אמירת “שלום עליכם” בקידוש לבנה

טעם אמירת שלום עליכם ג' פעמים בקידוש לבנה; האם דווקא לג' בני אדם או לאדם אחד? מדוע המשיב עונה בסדר הפוך, "עליכם שלום"? והאם מי שהשיב צריך גם לשאול?

שאלות:

מדוע בקידוש לבנה אומר אדם לחברו “שלום עליכם”?

ומדוע אומרים ג’ פעמים?

האם יש לומר דווקא לשלושה בני אדם?

מדוע נוהגים שהמשיב עונה בסדר הפוך, “עליכם שלום” במקום “שלום עליכם”?

האם מי שמשיב צריך בנוסף גם לשאול?

 

תשובה:

נדון בשאלות אלה אחת לאחת:

 

א. טעם המנהג לומר שלום עליכם

אמירת “שלום עליכם”, או “שלום עליך” בקידוש לבנה, נפסקה ברמ”א, או”ח, תכו, ב[1], ונאמרו כמה טעמים לכך[2]. הטעם המובא במשנה ברורה הוא[3], שהואיל וקודם לכן אמר האדם “תיפול עליהם אימתה ופחד”, לכן בהמשך לכך הוא פונה לחברו ומברכו לשלום, לומר לו שאינו בכלל זה (בלשון המ”ב- “כלומר, מפני שאמר בתחילה ‘תיפול וכו”, אומר לחבירו ‘שלום עליך'”). [ועיין בהמשך, באות ג’, שנביא טעם נוסף ע”פ הלבוש].

 

ב. מדוע אומרים זאת שלוש פעמים

הטעם שאומרים שלום עליכם ג’ פעמים, בפשטות הוא לחיזוק והשרשת הדבר, בדומה לעניינים אחרים שעושים ג’ פעמים, כמו למשל בהתרת נדרים (וכך מבואר בשו”ת אבני ישפה[4], חלק ג סימן נ- “יש לומר שג’ פעמים הוא חיזוק הדבר, וכמו שאומרים בהתרת נדרים ג’ פעמים מותר לך…ואף כאן הוא מחזק את דבריו על ידי אמירתם ג’ פעמים”)[5].

 

ג. האם יש לומר “שלום עליכם” לג’ בני אדם דווקא, או לאדם אחד?

ברמ”א (או”ח, תכו, ב), וכן לפי הלשון המודפסת בסידורים רבים, משמע שאומר ג’ פעמים לאדם אחד (“ויאמר לחברו שלש פעמים שלום עליך”)[6].

עם זאת, המנהג הרווח הוא לומר לשלושה בני אדם (וניתן למצוא גם במקורות קדמונים מקור לכך[7]). וכך מבואר בשו”ת אבני ישפה הנ”ל- “ובזמננו נוהגים לומר לג’ בני אדם שונים שלום עליכם, וצריך לומר שהוא כעין חזקה שכוונתו לכל הקהל, שכמו שלא התכוון לומר ‘תיפול עליהם’ לג’ האנשים האלה, כן לא הייתה כוונתו לאף אחד מן הקהל”. ומסיים המחבר- “אמנם פשוט שאין בזה חיוב, ויכול לומר ג’ פעמים לאדם אחד“.

הרב שריה דבליצקי, בספרו זה השלחן, סימן תכו (וכך גם מבואר ברבבות אפרים, ח, עמ’ רע”ד) כותב שמה שנהגו לומר לג’ בני אדם, הוא על פי הלבוש; שכן, הלבוש כותב (ויש לכך גם מקורות אחרים), שהטעם הכללי לאמירת שלום עליכם, הוא דרך הבעת שמחה בעת המצווה:  “ונותנים שלום זה לזה שלשה פעמים, אם הם שניים או הרבה, משום שמחה, שקיבלו פני השכינה”[8]. ומלשון זו של הלבוש עולה שאם יש בקידוש הלבנה כמה אנשים, דרך שמחה היא שאחד פונה לכמה בני אדם, ולא רק לאדם אחד.

