שאלה:
אנו אומרים בתפילה בהזדמנויות שונות (כגון בערבית של מוצאי שבת) את הפסוק בתהלים (צ, יז) "ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו; ומעשה ידינו כוננה עלינו; ומעשה ידינו כוננהו".
מה פירוש המילים "ומעשה ידינו – כוננה עלינו"? וכן, מדוע חוזרים שוב ואומרים "ומעשה ידינו – כוננהו", מה פשר החזרה והכפילות?
תשובה:
המילה "כוננה" היא מלשון "לכונן" (דהיינו, להכין ולבנות דבר כלשהו בצורה טובה ומתוקנת[1]).
וזהו תוכן התפילה כאן, שהקב"ה "יכונן" את מעשה ידינו, דהיינו, יסייע ויכין ויתקן את מעשה ידינו, באופן שיהיה טוב ומתוקן.
ומדוע תחילה אומרים "מעשה ידינו כוננה עלינו" ואח"כ שוב חוזרים ואומרים "מעשה ידינו כוננהו", מהו ההבדל?
על דרך הפשט מסבירים המפרשים (כך נראה מפירוש אבן עזרא ומצודות):
כשאדם עושה פעולה מסוימת, הוא מתפלל שתהיה מוצלחת משתי בחינות – האחת, שתהליך העשייה יעבור עליו בשלום, מבלי שייגרמו לו טרחה ועמל, מכשולים וכו'; והשנייה, שהתוצר הסופי יהיה טוב ומוצלח. לדוגמה, כשאדם בונה בית, הוא מתפלל שתהליך הבנייה יעבור בשלום מבחינת האדם הבונה, ללא טרדות יתרות וללא תקלות, עיכובים, טרחה יתרה, הוצאות וכו'; ובנוסף, הוא מתפלל שהתוצאה הסופית (הבית שיבנה) יהיה בית מוצלח וטוב, שישמש למטרתו ויחזיק מעמד וכו'.
וזהו פשר הכפילות גם כאן: תחילה מתפללים "מעשה ידינו כוננה עלינו", דהיינו, שיסייע הקב"ה בעשייתנו מבחינה זו שהעשייה תעבור עלינו בשלום, ולאחר מכן מתפללים "ומעשה ידינו – כוננהו", דהיינו, שהתוצר הסופי של מעשה ידינו יהיה מוצלח מצד עצמו. התפילה הראשונה על העשייה והתהליך, והשנייה על התוצאה והתוצר הסופי[2].
ומלבד הסבר זה יש כמה הסברים נוספים, כגון הסבר רש"י (עיין הערה[3]), הסבר המאירי (עיין הערה[4]) הסבר הרד"ק (עיין הערה[5]) ועוד[6].
הערות:
[1] למשל, במשלי ג, יט – "ה' בחכמה יסד ארץ, כונן שמים בתבונה"; וכן בפרשת האזינו נאמר – "הוא עשך ויכוננך".
[2] לשון אבן עזרא: "טעם כוננה עלינו – לתקן סבות ועלילות, שלא יהי טורח להם ועמל בכל מעשיהם; וטעם כוננהו – שיהיה שלם, על דרך 'אם ה' לא יבנה בית..' (תה' קכז, א)". ובלשון מצודת דוד: "כוננה עלינו – הכן עלינו להיות מתוקן בידינו ולא יארע לנו תקלה בעת נעשה את המעשה. כוננהו – הכן את המעשה ההיא, שלא יארע בה תקלה והפסד מה".
[3] מדברי רש"י נראה, שהפסוק לקוח מברכת משה לישראל בעת עשיית המשכן; וזה פשר הכפילות, כי החלק הראשון מתייחס לברכת ה' במעשה המשכן, והחלק השני הוא ברכה שבאופן כללי תשרה שכינה במעשה ידיהם. ובלשון רש"י: "אחד על מלאכת המשכן, שבירכן לישראל והתפלל שתשרה שכינה במעשה ידיהם במשכן, ואחד שתהא ברכה במעשה ידיהם".
[4] המאירי מסביר את הכפילות כך: יש פעולות שמצד עצמן אינן מוגדרות כטובות או נכונות, אך העושה נקלע לנסיבות מסוימות שבהן יש לו תועלת מהמעשה [למשל, כשדוד המלך הוריד ריר על זקנו כדי להיחשב כמשוגע, על מנת להימלט מאויביו (שמואל א, כא, יד), זוהי פעולה שבפני עצמה בזויה וגרועה ואינה "נכונה", אך היא הביאה תועלת לדוד, בכך שסייעה לו להימלט מאויביו]. ויש גם להיפך, פעולות שמצד עצמן כן מוגדרות כטובות, אך אינן מתאימות לעושה הפעולה מצד טיבו או אישיותו או לפי נסיבותיו (למשל, לחיות בדרך חיים מסוימת שאולי מצד עצמה יכולה להיות טובה ולהתאים לאנשים מסוימים, אך מבחינת העושה היא קיצונית מדי ואינה מתאימה לו, כגון פרישות יתרה וכדומה). ומשום כך, אנו מתפללים שמעשי ידינו יהיו מוצלחים משתי הבחינות: גם מהבחינה האישית שלנו ("ומעשה ידינו כוננה עלינו"), וגם מצד עצמם ("ומעשה ידינו – כוננהו").
בלשון המאירי: "מעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו – כלומר, שיהיה כל מעשה היוצא מאתנו הגון מצד עצמו, והוא אמרו: כוננהו; ושיהא גם כן נאות ומועיל לנו, והוא אמרו: כוננה עלינו. כי יש לפעמים בלתי נאות לעצמו ומועיל לעושהו, כעניין הורדת דוד רירו על זקנו (ראה ש"א כא, יד); ויש לפעמים מעשה נאות בעצמו ויזיק לעצמו, כנטייה במידות המעלות אחר הקצה האחרון יותר מדאי. ולכן התפלל, שיהיה עניין האומה (=עם ישראל) על צד השווי, במעשה נכון לעצמו ומועיל לעושהו".
[5] לפי הרד"ק, אכן יש כאן כפל לשון, לחיזוק הברכה: "וכפל הפסוק, לחזק".
[6] אביא כאן פירוש שראיתי מאת הרב מיכאל יומטוביאן:
"ויהי נועם ה' אלוהינו עלינו– נועם ה' יהיה עלינו, שנעשה את המצווה בנעימות ובחיבה. לפעמים אדם מקיים מצווה ברוגז ובכפייה ללא נעימות, אנו מתפללים לה' שנזכה לנועם ה'.
ומעשה ידינו כוננה עלינו– שנבצע את מעשה המצווה בצורה מתוקנת ללא תקלות. למשל במצוות נטילת לולב הכוונה שנקיים מצוות נטילת לולב כראוי, שארבעת המינים יהיו כשרים ללא פסול, שנאחז כראוי את ארבעת המינים וכו' (פירוש המילה "כוננה" הוא שיהיה המעשה מוכן ועומד, כמו שאומרים לכונן דבר – להקים אותו).
ומעשה ידינו כוננהו– מצווה היא מעשה גשמי המגיע אלינו מעולם עליון, למעשה המצווה יש משמעות גדולה הרבה מעבר למה שאנו מבינים ויכולים להכיל, אנו מתפללים לה' שיעמיד את מעשה המצווה בכל מלוא משמעותה והשפעתה, במלוא כוחה ועוצמתה".