דברי תורה לילדים ונוער – פרשת בלק

לֹא תָאֹר אֶת הָעָם, כִּי בָרוּךְ הוּא (כב, יב)

רַשִׁ"י מְפָרֵשׁ, שֶׁבַּהַתְחָלָה רָצָה בִּלְעָם לָלֶכֶת עִם הַשָּׂרִים כְּדֵי לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל, וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "לֹא תְקַלֵּל". וְאָז הוֹסִיף בִּלְעָם וְאָמַר: "אִם כָּךְ – אֲבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל". וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "עַם יִשְׂרָאֵל אֵינָם צְרִיכִים לְבִרְכָתְךָ, כִּי הֵם כְּבָר מְבֹרָכִים", וְזוֹ הַכַּוָּנָה "כִּי בָרוּךְ הוּא".

וְהַדְּבָרִים לִכְאוֹרָה תְּמוּהִים מְאֹד: לָמָּה מְבַקֵּשׁ בִּלְעָם לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל? הֲרֵי הוּא שׂוֹנֵא אוֹתָם, וְאֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁכַּאֲשֶׁר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא נוֹתֵן לוֹ לְקַלֵּל, הוּא מִיָּד מְבַקֵּשׁ לְבָרֵךְ?

אֶלָּא, שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם בַּחַיִּים שְׁנֵי סוּגֵי נִסְיוֹנוֹת:

• הָאֶחָד, נִסְיוֹן הָעֹנִי – הַאִם יַצְלִיחַ לְהַמְשִיךְ לְהַאֲמִין בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גַּם בְּמַצָּבִים שֶׁל קֹשִׁי וַעֲנִיּוּת.

• וְהַשֵּׁנִי, נִסְיוֹן הָעֹשֶׁר – הַאִם יַצְלִיחַ לְהַמְשִיךְ לְהַאֲמִין בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גַּם כְּשֶׁהוּא עָשִׁיר וְחָזָק, וְאָז יֵשׁ לָאָדָם נְטִיָּה לִשְׁכֹּחַ מֵאֵיפֹה הִגִּיעַ כָּל הַחֶסֶד שֶׁקִּבֵּל.

וּלְכָךְ רוֹמֵז הַפָּסוּק בִּתְהִלִּים: "לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ, וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת" – בַּ"בֹּקֶר", שֶׁהוּא זְמַן שֶׁל אוֹר וְשל טוֹב, יִזְכֹּר הָאָדָם "לְהַגִּיד חַסְדֶּךָ", לְהוֹדוֹת עַל הַחֶסֶד וְלִזְכֹּר מִמִּי קִבֵּל. וּבַ"לֵּילוֹת", בִּזְמַנִּים קָשִׁים, יִזְכֹּר הָאָדָם לֹא לְאַבֵּד אֶת אֱמוּנָתוֹ.

בִּלְעָם רָצָה לְהַזִּיק לְעַם יִשְׂרָאֵל לֹא רַק בְּגַשְׁמִיּוּת, אֶלָּא גַּם בְּרוּחָנִיּוּת. כַּאֲשֶׁר רָאָה שֶׁלֹא יַצְלִיחַ לְהָבִיא אוֹתָם עַל יְדֵי קְלָלוֹת לְמַצָּב שֶׁל שֵׁפֶל וְעֹנִי, הוּא אָמַר: אִם כָּךְ, אֲנַסֶּה לְהָבִיא אוֹתָם לְמַצָּב שֶׁל גְּדֻלָּה וְכָבוֹד, וְכָךְ יִשְׁכְּחוּ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם, לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם; לֹא תָאֹר אֶת הָעָם, כִּי בָרוּךְ הוּא (כב, יב)

כָּאן אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבִלְעָם: "לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם". וְאִלּוּ בַּהֶמְשֵׁךְ בְּפָסוּק כ', כְּשֶׁבָּאִים הָאֲנָשִׁים פַּעַם נוֹסֶפֶת אֶל בִּלְעָם, שָׁם כֵּן נוֹתֵן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רְשׁוּת לָלֶכֶת, וְאוֹמֵר לוֹ: "לֵךְ אִתָּם". נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה, מָה גָּרַם לַשִּׁנּוּי הַזֶּה?

