ברכת “לישב בסוכה” בהבדלה

שאלה:

האם בהבדלה (של מוצאי היום הראשון של סוכות, או של שבת חול המועד סוכות) מברכים ברכת “לישב בסוכה”?

תשובה:

בספר “פסקי תשובות” (תרלט, י) מסכם המחבר שיש בעניין זה כמה דעות וכמה מנהגים:

יש נוהגים שלא לברך “לישב בסוכה” בהבדלה; וטעמם הוא פשוט: בהבדלה רק שותים יין (בשונה מקידוש, שתמיד נלווית אליו סעודה, שהרי הקידוש צריך להיות “במקום סעודה”), ואין מברכים ברכת לישב בסוכה על שתיית יין בלבד [מפנה לשו”ת שבט הלוי חלק ו סימן מב, ושו”ת שרגא המאיר חלק ה סימן נד (ואף מוכיח כך ממשמעות דברי המ”ב, תרלט, ס”ק ל ושעה”צ ס”ק נז)].

ויש נוהגים שכן מברכים לישב בסוכה בהבדלה, וטעמם הוא, שהבדלה נחשבת קביעות מיוחדת יותר מסתם שתיית יין. ולכן בסוף ההבדלה, לפני שתיית היין,  מברכים גם לישב בסוכה; וכפי שמובא שם בפסקי תשובות, בהמשך לאמור לעיל – “אך יש מנהגים שמברכים לישב בסוכה, בגמר ההבדלה לפני שתיית היין, כי מצוות ההבדלה מחשיבה את שתיית היין לקביעות טפי” (מפנה ללוח ארץ ישראל של הגרי”מ טיקוצינסקי, ולשו”ת רבבות אפרים שכותב שכך נהג חזון איש, ועוד) [אציין שכך ראיתי גם בספר הליכות שלמה (הלכות ושמועות מפי הגרש”ז אוירבך), פרק תשיעי, סעיף יא, לברך לישב בסוכה בהבדלה. אלא שבשונה מהלוח ארץ ישראל והפסקי תשובות הנ”ל, הוא נוטה לומר שיש לברך זאת לפני בורא פרי הגפן, ולא בסוף ההבדלה, משום חשש הפסק וכו’, עיין שם].

מנהג נוסף הוא, שאין מברכים לישב בסוכה בהבדלה, אך אוכלים לאחר גמר ההבדלה פת או מיני מזונות, ואז מברכים (ומביא הפסקי תשובות בהערה שכך נהג הגר”י קנייבסקי ועוד). [ואעתיק גם מלשון שמירת שבת כהלכתה, חלק ב, סעיף נח: “בחולו של מועד סוכות יבדיל בסוכה אבל לא יברך לישב בסוכה, אלא אחרי ההבדלה ושתיית היין יקח פת או מזונות כשיעור יותר מכביצה ויברך לישב בסוכה…”].