Photo by Adam Birkett on Unsplash
שאלה:
כידוע, סוכה שיש מעליה גג, או גגון, אילן, או כל דבר שאינו ראוי לסכך, פסולה לישב תחתיה (שו"ע, תרכו).
מכאן נשאלת השאלה – כאשר אדם בונה סוכה בשעה שיש מעליה אחד מדברים הפוסלים הנ"ל, האם יכול להכשיר את הסוכה על ידי פעולה פשוטה של הסרת הדבר הפוסל, או שמא צריך אח"כ שוב להרים ולהניח הסכך?
התשובה בקצרה:
יש להבדיל בין שני מצבים: א). מצב שבו הדבר שמעל הסוכה הוא דבר קבוע, כגון גג או אילן. ב). מצב שבו מה שמעל הסוכה הוא גגון, שהדרך לפתחו ולסגרו.
במצב הראשון (שהדבר מעל הסוכה הוא דבר קבוע), די בהסרת הדבר כדי להכשיר את הסוכה. אך במצב השני (שהדבר מעל הסוכה הוא גגון שהדרך לפתחו ולסגרו), רבים מחמירים לומר שהסרת הגגון אינה מכשירה את הסוכה, וצריך אח"כ להרים הסכך ולהניחו כדי להכשיר את הסוכה.
ומה שהחמרנו בגגון, הוא דווקא אם בשעת בניית הסוכה היה הגגון סגור. אך אם בשעת הבניה הגגון היה פתוח, אין מניעה אח"כ לסגור ולפתוח את הגגון ככל שיחפוץ, ואין צורך בכל פעם שפותח את הגגון להרים את הסכך וכו'.
התשובה ביתר הרחבה:
הבונה סוכה תחת גג או אילן, פוסק הרמ"א (תרכו, ב) שברגע שמסיר את הגג או האילן, הסוכה כשרה, ואין צריך להרים ולהוריד שוב הסכך.
ואע"פ שהכלל בבניית סוכה הוא "תעשה – ולא מן העשוי" (כלומר, אין לבנות סוכה בצורה פסולה ואז להכשירה על ידי מעשה צדדי שמכשיר את הסוכה מאליה; כי בסוכה נדרש "מעשה", ומעשה צדדי המכשיר סוכה מאליה, אינו חשוב כ"מעשה"), כאן ניתן להקל, שהרי כבר מלכתחילה, הפסול לא היה פסול בסכך עצמו (כי הסוכה עצמה היא מסכך כשר) אלא פסול צדדי (הגג שמעל הסכך); לכן, עצם הפעולה של הסרת הפסול, נחשבת כבר ל"מעשה" חשוב, ושקול הדבר ל"עשיית" הסוכה[1].
[והכלל "תעשה ולא מן העשוי" נאמר דווקא אם הסכך עצמו בעייתי, כגון הדוגמה המובאת במשנה בדף יא, שאדם סיכך בענפי האילן עצמם, שהם מחוברים; ואז עושה פעולה של קציצה, ובכך בא להכשיר את הסכך; כאן, אומרים "תעשה ולא מן העשוי", שצריך להרים ולהניח הסכך שוב].
והנה, לפי זה, ניתן היה להקל גם בגגון שהדרך לפתחו ולסגרו; דהיינו, שאם בנה סוכה תחת גגון זה כשהיה סגור, ניתן לפתוח את הגגון והסוכה כשרה מאליה בלי שצריך להרים הסכך ולהניחו (שהרי גם כאן ישנה אותה סברה, שהפסול מלכתחילה אינו בסכך עצמו אלא פסול צדדי, ולכן מספיק מעשה של הסרה כדי להיחשב "מעשה חשוב" של בנייה). אולם, כאן כבר נחלקו הפוסקים: הרמ"א, בסימן תרכו סעיף ג, אכן מיקל גם בגגון, כמו בגג[2], אך המשנה ברורה מביא שפוסקים אחרים חולקים עליו ופוסלים. ומדוע? כי בשונה מהסרת גג או קציצת אילן, שהם "מעשה חשוב", הסרת גגון אינה מעשה חשוב, שהרי דרכו להיפתח ולהיסגר תמיד[3]. ומלשון המשנה ברורה משמע שנוטה לקבל את דעת המחמירים.
ומכל מקום, גם המחמירים בגגון, הוא דווקא אם בשעת בניית הסוכה היה הגגון סגור. אך אם בשעת הבניה הגגון היה פתוח, אין מניעה אח"כ לסגור ולפתוח את הגגון ככל שיחפוץ, ואין צורך בכל פעם שפותח את הגגון להרים את הסכך וכו'[4].
[1] "אבל מותר לעשות סוכה תחת מחובר, או בית, ולהסירו אחר כך, ולא מקרי תעשה ולא מן העשוי, הואיל ואין הפסול בסכך עצמו".
[2] "וכן מותר לעשות הסוכה תחת הגגות העשויות לפתוח ולסגור. ומותר לסוגרן מפני הגשמים, ולחזור ולפותחן".
ועיין שם שאפילו ביום טוב הדבר מותר, כי יש לגגות אלה צירים, ואין זה נחשב כבונה וסותר אלא כפתיחת פתח וסגירתו.
[3] בס"ק יח כותב המשנה ברורה, "ודע, דדעת הב"ח להחמיר בזה, שצריך לפתוח דלתות הגג קודם שמסכך, וכן הסכים המגן אברהם ואליה רבה ושארי אחרונים. ואם שכח והניח הסכך בעוד שהיו הגגות סגורים, צריך לפתוח הגגות ולנענע כל הסכך, דהיינו שיגביה כל עץ לבדו ויחזור ויניחנו לשם צל, ושוב יגביה עץ חברו ויניחו, וכן כולם". ובשער הציון אות כו כותב המשנה ברורה, "וטעמם, דיש בזה חשש משום תעשה ולא מן העשוי, כיוון שבעת שסיכך היה שלא כדין, דהיה תחת גג סגור. ועיין במגן אברהם שמחלק דענייננו לא דמי להא דלעיל בהג"ה (-כלומר, אין זה דומה לגג לעיל), דבענייננו, כיוון דעשוי לפתוח ולסגור, הפתיחה לא מקרי מעשה חשוב, והוי הסכך 'תעשה ולא מן העשוי'…".
[4] כלשון המשנה ברורה בס"ק יט: "וזה מותר אפילו לדעת המחמירין הנ"ל, כיוון שנעשה מתחילה בהכשר, דהיינו שפתח הגג קודם שסיכך. דאף שבעת שהיא סגורה מקרי הסוכה פסולה… מכל מקום אין זה בכלל תעשה ולא מן העשוי, דהוא דומה כאילו פירס עליה סדין וחוזר ונוטלה".