שְׁאֵלָה נוֹסֶפֶת: בְּהֶמְשֵׁךְ הַפְּסוּקִים כָּתוּב, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּעַס עַל בִּלְעָם שֶׁהָלַךְ עִם הַשָּׂרִים, כִּלְשׁוֹן הַפָּסוּק: "וַיֵּלֶךְ עִם שָׂרֵי מוֹאָב, וַיִּחַר אַף ה' כִּי הוֹלֵךְ הוּא" (פסוקים כא-כב). וּמַדּוּעַ כּוֹעֵס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲרֵי הוּא בְּעַצְמוֹ נָתַן לְבִלְעָם רְשׁוּת לָלֶכֶת?

אוֹמֵר עַל כָּךְ הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא: בִּלְשׁוֹן הַתּוֹרָה, כְּשֶׁשְּׁנֵי אֲנָשִׁים הוֹלְכִים יַחַד, יֵשׁ הֶבְדֵּל יְסוֹדִי בֵּין הַלָּשׁוֹן "לָלֶכֶת עִמּוֹ" לְבֵין הַלָּשׁוֹן לָלֶכֶת "אִתּוֹ":

• לָלֶכֶת "עִמּוֹ" – הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁשְּׁנֵיהֶם הוֹלְכִים בְּעֵצָה אַחַת וּבְלֵב אֶחָד.

• וְאִלּוּ לָלֶכֶת "אִתּוֹ" – הַכַּוָּנָה הִיא רַק שֶׁהֵם הוֹלְכִים לְאוֹתוֹ מָקוֹם, אֲבָל לֹא בְּהֶכְרֵחַ שֶׁשְּׁנֵיהֶם לְצֹרֶךְ אוֹתָהּ מַטָּרָה.

וּלְמָשָׁל, אֵצֶל אַבְרָהָם, כְּשֶׁהָלַךְ לַעֲקֵדַת יִצְחָק, כָּתוּב שֶׁלָּקַח אֶת "שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ" (בראשית כב, ג), וְלֹא כָּתוּב "עִמּוֹ", כִּי הֵם אָמְנָם הָלְכוּ אִתּוֹ בְּפֹעַל, אֲבָל לְמַטָּרוֹת שׁוֹנּוֹת: אַבְרָהָם הָלַךְ בִּידִיעָה שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לַעֲקֵדַת יִצְחָק, וְאִלּוּ הַנְּעָרִים לֹא יָדְעוּ אֶת זֶה.

וְאִם כָּךְ, גַּם כָּאן אֵין סְתִירָה בֵּין הַפְּסוּקִים: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֵּן הִרְשָׁה לְבִלְעָם לָלֶכֶת "אִתָּם", כְּלוֹמַר, לָלֶכֶת לְאוֹתוֹ מָקוֹם, וְלָכֵן אָמַר: "קוּם לֵךְ אִתָּם". אֲבָל הוּא לֹא הִרְשָׁה לוֹ לָלֶכֶת "עִמָּהֶם", כְּלוֹמַר לְאוֹתָהּ מַטָּרָה לְקַלֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל, וְלָכֵן אָמַר: "לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם". וְאִם כָּךְ מוּבָן גַּם מַדּוּעַ כָּעַס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל בִּלְעָם, כִּי בִּלְעָם לֹא עָשָׂה כָּךְ, אֶלָּא "וַיֵּלֶךְ עִם שָׂרֵי מוֹאָב", כְּלוֹמַר בְּמַחֲשָׁבָה וּבְעֵצָה אַחַת אִתָּם.

