דברי תורה לילדים ולנוער – פרשת ויקרא

וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה (א, א)

בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה, הָאוֹת א' שֶׁבְּסוֹף הַמִּלָּה "וַיִּקְרָא" נִכְתֶּבֶת קְטַנָּה. מַסְבִּיר בַּעַל הַטּוּרִים, שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ, בִּגְלַל שֶׁהָיָה עָנָיו, רָצָה שֶׁיִּכָּתֵב "וַיִּקָר", מִלְּשׁוֹן מִקְרֶה, כְּלוֹמַר, רַק בְּמִקְרֶה הַקָּבָּ"ה מְדַבֵּר אִתּוֹ וְלֹא בְּאֹפֶן קָבוּעַ. אַךְ הַקָּבָּ"ה הוֹרָה לְמֹשֶׁה בְּכָל זֹאת לִכְתֹּב אֶת הָאָלֶ"ף, וְלָכֵן לְבַסּוֹף כָּתַב מֹשֶׁה אֶת הָאוֹת אָלֶ"ף, אַךְ כָּתַב אוֹתָהּ בִּכְתָב קָטָן יוֹתֵר.

גְּדוֹלֵי הַחֲסִידוּת מַסְבִּירִים שֶׁהַמִּלָּה "וַיִּקְרָא", וְהָאָלֶ"ף הַקְּטַנָּה, מְלַמְּדִים גַּם מוּסַר הַשְׂכֵּל כְּלָלִי: כַּאֲשֶׁר הַמִּלָּה "וַיִּקְרָא" כְּתוּבָה בְּאָלֶ"ף קְטַנָּה, יוֹצֵא שֶׁאִם מִסְתַּכְּלִים עַל הַמִּלָּה בְּמַבָּט שִׁטְחִי בְּלִי לְהִתְבּוֹנֵן מַמָּשׁ, נִרְאֶה כְּאִלּוּ כָּתוּב "וַיִּקָר", דֶּרֶךְ מִקְרֶה וְאַקְרַאי, אַךְ כַּאֲשֶׁר מִסְתַּכְּלִים בַּמִּלָּה הֵיטֵב, רוֹאִים גַּם אֶת הָאָלֶ"ף הַקְּטַנָּה, וּמְבִינִים שֶׁאֵין כָּאן "מִקְרֶה" אֶלָּא "קְרִיאָה". וְדָבָר זֶה נָכוֹן לְכָל הַמַּצָּבִים בְּחַיֵּינוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר מִתְבּוֹנְנִים בָּהֶם בְּמַבָּט שִׁטְחִי וְרִאשׁוֹנִי, נִרְאֶה כְּאִלּוּ הֵם רַק מִקְרֶה ("וַיִּקָר"), אַךְ בְּהִתְבּוֹנְנוּת לָעֹמֶק, הַמַּצָּבִים הָאֵלֶּה אֵינָם בֶּאֱמֶת מִקְרֶה אֶלָּא קְרִיאָה שֶׁל הַקָּבָּ"ה אֵלֵינוּ.

אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן (א, ב)

הַמִּלָּה "מִכֶּם" בְּפָסוּק זֶה לִכְאוֹרָה מְיֻתֶּרֶת, שֶׁהֲרֵי נִיתָן לִכְתֹּב פָּשׁוּט, "אָדָם כִּי יַקְרִיב קָרְבָּן", בְּלִי הַמִּלָּה "מִכֶּם". וְעוֹד קָשֶׁה, שֶׁגַּגם סֵדֶר הַמִּשְׁפָּט לִכְאוֹרָה תָּמוּהַּ: הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב "אָדָם מִכֶּם כִּי יַקְרִיב קָרְבָּן", וְלֹא "אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן". עוֹנֶה עַל כָּךְ הַסְּפוֹרְנוֹ: הַכָּתוּב בָּא לְלַמֵּד, שֶׁלֹּא מַסְפִּיק רַק לְהָבִיא אֶת הַקָּרְבָּן, אֶלָּא יַחַד עִם הֲבָאַת הַקָּרְבָּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהַקְרִיב גַּם מֵעַצְמוֹ, כְּלוֹמַר לַחְשֹׁב מַחְשָׁבוֹת טְהוֹרוֹת, לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה וּלְהַכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ וּלְהִתְקָרֵב לַקָּבָּ"ה. לָכֵן כָּתוּב "מִכֶּם", שֶׁהַהַקְרָבָה שֶׁאַתֶּם מְבִיאִים תִּהְיֶה לֹא רַק שֶׁל הַבְּהֵמָה, אֶלָּא גַּם אֶת עַצְמְכֶם.

