נטילת ידיים ביציאה מבית הכיסא – פעם אחת או שלוש פעמים?

שאלה:

היוצא מבית הכיסא, האם צריך ליטול ידיו שלוש פעמים או שדי בפעם אחת על כל יד?

[ישנה גם שאלה רווחת אחרת, האם צריך כלי או שדי בנטילה מן הברז. בשאלה זו נעסוק אי"ה בנפרד בפעם אחרת, וכעת נתמקד רק בשאלה אם יש צורך בשלוש פעמים].

התשובה בקצרה:

המשנה ברורה פוסק שאין צריך ג' פעמים אלא די בנטילה אחת, וכך כתבו גם פוסקים נוספים. על כן, מעיקר הדין, ניתן להקל שלא ליטול ג' פעמים ולהסתפק בפעם אחת.

ומכל מקום רבים נוהגים ליטול ג' פעמים כדי לחוש לדעת אחרונים שכתבו להקפיד על כך.

וגם לאלה הנוהגים להחמיר וליטול ג' פעמים, אם הכניסה לבית הכסא הייתה שלא למטרת עשיית צרכיו אלא למטרה אחרת, יש מקום להקל ולא להצריך ג' פעמים, כמפורט להלן.

התשובה ביתר הרחבה:

עצם הדין שיש ליטול ידיים ביציאה מבית הכסא, הוא הלכה מפורשת בשו"ע, והטעם הוא משום "רוח רעה" המצויה בבית הכיסא[1].

אלא שלא נתבאר בשו"ע אם צריך ליטול ג' פעמים על כל יד (כמו בקם ממיטתו בבוקר, שעליו ליטול ידיו ג' פעמים משום רוח רעה, וכך קיבלו חז"ל שאינה מסתלקת אלא בנטילת ג' פעמים[2]), או שמא די בפעם אחת.

המשנה ברורה פוסק בעניין זה, שאין צריך ג' פעמים, אלא די בפעם אחת (עיין לשונו בהערה[3]). וכן כתבו גם פוסקים נוספים[4].

עם זאת, ישנם פוסקים הסוברים שצריכים ג' פעמים, וביניהם כף החיים ובן איש חי[5].

ולכן, על אף שמעיקר הדין ניתן לסמוך על המקלים, רבים נוטלים ג' פעמים כדי לחוש לדעות המחמירים[6].

אף לדעת הנוהגים להקפיד וליטול ג' פעמים, מכל מקום כאשר נכנס לבית הכסא שלא לעשות צרכיו, כותב הפסקי תשובות שיש יותר מקום להקל ולהסתפק בנטילה פעם אחת כשיוצא משם (שהרי בלאו הכי יש הסוברים, שבזמננו, עצם השהייה בבית הכסא אינה מחייבת נטילה, ואינו כבית הכסא של חז"ל, הואיל והצרכים נשטפים  מיד עם זרם מים; ואמנם איננו מקלים כדעה זו לפטור מנטילה לגמרי, אך בוודאי שיש לצרפה כמשקל לקולא לעניין השאלה אם ליטול פעם אחת או ג' פעמים)[7].

[1] שו"ע, או"ח, ד, יח, ומשנה ברורה בס"ק מ, המסביר שהנטילה היא "משום רוח רעה השורה באלו המקומות".

[2] שו"ע, או"ח, ד, ב, ומשנה ברורה שם בס"ק י.

[3] המשנה ברורה מדגיש בס"ק לט, "ואין צריך ג' פעמים, כי אם בקם מן המיטה…". כלומר, שמכלל הדברים הנזכרים שם בשו"ע המצריכים נטילת ידיים (ובכללם יציאה מבית הכסא), אין צריך ג' פעמים אלא בנטילת ידיים שחרית, ולא בדברים אחרים כמו יציאה מבית הכסא (ולגבי הליכה בין מתים ומשמש מיטתו, עיין שם במ"ב שהביא דעות).

