דברי תורה לילדים ולנוער – פרשת שמיני

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל (ט, א)

יֵשׁ לְהָבִין, לָמָּה הַתּוֹרָה מַקְדִּימָה וּמְתָאֶרֶת כֵּיצַד מֹשֶׁה "קָרָא" לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו? הֲרֵי בְּדֶרֶךְ כְּלָל, כְּשֶׁמֹּשֶׁה פּוֹנֶה אֶל אֲחֵרִים וּמְדַבֵּר אֲלֵיהֶם (אֶל אַהֲרֹן אוֹ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכוּ'), הַתּוֹרָה מִיָּד אוֹמֶרֶת "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה", אוֹ "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה", וְלֹא מַקְדִּימָה וּמְסַפֶּרֶת כֵּיצַד מֹשֶׁה "קוֹרֵא" לָהֶם, וְלָמָּה כָּאן הַתּוֹרָה מַאֲרִיכָה וּמְתָאֶרֶת שֶׁ"קָרָא" לָהֶם?

וְהַתְּשׁוּבָה הִיא עַל פִּי רַשִׁ"י בִּתְחִלַּת סֵפֶר וַיִּקְרָא. רַשִׁ"י שָׁם כּוֹתֵב, שֶׁכַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר "קְרִיאָה" (כְּמוֹ לְמָשָׁל בִּתְחִלַּת פָּרָשַׁת וַיִּקְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה"), זוֹ הִיא לָשׁוֹן שֶׁל חִבָּה. וְאִם כָּךְ, זֶה מָה שֶׁהַתּוֹרָה מְחַדֶּשֶׁת כָּאן, שֶׁלַּמְרוֹת שֶׁמֹּשֶׁה נֶאֱלַץ לְהִפָּרֵד מֵהַכְּהֻנָּה (כִּי עַד עַכְשָׁו הוּא הָיָה כֹּהֵן וְעָבַד בַּמִּשְׁכָּן בְּעַצְמוֹ) וּלְהַעֲבִיר אֶת הַכְּהֻנָּה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו, בְּכָל זֹאת הוּא עָשָׂה זֹאת בְּשִׂמְחָה וּבְחִבָּה, וְלֹא מִתּוֹךְ קִנְאָה וְעַצְבוּת אוֹ כְּמוֹ אָדָם שֶׁמַּכְרִיחִים אוֹתוֹ.

אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ… אֶת הַגָּמָל כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא, וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס (יא, ד)

בִּפְסוּקִים אֵלֶּה מְצַוָּה הַתּוֹרָה לֹא לֶאֱכֹל בַּעֲלֵי חַיִּים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם רַק סִימַן טָהֳרָה אֶחָד, כְּגוֹן הַגָּמָל, שֶׁהוּא רַק מַעֲלֵה גֵּרָה אַךְ לֹא מַפְרִיס פַּרְסָה.

מֵהַלָּשׁוֹן "כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא" נִתָּן לְהָבִין כְּאִלּוּ הַעֲלָאַת הַגֵּרָה הִיא חֵלֶק מִסִּבַּת הָאִסּוּר שֶׁל הַגָּמָל. וְלִכְאוֹרָה הַדָּבָר תָּמוּהַּ, שֶׁהֲרֵי הַסִּבָּה שֶׁהַגָּמָל אָסוּר, אֵינֶנָּה בִּגְלַל שֶׁהוּא מַעֲלֵה גֵּרָה, אֶלָּא לְהֶפֶךְ, הוּא אָסוּר לַמְרוֹת שֶׁהוּא מַעֲלֵה גֵּרָה, רַק בִּגְלַל שֶׁחָסֵר לוֹ הַסִּימָן הַנּוֹסָף, שֶׁאֵינוֹ מַפְרִיס פַּרְסָה. וְאִם כֵּן לָמָּה אָמְרָה הַתּוֹרָה "כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא", כְּאִלּוּ זוֹ חֵלֶק מְסִבַּת הָאִסּוּר?

