ברכה על אגוזי קשיו

שאלה:

מה מברכים על “אגוזי קשיו”?

התשובה בקצרה:

בורא פרי העץ.

התשובה ביתר הרחבה:

אגוז הקשיו צומח על העץ יחד עם פרי אחר, גדול ממנו. והנה, הכלל הוא שכאשר צומחים כמה גידולים על עץ אחד, אזי אין מברכים בורא פרי העץ אלא על הפרי העיקרי שלשמו נטעו את העץ, ואילו על שאר הגידולים שעל העץ (שלא לשמם ניטע העץ), מברכים בורא פרי האדמה בלבד[1]. ולכן נשאלת השאלה, האם אגוז הקשיו הוא הפרי העיקרי שלשמו ניטע העץ.

ה”ילקוט יוסף” כתב (עמ’ תמ), שאגוז הקשיו אינו המטרה העיקרית שלשמה ניטע העץ (כי עיקר המטרה היא הפרי האחר, הגדול ממנו) ולכן יש לברך עליו בורא פרי האדמה בלבד. והוסיף המחבר שגם הגר”ע יוסף הסכים לכך. אך בספר “אוצר הברכות” (פרץ) העיר המחבר על דברים אלה, שהם אינם תואמים את המציאות, וזו לשונו:

“והגר”ע יוסף שליט”א הסתמך על אנשים מפנמה, שמסרו לו שכן הוא המציאות. אבל באנציקלופדיה ‘בריטניקה’ כתוב (וכן העתיקו לפני את לשונו ממש) שעיקר נטיעת הקשיו לשם אגוז הקשיו, ולא לשם הפרי העסיסי. ואפילו בארצות גידולם, אין אוכלים פרי זה כי אם המון העם ובתור ריבה, ועיקר גידולם גם שם הוא לשם האגוז, וגם מהמון העם לא כולם אוכלים את הפרי העסיסי. ולפי זה נראה שמאחר שעיקר נטיעתם הוא לשם האגוז, הרי ברכתו בורא פרי העץ“.

והוסיף מחבר אוצר הברכות הנ”ל- “ואפשר שאילו היה רואה הילקוט יוסף את מה שכתוב באנציקלופדיה ‘בריטניקה’ היה פוסק לברך על אגוז הקשיו בורא פרי העץ. וכן אמר לי במפורש בביקורו בבית מדרשנו. וכן פסק האור לציון, חלק ב, פרק מו אות לו, ועוד אחרונים” (הערה – למיטב בדיקתי, נראה שכך אכן דעת רוב המחברים).

ובאמת, ב”שארית יוסף” (ממחבר הילקוט יוסף), חלק ג, סימן רב סעיף ג, כותב המחבר לברך על אגוז קשיו בורא פרי העץ, אלא שהוא מסביר זאת בכך שהמציאות השתנתה, וזו לשונו:

“על אגוז הקשיו מברכים בורא פרי העץ, ואין לחוש בזה לספק ברכה לבטלה. ומה שכתבנו בילקוט יוסף חלק ג עמ’ תלט לברך עליו האדמה, הוא לפי מה שהיה נהוג לפני מספר שנים, לזרוע את עצי הקשיו בשביל הפרי הגדול ולא בשביל האגוז, אבל כיום שהמציאות השתנתה, וזורעים את העץ גם למטרת האגוז, יש לברך עליו העץ”.

[1] כך מבואר במס’ ברכות דף לו לעניין עץ ה”צלף”, שצומחים עליו כמה מיני גידולים, עיין שם.