שאלה:
כידוע, נהוג שגם לאחר סוכות עד ראש חודש חשוון אין אומרים תחנון. מה המקור והטעם לכך? האם זו הלכה בשולחן ערוך?
תשובה:
אכן, נהוג בתפוצות ישראל לא לומר תחנון עד ראש חודש חשוון.
אין לכך מקור בשולחן ערוך (שהרי השולחן ערוך פסק בסימן קלא סעיף ו, שאין אומרים תחנון "בין יום כיפור לסוכות", ומשמע שלאחר סוכות חוזרים לומר), אלא המקור הוא במחברים מאוחרים יותר, וכפי שמציין הפסקי תשובות (קלא, אות כו), שיש מספר ימים שבהם "נהוג כהיום ברוב תפוצות ישראל שלא לומר תחנון, אף כי אין מבוארים בשולחן ערוך", ובכלל זה התקופה שלאחר סוכות עד ר"ח חשוון.
נאמרו על כך מספר טעמים:
בפסקי תשובות שם בהערה 158 מבואר "עיין שערי תשובה בשם סדר היום הטעם, דהחודש נכנס בעינוי יצא בשמחה, ובכף החיים סקצ"ח מביא הטעם דרובו יצא בקדושה וכעין חודש ניסן, ואף בארץ ישראל (שיש פחות ימים טובים מחו"ל) מחציתו בקדושה, וגם מושבע במצוות; והימים שבין ר"ה ליוה"כ שאומרים תחנון, משום שהם ימי סליחה וכפרה, ועיין שם שכן נוהגים. ובספר זה השלחן מביא עוד ממחזור ויטרי ושו"ת הגאונים ותשב"ץ שכתוב לא לומר תחנון, ומובא גם מנהג זה במגן אברהם סוף סימן תרס"ט" [ובסוף ההערה מוסיף – "ובאורחות רבינו חלק א עמוד ס"ח כותב שהחזו"א זצ"ל אמר תחנון בפסח שני וכו' ובו' ימים שאחר שבועות ואחר סוכות"].
ונאמרו עוד טעמים אחרים, עיין בספר אשי ישראל פרק כה, הערות סד וסה.