שאלה:
בשנה מעוברת, האם אומרים "תחנון" ו"למנצח" בי"ד וט"ו של אדר ראשון (המכונים "פורים קטן")?
וכן, האם מרבים בו משתה ושמחה כמו בפורים של אדר ב'?
תשובה:
א. אי אמירת תחנון
הימים י"ד וט"ו של אדר ראשון מכונים "פורים קטן", ואין אומרים בהם תחנון. וכמו כן, אין אומרים בתפילה את המזמור "למנצח.. יענך ה' ביום צרה" (כך נפסק בשו"ע, תרצז, א – "יום י"ד וט"ו שבאדר ראשון, אין נפלים על פניהם, ואין אומרים מזמור יענך ה' ביום צרה, ואסורים בהספד ותענית".
ב. ריבוי משתה ושמחה
הרמ"א מביא שיש נוהגים להרבות משתה ושמחה בי"ד אדר א' (ולגבי ט"ו אדר א', עיין להלן). לבסוף פוסק הרמ"א שאין נוהגים להרבות משתה ושמחה, אך מכל מקום "ירבה קצת בסעודה" לצאת ידי הפוסקים שש דין שמחה. ובלשונו: "יש אומרים שחייב להרבות במשתה ושמחה בי"ד שבאדר ראשון (טור בשם הרי"ף), ואין נוהגין כן. מכל מקום, ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים". ומסיים הרמ"א, "וטוב לב משתה תמיד" (לגבי הסיומת "וטוב לב משתה תמיד", עיין במשנה ברורה שנביא להלן).
[והנה, הרמ"א כתב "ירבה קצת בסעודה", אך המשנה ברורה בס"ק ה כותב "בהגהות תשב"ץ כתב דיש להרבות, ורבינו יחיאל מפריש רגיל להרבות ולהזמין בני אדם, וזהו שסיים הרמ"א 'וטוב לב משתה תמיד', היינו, שטוב להרבות לכבוד הנס שנעשה בזמנים הללו"].
ומה לגבי ט"ו אדר א'? מדברי הרמ"א עולה שגם הנוהגים להרבות משתה ושמחה, אין זה אלא בי"ד, ולא בט"ו, וכך פוסק המשנה ברורה בס"ק ד, שאף הנוהגים להרבות משתה ושמחה, אין זה אלא בי"ד, "אבל לא בט"ו, אף לכרכים המוקפין חומה" [אך לגבי תחנון ולמנצח, ברור הדבר שאין אומרים בשני הימים].