עוֹנֶה הַכְּלִי יָקָר בְּדֶרֶךְ מוּסָר: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ סִימָנֵי טָהֳרָה בְּאֹפֶן חֶלְקִי, צָרִיךְ הַרְחָקָה אֲפִלּוּ יוֹתֵר מִמִּי שֶׁאֵין בּוֹ סִימָנֵי טָהֳרָה כְּלָל. כִּי מִי שֶׁאֵין בּוֹ כְּלָל סִימָנֵי טָהֳרָה, לְפָחוֹת אֵינוֹ מַטְעֶה אֶת הַבְּרִיּוֹת לוֹמַר "טָהוֹר אֲנִי". וְאִלּוּ מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סִימַן טָהֳרָה אֶחָד, מַטְעֶה אֶת הָאֲחֵרִים וּמְנוֹפֵף בּוֹ כְּדֵי לוֹמַר טָהוֹר אֲנִי (וּמוֹסִיף הַכְּלִי יָקָר וּמַסְבִּיר, שֶׁאָמְנָם אֵין פֹּה בֶּאֱמֶת כַּוָּנָה שֶׁל בַּעַל הַחַיִּים לְהַטְעוֹת אֶת הַבְּרִיּוֹת, אַךְ נִתָּן לִלְמֹד מֵהִלְכוֹת הָאִסּוּר וְהַהֶתֵּר שֶׁנֶּאֶמְרוּ כָּאן בְּבַעֲלֵי הַחַיִּים, גַּם כְּלָלֵי מוּסָר לַחַיִּים).

וְאֶת הָאַרְנֶבֶת (יא, ו)

הַתּוֹרָה מוֹנָה כָּאן אֶת הָאַרְנֶבֶת בֵּין בַּעֲלֵי הַחַיִּים הָאֲסוּרִים בַּאֲכִילָה, כִּי הִיא אֵינָהּ מַפְרִיסָה פַּרְסָה.

בַּגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת מְגִלָּה (דַּף ט ע"א) מְסֻפָּר שֶׁתַּלְמַי הַמֶּלֶךְ בִּקֵּשׁ מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל לְתַרְגֵּם אֶת הַתּוֹרָה לִיוָנִית. וּמְסֻפָּר שָׁם בַּגְּמָרָא שֶׁבְּעִקְבוֹת בַּקָּשָׁתוֹ הֵם תִּרְגְּמוּ אֶת הַתּוֹרָה לִיוָנִית, אַךְ הִכְנִיסוּ כַּמָּה שִׁנּוּיִים מִכָּל מִינֵי סִבּוֹת. אֶחָד הַשִּׁנּוּיִים שֶׁשִּׁנּוּ הָיָה, שֶׁבִּמְקוֹם הַמִּלָּה "אַרְנֶבֶת", הֵם כָּתְבוּ בִּטּוּי אַחֵר, "צְעִירַת הָרַגְלַיִם" (עַל שֵׁם שֶׁרַגְלֶיהָ הַקִּדְמִיּוֹת שֶׁל הָאַרְנֶבֶת קְצָרוֹת לְעֻמַּת הָרַגְלַיִם הָאֲחוֹרִיּוֹת). וּמַדּוּעַ בֶּאֱמֶת הֵם שִׁנּוּ וְלֹא כָּתְבוּ אֶת הַמִּלָּה אַרְנֶבֶת? מַסְבִּירִים חֲזַ"ל, שֶׁאִשְׁתּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ תַּלְמַי נִקְרְאָה בַּשֵּׁם "אַרְנֶבֶת", וְלָכֵן חָשְׁשׁוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר תַּלְמַי יִרְאֶה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה "אַרְנֶבֶת", הוּא יִתְרַגֵּז וְיַחֲשֹׁב שֶׁהַיְּהוּדִים כָּלְלוּ בְּכַוָּנָה אֶת שֵׁם אִשְׁתּוֹ בַּתּוֹרָה, כְּדֵי לִלְעֹג לָהּ וְלַעֲשׂוֹתָהּ לִצְחֹק.

נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה, מָה פִּתְאוֹם הָיָה עוֹלֶה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל תַּלְמַי לַחֲשֹׁב מַחְשָׁבָה מוּזָרָה כָּזוֹ? הֲרֵי כָּל אָדָם עִם קְצָת הִגָּיוֹן יָכוֹל לְהָבִין, שֶׁהַתּוֹרָה בְּסַךְ הַכֹּל מְלַמֶּדֶת כָּאן דִּינֵי אֲכִילָה שֶׁל בַּעֲלֵי הַחַיִּים הַשּׁוֹנִים, וְלָכֵן הַתּוֹרָה כּוֹתֶבֶת מָה דִּינָהּ שֶׁל אַרְנֶבֶת (שֶׁאֲסוּרָה בַּאֲכִילָה כִּי יֵשׁ לָהּ רַק סִימָן אֶחָד), וּמַדּוּעַ הָיָה עוֹלֶה בְּדַעְתּוֹ שֶׁל תַּלְמַי שֶׁהַסִּבָּה שֶׁכָּתוּב "אַרְנֶבֶת" הִיא דַּוְקָא כְּדֵי לִלְעֹג לְאִשְׁתּוֹ?

