אכילת דגים ובשר

מדוע אין אוכלים בשר ודגים יחד? כשאוכלים דגים ואח"כ בשר, כיצד יש להפריד ביניהם? והאם ניתן לאכול קודם בשר ואח"כ דגים?

שאלות:

  • מהי הבעיה באכילת בשר ודגים יחד?
  • באלו תנאים מותר לאכול בשר ודגים בזה אחר זה?
  • האם יש משמעות לסדר, כלומר, האם יש הבדל אם אוכל בשר ואח”כ דג או להיפך?

תשובות:

הימנעות מאכילת דגים ובשר יחד:

אין לאכול בשר ודגים יחד, כי מקובל שהדבר “קשה לצרעת”. וכך נפסק בשולחן ערוך[1].

 

האוכל דגים ולאחר מכן בשר, כיצד יפסיק בין זה לזה:

מותר לאכול דגים ולאחר מכן לאכול בשר. אלא שנחלקו בדבר בני אשכנז ובני ספרד:

רוב האשכנזים נוהגים (על פי הרמ”א), שדי בכך שבין אכילת הדגים לבין אכילת הבשר יאכל מאכל כלשהו ובנוסף ישתה משקה כלשהו (פעולות אלה מכונות בפוסקים “קינוח והדחה”)[2].

ואילו רוב עדות ספרד נוהגים (על פי השו”ע), שבנוסף לפעולות הנ”ל צריך גם לרחוץ ידיים בין אכילת הדגים לבין אכילת הבשר[3] [ויש אומרים שבזמננו, שאוכלים במזלג ולא בידיים, גם לפי עדות ספרד אין צורך לרחוץ ידיים][4].

 

האם יש משמעות לסדר (דגים אחר בשר או להיפך):

בקיצור שולחן ערוך מבואר במפורש שאין הבדל בין אם אוכל קודם בשר ולאחר מכן דגים או להיפך, ובשני המקרים, אם יפריד ביניהם כאמור לעיל, הדבר מותר ללא כל חשש[5]. וכך עולה מפשט דברי הפוסקים.

ואמנם, פשט מנהג העולם שאין אוכלים דגים אחרי בשר (אף לא ע”י ההפרדות לעיל), אך הטעם לכך אינו משום איסור, אלא משום עיקרון בריאותי שלפיו ראוי לאכול את הדברים הקלים תחילה ולאחר מכן את הכבדים יותר. מכל מקום, מי שרוצה לאכול בשר ואח”כ דגים, אינו עובר על איסור[6].

 

נידונים הלכתיים דומים: האם יש איסור באכילת בשר יחד עם גבינה או חמאה? – לחצו כאן

 

[1] שולחן ערוך, אורח חיים, קעג, ב (ומשנה ברורה שם ס”ק ג); וכן ביורה דעה, סימן קטז, ב, שם כותב השולחן ערוך: “צריך ליזהר שלא לאכול בשר ודג ביחד, מפני שקשה לצרעת”.

אמנם, המ”ב מזכיר גם את שיטת המגן אברהם, לפיה ייתכן שהיום לא קיים חשש זה (“ועיין במגן אברהם שכתב דאפשר דבזמננו אין סכנה כל כך, דבכמה דברים נשתנו הטבעים, עיין שם”); אך המנהג המקובל הוא לחשוש לכך (וכך מבואר בפסקי תשובות, קעג, ב, בשם הגדולים, שלא להקל ע”פ המג”א הנ”ל).

[2] רמ”א, יו”ד, קטז, ג; ומובא גם במשנה ברורה, או”ח, קעג, ס”ק ד (“יש לאכול דבר ביניהם ולשתות דהוי קינוח והדחה”). וכך נוהגים רוב האשכנזים (הרב טשזנר ב”שערי תורת הבית”, סימן ו פרק א).

[3] שו”ע, או”ח, קעג, ב; וכן יו”ד, קטז, ג; וכך נוהגים רוב עדות ספרד (הרב טשזנר, שם).

[4] וכך מסכם הרב טשזנר שם את השיטות: “ולדעת מרן בשו”ע צריך גם לרחוץ את הידיים בין אחד לשני וכן נוהגים רוב עדות ספרד, אבל האשכנזים רובם נוהגים כדעת הרמ”א בזה, שאין צורך לרחוץ את הידיים. ובלאו הכי, היום שאין אוכלים בידים אלא עם מזלג, ולא נוגעים באוכל, דעת הרבה פוסקים שאין צריך לרחוץ את הידיים בין דגים לבשר, אף לדעת הבית יוסף”.

[5] קיצור ש”ע, לג, ב: “כשאוכל דגים ואחר כך בשר או להיפך, יש לאכול ביניהם קצת פת ולשתות איזה משקה, דהוי קינוח והדחה”.

[6] פסקי תשובות, קעג, הערה 7 (ומציין עוד, שכנראה בעבר היה מקובל לאכול בשר ואח”כ דגים, וכך עולה מפשטות לשון זמירות שבת, “בשר ודגים” וכו’); וכך מסכם גם הרב טשזנר, בשערי תורת הבית, בסימן ו סוף פרק א: “מצד הדין אין הבדל אם אוכלים הדגים קודם ואח”כ הבשר, או שאוכלים הבשר ואח”כ הדגים… אמנם מנהג העולם הוא לאכול את הדגים מקודם, והטעם משום בריאות, כמו שכתב הרמב”ם בפרק ד’ מהלכות דעות, שיש לאכול מקודם המאכלים הקלים ואח”כ המאכלים הכבדים. אבל אם רוצה לאכול דגים אחר הבשר, אין איסור בדבר…“.

וכך גם מבואר ב”קובץ מבית לוי” (הלכות והנהגות מבית מדרשו של הגר”ש ואזנר, מחבר שו”ת שבט הלוי), ג, עמ’ מה: “מנהג העולם לאכול דגים לפני בשר, אבל זה רק הנהגה בלבד, ומותר לאכול בשר ואח”כ דגים“. ובהערה שם: “מנהג העולם על פי הרמב”ם בהלכות דעות פרק ד הלכה ז שיש לאכול קודם הקל ואח”כ הכבד, ולכן כתב ג”כ לאכול קודם בשר עוף ואח”כ בשר בהמה. ולשון השו”ע בסעיף ג משמע דמותר לאכול דגים אחר בשר“. וכן ראיתי מבואר בספר עמודי הבית לרב נידאם, חלק ג עמ’ עא וספרים נוספים.

[יש לציין, שהמנהג שהתפשט לאכול דגים ואח”כ בשר מוזכר בערוך השולחן, או”ח, קעג, ב: “ואנחנו אין אוכלים דגים אחר בשר רק בשר אחר דגים ושמענו, שיש מקומות שאוכלין בשר ואחר כך דגים…”].

 

קרדיט צילום: עולם אחר, אתר פיקיויקי

 

 

Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אהבתם? שתפו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

רוצים לקבל עדכונים שוטפים על לימוד חדש?

הירשמו עכשיו לרשימת התפוצה שלנו!