[הֶעָרָה: יֵשׁ עַל כָּךְ שְׁאֵלָה לִכְאוֹרָה מִפָּסוּק לֹ"ה, שָׁם אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבִלְעָם "לֵךְ עִם הָאֲנָשִׁים". אַךְ בֶּאֱמֶת רַשְׁ"י שָׁם מַרְגִּישׁ בַּדָּבָר, וְכוֹתֵב: "בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ בָּהּ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ", כְּלוֹמַר, לְאַחַר שֶׁבִּלְעָם עָשָׂה זֹאת שׁוּב וָשׁוּב, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא מָנַע מִמֶּנּוּ אֶת הַהֲלִיכָה].

אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב וְגוֹ' (כב, יח)

רַשְׁ"י כּוֹתֵב, שֶׁמִּכָּאן לְמֵדִים שֶׁבִּלְעָם הָיָה חוֹמֵד מָמוֹן. כִּי אָדָם שֶׁמִּתְבַּטֵּא בְּצוּרָה כָּזוֹ, "אִם יִתֶּן לִי… מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב", מַרְאֶה שֶׁבְּסֵתֶר לִבּוֹ הוּא רוֹצֶה זֹאת.

וִידוּעָה הַשְּׁאֵלָה: הֲרֵי בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת (בְּפֶרֶק שִׁשִּׁי) מְסֻפָּר שֶׁאָדָם אֶחָד הִצִּיעַ לְרַבִּי יוֹסֵי לָבוֹא לָגוּר בְּעִירוֹ, וְעָנָה לוֹ רַבִּי יוֹסֵי: "אִם אַתָּה נוֹתֵן לִי כָּל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁבָּעוֹלָם אֵינִי דָּר אֶלָּא בִּמְקוֹם תּוֹרָה". וְאִם כָּךְ יוֹצֵא שֶׁגַּם רַבִּי יוֹסֵי, שֶׁהָיָה צַדִּיק וְקָדוֹשׁ, גַּם כֵּן הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאוֹתָהּ לָשׁוֹן, "אִם אַתָּה נוֹתֵן לִי כָּל כֶּסֶף וְזָהָב וְכוּ'", וְאֵיךְ יִתָּכֵן לוֹמַר שֶׁהַלָּשׁוֹן הַזּוֹ מְלַמֶּדֶת עַל תַּאֲוָה לְכֶסֶף וְזָהָב?

מְתָרֵץ הַ"תּוֹרָה תְּמִימָה", שֶׁיֵּשׁ הֶבְדֵּל גָּדוֹל:

• אֵצֶל בִּלְעָם, בָּלָק לֹא הִצִּיעַ לוֹ כֶּסֶף וְזָהָב, אֶלָּא רַק אָמַר בְּקִצּוּר "כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ מְאֹד", וּבִלְעָם בְּעַצְמוֹ אָמַר "אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב". וּמִכָּךְ שֶׁהִתְחִיל לְדַבֵּר עַל כֶּסֶף וְזָהָב בְּלִי שֶׁאַף אֶחָד יַצִּיעַ לוֹ זֹאת, מִכָּאן לְמֵדִים שֶׁזֶּהוּ הָרָצוֹן שֶׁלּוֹ בְּסֵתֶר לִבּוֹ.

• לְעֻמַּת זאת, אֵצֶל רַבִּי יוֹסֵי, הָאָדָם שֶׁפָּנָה אֵלָיו הִצִּיעַ לוֹ כֶּסֶף רַב (כְּפִי שֶׁמְּסֻפָּר שָׁם שֶׁאָמַר לוֹ: "וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶלֶף אֲלָפִים דִּינְרֵי זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת"), וְעַל כָּךְ עָנָה רַבִּי יוֹסֵי "אִם אַתָּה נוֹתֵן לִי כָּל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁבָּעוֹלָם, אֵינִי דָּר אֶלָּא בִּמְקוֹם תּוֹרָה". יוֹצֵא שֶׁהוּא לֹא הֶעֱלָה אֶת הָעִנְיָן מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא רַק בָּא לִשְׁלֹל בְּתַקִּיפוּת אֶת מָה שֶׁהִצִּיעַ אוֹתוֹ אָדָם.