ועוד מוסיף המשנה ברורה, שעל אף שיש דעה מחמירה בדבר (ומצריכה ג' פעמים), הרי שהמגן אברהם סתר דעה זו. ובלשון המשנה ברורה: "ובספר היכל הקודש מחמיר ביוצא מבית הכסא ג' פעמים, ובמגן אברהם סימן ז' סתר דבריו". כללו של דבר, דעת המשנה ברורה היא להקל שאין צריכים נטילה ג' פעמים ביציאה מבית הכסא.

[4] כך למשל החיד"א, בספרו "מחזיק ברכה", סוף סימן ד', כותב שעל אף שנטילה זו משום רוח רעה, אין זה כרוח רעה של שחרית שמסתלקת בג' פעמים, אלא די בפעם אחת [עם זאת מציין החיד"א, לאחר פסיקת הדין הנ"ל, "וביציאת בית הכסא חזינן לרבנן קשישאי שרחצו ג' פעמים". כלומר, ראיתי חכמים קשישים שרוחצים ג' פעמים כשיוצאים מבית הכסא].

הרב שלום משאש, בשו"ת שמ"ש ומגן, סימן לז, העוסק בשאלה זו של נטילת ידיים בצאתו מבית הכסא, פותח את דבריו בכך ש"הנה המנהג במארוקו במה שראיתי בימי חורפי, שכל החכמים, קטן או גדול, נוטל ידו מן הברז בפעם אחת, ועוף לא צווח, צפור לא צפצף על זה.  וכן נהגנו גם אנחנו אחריהם עד עצם היום הזה. וגם פה, בעיה"ק ירושלים ת"ו, לא ראיתי מקפידים על זה". ומביא המחבר ראיות לכך, בין היתר מדברי החיד"א שהוזכרו לעיל (ומוסיף המחבר שעל אף שציין החיד"א בסוף שראה חכמים קשישים נוטלים ג' פעמים, אין כוונת החיד"א שכך צריך לעשות, אלא רק לציין שהחמירו על עצמם. ובלשונו: "משמע דמעיקר הדין אין להקפיד אפילו לכתחילה, ורק החמירו על עצמם"). בסופו של דבר מסיים המחבר, שאין צריך ג' פעמים, וניתן ליטול פעם אחת "ואין שום חשש בזה".

[5] עיין בן איש חי על פרשת תולדות וכן כף החיים על שו"ע סימן ד, אות סא.

[6] וכך מסוכמים הדברים בספר "ברכת איתן" (ספר על ברכת אשר יצר), עמ' קכד: "ומוכח מכמה ראשונים דהיוצא מבית הכסא אינו צריך ליטול ג' פעמים וסגי בפעם אחת… וכן כתבו הרבה מרבותינו האחרונים. אמנם כמה אחרונים כתבו שיש להקפיד ליטול ג"פ אחר שיוצא מבית הכסא. ולכן אף שמעיקר הדין אין צריך נטילה ג"פ וכמו שמוכח מהשו"ע והרבה אחרונים, טוב לחוש לכמה מרבותינו האחרונים שכתבו להקפיד בזה".

וכן בספר ילקוט יוסף (על השכמת הבוקר ונטילת ידים, סימן ד עמ' תלד, וכן בקיצור שו"ע שלו) מבואר כך: "היוצא מבית הכסא צריך ליטול ידיו. ומעיקר הדין די בנטילה… פעם אחת. ומכל מקום מנהגנו לכתחילה ליטול ג' פעמים".

וכך כותב הפסקי תשובות בסימן ד', אות יח, ש"נהגו להחמיר". ומציין בהערה שכך מבואר בשו"ת משנה הלכות, ומפנה גם לדברי גרש"ז אויערבך המובאים בהליכות שלמה, פרק כ הערה 86, שלימדוהו מנערותו להקפיד ליטול ג' פעמים.

[7] הפסקי תשובות, בסימן ד הערה 171, לאחר שמביא את המחמירים ומצריכים ג' פעמים, מוסיף- "ולעניין הנכנס לבית הכסא שלנו בלא לעשות  צרכיו, כיוון שבלאו הכי איכא דסבירא להו שדינם כבית הכסא דפרסאי שאין צריך נטילה כלל וכדלהלן אות יט, שפיר טפי להקל ליטול רק פעם אחת כל יד ובלא כלי".

Photo by Nathan Dumlao on Unsplash