, אמיץ יעשה בקשותינו; והוא ישלח במעשה ידינו ברכה והצלחה". מילים אלה גם הן מופיעות בפיוט במוצאי יום מנוחה (כהמשך ישיר למילים יהי החודש הזה וכו'), אך הן אינן מופיעות בכל הנוסחים של הפיוט. יש נוסחים שבהן המילים שונות מעט – "חי ימלא משאלותינו, למייחלים בבקשתנו, ישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידינו, נגילה ונשמחה".
***
בנוסף לפירושים לעיל ראיתי גם פירושים נוספים: א) "אבי חוזה" הוא משה אבי הנביאים, שהתנבא בפרשת בא, בזמן גאולת מצרים, "החודש הזה לכם ראש חודשים"; וגם כאן מתפלל המחבר, "ויהי החודש הזה, כנבואת אבי חוזה", שגם החודש הזה נחזור לאותו מעמד גאולה מרגש (ולפי זה מובן עוד יותר בעל הפיוט מזכיר כאן את ה"חודש". ב) פירוש נוסף: המחבר מבקש שנזכה שהחודש הזה נזכה ל"נבואת אבי חוזה", דהיינו, כשם שמשה רבינו זכה לגילוי שכינה ישיר, יותר מכל הנביאים [שנאמר בו (במדבר יב, ח) – "פה אל פה אדבר בו, במראה ולא בחידות"], כך גם נזכה בזמן הגאולה לגילוי שכינה ישיר.