שאלה:
האם יש בעיה הלכתית באכילת דגים עם גבינה, חלב או חמאה?
התשובה בקצרה:
- הספרדים ועדות המזרח נוהגים להחמיר (על פי בית יוסף, הכותב שהדבר אסור מפני הסכנה), והאשכנזים נוהגים להקל (ולהסתמך על רבים מגדולי האחרונים שכתבו שכנראה טעות סופר נפלה בבית יוסף, כי על פני הדברים אין לדבריו שום מקור).
- גם בקרב עדות המזרח, יש שהגבילו את החומרא דווקא לגבינה או חלב, ולא לחמאה.
התשובה ביתר הרחבה:
א) מקור הדין והמחלוקת:
הבית יוסף בסימן פז כותב, “אין לאכול דגים בחלב, מפני הסכנה, כמו שנתבאר באורח חיים סימן קעג”.
אך אחרונים רבים תמהו על דבריו אלה[1] וכתבו שאין לכך שום מקור (עיין בהערה[2]). ומכוח תמיהה זו, רבים חולקים על הבית יוסף, או סוברים שבכלל נפלה טעות סופר בבית יוסף, וצריך להגיה בו “דגים בבשר” ולא “דגים בחלב”[3].
מאידך גיסא, אחרונים רבים מקבלים את דברי הבית יוסף (וחלקם כותבים ששאלו את חכמי הרופאים שאמרו שאכן יש בזה סכנה), ורבו הדעות בדבר. כמו כן, יש גם דעות ביניים, המחמירות בדגים עם גבינה או חלב אך מקילות בדגים עם חמאה, שאין בזה סכנה (על פי רופאים)[4].
ב) מנהג אשכנז וספרד במחלוקת הנ”ל:
לעניין המנהג למעשה בסוגיה זו, האשכנזים נוהגים להקל ומנהג הספרדים להחמיר, אך גם בקרב הספרדים יש המקלים כמדובר בחמאה וסוברים שבאכילתה עם דגים אין סכנה.
וכך מסכם הרב עובדיה יוסף (שו”ת יחוה דעת, חלק ו’ סימן מח), לאחר הבאת השיטות:
“בסיכום: יש להימנע מלאכול דגים בחלב או עם גבינה, משום חשש סכנה. אבל הנוהגים לאכול דגים בחמאה, רשאים להישאר במנהגם. ויוצאי אשכנז נוהגים להקל בכל זה, ויש להם על מה שיסמוכו. נהרא נהרא ופשטיה“[5].
[נידונים הלכתיים דומים: אכילת בשר ודגים – לחצו כאן]
[1] דרכי משה שם באות ד’, וכן הפרישה, הש”ך והט”ז בסימן פז, המגן אברהם באו”ח סימן קעג, ועוד רבים.
[2] דהיינו, אין שום מקור לאיסור זה שכותב הבית יוסף, ואדרבה, בגמרא במספר מקומות אף מוכח להיפך, שלא חששו כלל לאכול דגים עם חלב (פסחים דף עו ע”ב, חולין דף קיא ע”ב).
ומה שהפנה הבית יוסף לאורח חיים סימן קעג, אף זה תמוה, כי שם לא מוזכר כלל איסור לאכול דגים בחלב, אלא דגים בבשר! (אמנם, יש אחרונים הטוענים שכוונת הבית יוסף היא, שכשם שאסור לאכול דגים עם בשר מפני הסכנה, כמבואר בסימן קעג, כך גם אסור לאכלם עם חלב, וזו כוונתו בהפניה לשם).
[3] עיין באחרונים הנזכרים לעיל, ובראשם הדרכי משה, שם.
[4] השיטות, עם שורשיהן, מובאות בהרחבה בשו”ת יחווה דעת (הרב עובדיה יוסף), חלק ו’ סימן מח, וכן ב”ילקוט יוסף- כשרות המטבח”, עמ’ רסא.
[5] הדברים מובאים גם בילקוט יוסף- כשרות המטבח, עמ’ רסא, והוא מוסיף על כך: “ורבנות הנותנת הכשר למסעדה המגישה מאכלי גבינה עם דגים, צריך שיכתבו מודעה שלעניין זה אין לספרדים ועדות המזרח להקל“.
קרדיט צילום: עולם אחר, מתוך אתר פיקויקי