 

ד. מדוע המשיב עונה בסדר הפוך (“עליכם שלום”)

בספר טעמי המנהגים ומקורי הדינים, עמ’ תקב ואילך, דן המחבר מדוע עונים בסדר הפוך, “עליכם שלום”. הוא כותב שני טעמים, וכאן נביא בקצרה את טעמו השני- יש עניין בכך שיהיה היכר, מי הוא השואל ומי הוא העונה; כי בהעדר היכר כזה, יחשבו אנשים ששמעון (זה שענה), הוא השואל (כי לא יראו מלכתחילה איך ראובן הוא שהתחיל), ולא יבינו מדוע ראובן אינו משיב לו שלום (והרי חובה היא להשיב שלום כשמקבלים שאלת שלום, כמבואר בברכות ו ע”ב). לכן עושים היכר בלשון בין השואל לעונה, שזה אומר “שלום עליכם” וזה אומר “עליכם שלום”.

 

ה. האם מי שהשיב “שלום עליכם” צריך בנוסף גם לשאול?

כשראובן פונה לשמעון ב”שלום עליכם”, ושמעון משיב לו “עליכם שלום”, האם שמעון (המשיב) יוצא בכך ידי אמירת שלום בקידוש לבנה?

[לדוגמה, ראובן ושמעון עומדים לבדם בקידוש לבנה; וראובן פונה לחברו ואומר לו ג’ פעמים “שלום עליכם” ושמעון עונה לו ג’ פעמים “עליכם שלום”; האם די בכך, או שמא שמעון צריך מצדו להוסיף ולפנות אל ראובן ב”שלום עליכם”, כשם שראובן פנה אליו? וכן כשעומדים בני אדם רבים בקידוש לבנה, ואחד כבר השיב שלוש פעמים לג’ בני אדם, האם מלבד זאת עליו להוסיף ולפנות אל ג’ בני אדם, או שמא יצא במה שהשיב?].

מלשון הרמ”א עולה, שאדם שהשיב לחברו שלום, יצא בזה ידי חובה ואינו צריך אח”כ גם לשאול שלום (וזו כוונת הרמ”א כשכותב “ומשיב הוי כשואל”). וכך ראיתי בספר הלכות חג בחג, הלכות ראש חודש וקידוש לבנה, עמ’ שטו- “וכשחברו משיבו עליכם שלום… התשובה עולה למניין ג’ פעמים ואין צריך המשיב שוב לשאול ג’ פעמים”.

ובכל זאת, התפשט המנהג גם לשאול (בספר ברכת איתן על קידוש לבנה, לאחר שהביא דברי הרמ”א הנ”ל וכן דברי פוסקים נוספים שגם מהם מוכח שהמשיב כשואל, מוסיף “אלא שנתפשט המנהג שאפילו שהשיב לחבריו ג’ פעמים, אעפ”כ חוזר ושואל ג’ פעמים שלום עליכם”).

 

[1] על פי הטור בסימן תכו, ומקורו במסכת סופרים, פרק כ הלכה כב.

[2] עיין ליקוט וסיכום של חמישה עשר טעמים לאמירת שלום עליכם בקידוש לבנה, בספר “ברכת איש- ברכת הלבנה”, עמ’ תמז ואילך.

[3]  סימן תכו, ס”ק טז, בשם מגן אברהם.

[4] הרב פיינהדלר, פוסק בן זמננו.

[5] בספר “ברכת איש- ברכת הלבנה”, עמ’ תמז ואילך, מובאים טעמים נוספים לאמירת ג’ פעמים.

[6] כלשון הרמ”א מבואר גם בטור וכן עולה ממסכת סופרים, וכך מודפס בסידורים רבים.

[7] עיין ספר כנסת הגדולה (בנבנישתי), הגהות בית יוסף, או”ח, תכו; ועיין בספר הלכות חג בחג (הלכות ראש חודש וקידוש לבנה), עמ’ שטו הערה 107.

[8] מה שכותב הלבוש “משום שמחה, שקיבלו פני השכינה”, כוונתו על פי חז”ל בסנהדרין מב ע”א, שקידוש לבנה כקבלת פני שכינה. ונזכיר, שמטעם זה אין אומרים אותה תחת גג, כמבואר ברמ”א, תכו, ד, וכפי שביאר שם המ”ב, “דקידוש לבנה הוא כקבלת פני השכינה, לפיכך יוצאין מתחת הגג לרחוב, כדרך שיוצאין לקראת מלכים”, וכבר הארכנו בזה במקום אחר.

 

Photo by Mark Tegethoff on Unsplash

Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אהבתם? שתפו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

רוצים לקבל עדכונים שוטפים על לימוד חדש?

הירשמו עכשיו לרשימת התפוצה שלנו!