יֵשׁ הֶסְבֵּר יָדוּעַ נוֹסָף: רַבִּי יוֹסֵי אָמַר בְּלָשׁוֹן שֶׁל הַגְזָמָה, "כָּל כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁבָּעוֹלָם". לְעֻמַּת זאת, בִּלְעָם הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּלָשׁוֹן מְדֻיֶּקֶת, "מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב", כִּי בְּסֵתֶר לִבּוֹ הוּא קִוָּה לְקַבֵּל כַּמּוּת כָּזוֹ שֶׁל כֶּסֶף.

לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי ה' אֱלֹהָי, לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה (כב, יח)

בִּלְעָם אוֹמֵר שֶׁלֹא יוּכַל לַעֲבֹר עַל רְצוֹן ה', לַעֲשׂוֹת "קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה", כְּלוֹמַר, דָּבָר קָטָן אוֹ גָּדוֹל. וְנִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: הֲרֵי אָדָם שֶׁלֹא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אֲפִילּוּ דָּבָר קָטָן נֶגֶד רְצוֹן ה', בְּוַדַּאי לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת דָּבָר גָּדוֹל, וְלָמָּה צָרִיךְ לְהוֹסִיף "אוֹ גְדוֹלָה", אִם אֲפִילּוּ קְטַנָּה אֵינוֹ יָכוֹל?

מְתָרֵץ רַבִּי אֱלִיָּהוּ בָּרוּךְ פִינְקֶל: הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת, שֶׁהַכֹּחַ הָעִקָּרִי שֶׁל בִּלְעָם הָיָה לְכַוֵּן לָרֶגַע הַקָּטָן בְּכָל יוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כַּעַס שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָז הָיָה מְקַלֵּל. וְעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֶסֶד עִם יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹא כָּעַס בְּאוֹתָם יָמִים.

כָּךְ כָּתוּב בַּגְּמָרָא, וְהִקְשׁוּ עַל כָּךְ בַּעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת: מָה כְּבָר אֶפְשָׁר לְקַלֵּל בְּרֶגַע קָטָן כָּל כָּךְ? וְעוֹנִים בַּעֲלֵי הַתּוֹסָפוֹת שְׁתֵּי תְּשׁוּבוֹת:

תְּשׁוּבָה אַחַת: שֶׁהָיָה בִּלְעָם אוֹמֵר מִלָּה אַחַת קְצָרָה – "כַּלֵּם".

תְּשׁוּבָה שְׁנִיָּה: שֶמַּסְפִּיק שֶׁבִּלְעָם הָיָה רַק מַתְחִיל אֶת קִלְלָתוֹ בְּאוֹתוֹ זְמַן קָצָר, וּלְאַחַר מִכֵּן הָיָה מַמְשִׁיךְ.

וְאִם כָּךְ, זוֹ הַכַּוָּנָה "קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה": בִּלְעָם יָדַע שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי אֶפְשָׁרֻיּוֹת:

• אוֹ "קְטַנָּה" – כְּמוֹ הַתֵּירוּץ הָרִאשׁוֹן שֶׁל תּוֹסָפוֹת, לֹאמַר מִלָּה קְצָרָה "כַּלֵּם".

• אוֹ "גְּדוֹלָה" – כְּמוֹ הַתֵּירוּץ הַשֵּׁנִי, לֹאמַר קִלָּלָה אֲרֻכָּה, שֶׁתַּתְחִיל בְּאוֹתוֹ רֶגַע וְתַמְשִׁיךְ הָלְאָה.

וְעַל שְׁתֵּי הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת הָאֵלֶּה אוֹמֵר בִּלְעָם, שֶׁלֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּלִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַרְשֶׁה לוֹ.