יֵשׁ כַּמָּה תְּשׁוּבוֹת שֶׁנִּתָּן לַעֲנוֹת עַל כָּךְ. תְּשׁוּבָה אַחַת הִיא, שֶׁאָדָם שֶׁהַטֶּבַע שֶׁלּוֹ הוּא לְהֵעָלֵב, נֶעֱלָב מִכָּל שְׁטוּת, גַּם אִם אֵין בְּכָךְ הִגָּיוֹן. וַחֲכָמִים יָדְעוּ וְהִכִּירוּ, שֶׁזֶּהוּ הַטֶּבַע שֶׁל תַּלְמַי הַמֶּלֶךְ.

תְּשׁוּבָה נוֹסֶפֶת: הַמְּתַרְגְּמִים חָשְׁשׁוּ, שֶׁתַּלְמַי יַחֲשֹׁב כָּךְ – אִם בֶּאֱמֶת הַתּוֹרָה רָצְתָה רַק לְלַמֵּד אוֹתָנוּ שֶׁיֵּשׁ אִסּוּר אֲכִילָה עַל בַּעַל חַיִּים שֶׁמַּעֲלֶה גֵּרָה וְלֹא מַפְרִיס פַּרְסָה, לָמָּה פֵּרְטָה הַתּוֹרָה וְכָתְבָה גַּם גָּמָל, גַּם שָׁפָן וְגַם אַרְנֶבֶת? הֲרֵי אֶפְשָׁר הָיָה לִכְתֹּב לְמָשָׁל רַק גָּמָל וְשָׁפָן, וְלֹא לִכְתֹּב אַרְנֶבֶת? וּמִכָּאן הָיָה חוֹשֵׁב, שֶׁהִכְנִיסוּ אֶת שֵׁם הָאַרְנֶבֶת לַתּוֹרָה כְּדֵי לִלְעֹג לְאִשְׁתּוֹ. וּבֶאֱמֶת, הַסִּבָּה הָאֲמִתִּית שֶׁהַתּוֹרָה פֵּרְטָה גָּמָל, שָׁפָן וְאַרְנֶבֶת, הִיא מִשּׁוּם שֶׁאֵלֶּה שְׁלֹשֶׁת הַמִּינִים הַיְּחִידִים מִכָּל בַּעֲלֵי הַחַיִּים בָּעוֹלָם, שֶׁמַּעֲלִים גֵּרָה וְלֹא מַפְרִיסִים פַּרְסָה. וּבֶאֱמֶת עַד הַיּוֹם, לַמְרוֹת שֶׁהִתְגַּלּוּ עוֹד וָעוֹד בַּעֲלֵי חַיִּים רַבִּים וְנוֹסְפוּ עוֹד מֶחְקָרִים וְחוֹקְרִים, לֹא נִמְצָא מִין אַחֵר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה שֶׁמַּעֲלֶה גֵּרָה וְלֹא מַפְרִיס פַּרְסָה חוּץ מִשְּׁלֹשֶׁת אֵלֶּה!

***

תְּשׁוּבָה יְדוּעָה נוֹסֶפֶת: הַמְּתַרְגְּמִים חָשְׁשׁוּ, שֶׁתַּלְמַי יַחֲשֹׁב כָּךְ: מַדּוּעַ לְגַבֵּי גָּמָל וְשָׁפָן, הַתּוֹרָה מַצִּיגָה אֶת מִין הַזָּכָר (שָׁפָן וְלֹא שְׁפַנָּה, גָּמָל וְלֹא גְּמַלָּה), וְרַק לְגַבֵּי אַרְנֶבֶת, הַתּוֹרָה מַצִּיגָה אֶת מִין הַנְּקֵבָה (אַרְנֶבֶת וְלֹא אַרְנָב)? בְּוַדַּאי הַסִּבָּה לְכָךְ הִיא, שֶׁרָצוּ לִלְעֹג לְאִשְׁתִּי. וּבֶאֱמֶת, הַסִּבָּה הִיא כַּמּוּבָן לֹא כְּדֵי לִלְעֹג לְאִשְׁתּוֹ, אֶלָּא שֶׁבַּמְּצִיאוּת, בְּשַׂר הָאַרְנָב רַע לַאֲכִילָה, וְרַק בְּשַׂר הָאַרְנֶבֶת טוֹב לַאֲכִילָה, וְלָכֵן לֹא הֻצְרְכָה הַתּוֹרָה לֶאֱסֹר אֶת בְּשַׂר הָאַרְנָב וְהִתְיַחֲסָה רַק לָאַרְנֶבֶת.