אָדָם כִּי יַקְרִיב… מִן הַבְּהֵמָה, מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם (א, ב)

מַדּוּעַ הַכָּתוּב פּוֹתֵחַ בִּלְשׁוֹן יָחִיד ("אָדָם כִּי יַקְרִיב") וּמְסַיֵּם בִּלְשׁוֹן רַבִּים ("תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם")? מַסְבִּיר הָרַב מֹשֶׁה שְׁטֶרְנְבּוּךְ בַּסֵּפֶר "טַעַם וָדַעַת": הַדָּבָר בָּא לְלַמֵּד, שֶׁכַּאֲשֶׁר אָדָם חוֹטֵא (אוֹ חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה) הַדָּבָר מַשְׁפִּיעַ לֹא רַק עַל עַצְמוֹ אֶלָּא גַּם עַל הַסְּבִיבָה וְעַל הָרַבִּים. לָכֵן, מַתְחִיל הַכָּתוּב בִּלְשׁוֹן יָחִיד וּמְסַיֵּם בִּלְשׁוֹן רַבִּים.

נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה (ד, ב)

מַדּוּעַ כָּתוּב "נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא" וְלֹא "אָָדָם" אוֹ "אִישׁ"? לָמָּה דַּוְקָא נֶפֶשׁ? מַסְבִּיר הָרַמְבַּ"ן: הֲרֵי בְּאֹפֶן כְּלָלִי יֵשׁ לְהָבִין, מַדּוּעַ אָדָם שֶׁעָשָׂה חֵטְא בְּשׁוֹגֵג צָרִיךְ לְהָבִיא קָרְבָּן, הֲרֵי הוּא לֹא הִתְכַּוֵּן כְּלָל לַחְטֹא, וְהוּא לֹא מָרַד בַּקָּבָּ"ה כְּמוֹ אָדָם שֶׁעָשָׂה עֲבֵרָה בְּמֵזִיד? אֶלָּא שֶׁעֶצֶם פְּעֻלַּת הַחֵטְא, יֵשׁ בָּהּ כֹּחַ שְׁלִילִי לְהַשְׁפִּיעַ עַל נֶפֶשׁ הָאָדָם וְלִפְגֹּם בָּהּ, גַּם לְלֹא כַּוָּנָה. וּמִסִּיבָה זוֹ כּוֹתֵב הַפָּסוּק עַל עֲבֵרָה בְּשׁוֹגֵג, "נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא", כִּי עִקַּר הֲבאַת הַקָּרְבָּן עַל חֵטְא, הוּא בִּגְלַל הַהַשְׁפָּעָה שֶׁל הַחֵטְא עַל הַנֶּפֶשׁ, אֲפִילוּ בְּלִי כַּוָּנָה לַחְטֹא.

וְאִם לֹא תַגִּיעַ יָדוֹ… וְהֵבִיא… שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה לַה', אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה (ה, ז)

כָּאן מְלַמֶּדֶת הַתּוֹרָה, שֶׁיֵּשׁ עֲבֵרוֹת שֶׁהַקָּרְבָּן עֲלֵיהֶן תָּלוּי בַּיְּכֹלֶת הַכַּלְכָּלִית שֶׁל הָאָדָם: אִם הוּא עָשִׁיר, הוּא מֵבִיא בְּהֵמָה לְחַטָּאת, וְאִם הוּא עָנִי, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִיא בְּהֵמָה, הוּא מֵבִיא שְׁנֵי עוֹפוֹת, אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה; וְאִם הוּא עָנִי עוֹד יוֹתֵר, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִיא אֲפִילוּ עוֹפוֹת, הוּא מֵבִיא קָרְבַּן מִנְחָה, הֶעָשׂוּי מִקֶּמַח.

נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה, לָמָּה הֶעָנִי, שֶׁמֵּבִיא שְׁנֵי עוֹפוֹת, מַקְרִיב אוֹתָם אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה? אֵיךְ נוֹלַד כָּאן חִיּוּב עוֹלָה, הֲרֵי הַקָּרְבָּן בָּא עַל חֵטְא, וְאִם כָּךְ, הָיָה צָרִיךְ שֶׁיַּקְרִיב רַק חַטָּאת, כְּמוֹ שֶׁהֶעָשִׁיר, שֶׁמֵּבִיא בְּהֵמָה, מַקְרִיב רַק חַטָּאת וְלֹא עוֹלָה? מַדּוּעַ הֶעָנִי מַקְרִיב גַּם עוֹלָה?

עוֹנֶה הָאִבְּן עֶזְרָא: קָרְבַּן חַטָּאת מְכַפֵּר עַל הַמַּעֲשִׂים, וְקָרְבַּן עוֹלָה מְכַפֵּר עַל מַחְשְׁבוֹת הַלֵּב (כְּלוֹמַר, מַחְשָׁבוֹת פְּסוּלוֹת שֶׁל הָאָדָם). כַּאֲשֶׁר הֶעָנִי מֵבִיא עוֹפוֹת בִּמְקוֹם בְּהֵמָה, פְּעָמִים רַבּוֹת יֵשׁ לוֹ מַחְשְׁבוֹת קִנְאָה בֶּעָשִׁיר, לָמָּה לֶעָשִׁיר יֵשׁ וְלִי אֵין, וְיֵשׁ לוֹ גַּם תַּרְעֹמֶת וְכַעַס כְּלַפֵּי הַקָּבָּ"ה. וּכְדֵי לְכַפֵּר עַל מַחְשְׁבוֹת אֵלֶּה אָמְרָה הַתּוֹרָה לְהָבִיא גַּם עוֹלָה.