כֹּל אֲשֶׁר לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת (יא, ט)

סִימָנֵי הַטָּהֳרָה בַּדָּגִים הֵם סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת, כַּמְּבֹאָר כָּאן בַּפְּסוּקִים.

בַּגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת נִדָּה יֵשׁ כְּלָל (דַּף נא עַמּוּד ב'): כָּל דָּג שֶׁיֵּשׁ לוֹ קַשְׂקֶשֶׂת, יֵשׁ לוֹ גַּם סְנַפִּיר (אַךְ לֹא לְהֵפֶךְ, כְּלוֹמַר, כֵּן יִתָּכֵן דָּג שֶׁיֵּשׁ לוֹ סְנַפִּיר, אַךְ לֹא קַשְׂקֶשֶׂת). וּמַקְשָׁה שָׁם הַגְּמָרָא, אִם כָּךְ, הַתּוֹרָה הָיְתָה יְכוֹלָה לוֹמַר לָנוּ רַק אֶת סִימַן הַקַּשְׂקֶשֶׂת, וְלָמָּה צָרִיךְ אֶת סִימַן הַסְּנַפִּיר? הֲרֵי בָּרֶגַע שֶׁרוֹאִים קַשְׂקֶשֶׂת, זֶה סִימָן שֶׁיֵּשׁ גַּם סְנַפִּיר?

וּמְתָרֶצֶת הַגְּמָרָא, שֶׁהַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁהַתּוֹרָה צִיְּנָה אֶת הַסְּנַפִּיר, הִיא "לְהַגְדִּיל תּוֹרָה וּלְהַאֲדִיר". וְלֹא בָּרוּר מָה הַכַּוָּנָה בְּתֵרוּץ זֶה. כֵּיצַד הַדָּבָר "מַגְדִּיל תּוֹרָה וּמַאֲדִיר" כַּאֲשֶׁר מְצַיְּנִים סִימָן שֶׁאֵין בּוֹ צֹרֶךְ וְתוֹעֶלֶת?!.

עוֹנֶה הָרִיטְבָ"א: בֶּאֱמֶת, מָה שֶׁגּוֹרֵם אֶת הַטָּהֳרָה, זֶה שְׁנֵי הַסִּימָנִים, גַּם הַסְּנַפִּיר וְגַם הַקַּשְׂקֶשֶׂת. וְנָכוֹן שֶׁבַּמְּצִיאוּת, מַסְפִּיק לָנוּ לִרְאוֹת שֶׁיֵּשׁ קַשְׂקֶשֶׂת (כִּי אִם יֵשׁ קַשְׁקֶשֶׁת, זֶה מֵעִיד שֶׁיֵּשׁ גַּם סְנַפִּיר), אַךְ הַתּוֹרָה רָצְתָה לְלַמֵּד אוֹתָנוּ, שֶׁנֵּדַע שֶׁבֶּאֱמֶת הַפְּנִימִית שֶׁל הַדְּבָרִים, הַטָּהֳרָה נוֹבַעַת לֹא רַק מִקִּיּוּמוֹ שֶׁל סִימַן הַקַּשְׁקֶשֶׁת, אֶלָּא גַּם מִקִּיּוּמוֹ שֶׁל סִימַן הַסְּנַפִּיר. וְזוֹ הַכַּוָּנָה בִּתְשׁוּבַת הַגְּמָרָא "לְהַגְדִּיל תּוֹרָה וּלְהַאֲדִיר", שֶׁהַתּוֹרָה מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ גַּם אֶת הָאֱמֶת הַפְּנִימִית שֶׁבַּדְּבָרִים. כִּי אִם הַתּוֹרָה הָיְתָה אוֹמֶרֶת רַק קַשְׂקֶשֶׂת, לֹא הָיִינוּ נכשלים אָמְנָם באכילת דָּגִים טמאים, אַךְ לֹא הָיִינוּ יוֹדְעִים שֶׁבָּאֱמֶת הַפְּנִימִית שֶׁל הַדְּבָרִים, גַּם הַסְּנַפִּיר גּוֹרֵם אֶת הַטָּהֳרָה.