"חמר מדינה" – מה הוא ומתי ניתן להבדיל עליו

שאלות:

א. כידוע, במצבים מסוימים ההלכה מתירה להשתמש לצורך קידוש או הבדלה במשקים המוגדרים כ"חמר מדינה" (למשל בהעדר יין, או הנוהגים כן במוצאי תשעה באב כשצריכים לאכול, במוצאי שבת חזון וכדומה). אלו משקים יכולים להיחשב כ"חמר מדינה"?

ב. מהם המצבים שבהם מותר להבדיל או לקדש על חמר מדינה?

תשובה:

א. אלו משקים יכולים להיכלל ב"חמר מדינה"

ההגדרה המקובלת לחמר מדינה היא משקה שרגילים לשתותו כ"שתייה חשובה", כגון לכבד אורחים וכדומה, וכלשון שמירת שבת כהלכתה, חלק ב פרק ס סעיף ג, "משקה שבאותו המקום שותים אותו לא מחמת שצריכים לו להרוות הצמאון אבל שותים אותו כמשקה חשוב בשביל כבוד הסעודה וכבוד האורחים".

על אף שהגדרה זו מקובלת ורווחת, אין תשובה אחידה בפוסקים אלו משקים נכללים ב"חמר מדינה", וכמעט לגבי כל משקה יש דעות לכאן ולכאן אם נחשב כחמר מדינה. בגלל ריבוי הדעות, לא ניתן להביא כאן את כולן, ולכן מצאנו לנכון להעתיק כאן את דברי שניים מהפוסקים המקובלים, וזאת כמובן מבלי להתיימר לפסוק (ונדגיש שוב כי יש גם דעות אחרות כמעט לגבי כל משקה).

תחילה נביא את דעת הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך, כפי שמובאת דעתו בספר "הליכות שלמה", חלק המועדים, פרק טז (דיני חולה בתשעה באב), בחלק "דבר הלכה" באות טז:

"והגדרת חמר מדינה לא נתבארה כל הצורך בדברי הפוסקים. ויש שדייקו מלשון 'חמר' דבעינן (=שצריכים) משקה משכר דווקא, או על כל פנים משקה שהוא כעין יין. ברם, למעשה נראה שחמר מדינה נקרא כל משקה חשוב שאין עיקר שתייתו כדי להרוות הצימאון אלא לשתייה חשובה, והדרך לכבד בו אורחים וכדומה כשאינם חפצים ביין, ואע"פ שאינו משכר כלל, וכגון משקה 'בירה' (ובירה לבנה עדיף טפי משום דמשכר, אבל גם על שחורה שאינה משכרת יוכל להבדיל, ולכן מי שקשה לו שתיית בירה לבנה יבדיל על השחורה), וכן מיץ תפוזים (או אשכולית וכד') טבעי הנמכר בחנויות או שנסחטו בבית.

ועל קפה ג"כ מותר להבדיל, ואף היה ראוי להיות עדיף טפי מבירה, כי הוא ממש חמר מדינה, אלא שקשה לשתות ממנו כשהוא חם כמלוא לוגמיו בבת אחת, ואילו כשהוא פושר בטלה חשיבותו ולא הוי חמר מדינה, ולכן למעשה עדיף שלא להבדיל עליו, אא"כ הוא קפה 'שחור', מן הסוג שמכבדים בו בשמחות, שבזה אף אם פגה מעט רתיחתו, כל שעדיין הדרך לכבד בו לא אבדה חשיבותו וכשר להבדלה.

אבל על 'משקאות קלים' אין להבדיל כלל, אף אם אין שותים מהם בדרך כלל אלא בשבתות או בזמני שמחה, כי סוף סוף אינם אלא מים בעלמא, ותוספת הטעם וכו' אינה גורמת להם שם של משקה חשוב כמו בקפה".

דברים דומים כותב בעל ספר שמירת שבת כהלכתה, חלק ב, פרק ס סעיף ד ואילך, אך בשינויים מסוימים. למשל לגבי קפה (וכן תה) הוא כותב שיש דעות שונות,  ולכן כותב שרק בשעת הדחק יש להבדיל עליהם. אך באופן כללי דעתו דומה לדעת גרש"ז אויערבך ואין הבדלים מהותיים. ובלשונו:

"ולכן יבדיל במקרים אלה על בירה, ואם אין לו בירה יבדיל על יין שרף, ויקפיד למלא כוס המחזיקה רביעית ולשתות לפחות שיעור כמלוא לוגמיו.

וכן מבדילין על מיץ תפוח זהב או אשכולית או על יין תפוחים, אם אמנם משקאות אלה חשובים במקומו ושותים אותם בשביל כבוד הסעודה וכבוד האורחים.

בשעת הדחק יש לסמוך על המקילים ולהבדיל על תה ממותק או על קפה עם חלב או בלי חלב, אבל יש חולקים, ולדעתם אין להבדיל על תה ממותק ועל קפה.

על מים, על מי סודה ועל שאר משקאות קלים, אין להבדיל אף בשעת הדחק".

[הבאנו כאן שניים מגדולי הפוסקים המקובלים אך כאמור רבו הדעות. למשל בספר הלכות שבת בשבת, פרק ז סעיף ל', מפקפק עד כמה מקובל להגיש או לשתות בירה בימינו אצל רוב בני אדם, ולגבי קפה הוא סבור ש"נראה עיקר בזמננו שכוס קפה שחור או עם חלב שרגילין לשתותו למשקה ולכבד בו את האורח בכל מקום, זהו עיקר חמר מדינה בזמנינו". אחרים חולקים וסבורים שקפה דווקא אינו חמר מדינה, וכאמור רבו הדעות].

ב. מהם המצבים שבהם ניתן להבדיל או לקדש על "חמר מדינה"

לכולי עלמא, כאשר יש יין ואין סיבה לא לקדש או להבדיל עליו, אין משתמשים סתם כך ב"חמר מדינה" אלא צריך לקדש או להבדיל על היין.

אם כן, מתי מתירים לקדש או להבדיל על חמר מדינה? לעניין זה יש להבחין בין הבדלה לבין קידוש, וגם בקידוש עצמו יש הבדל בין קידוש של יום לקידוש של לילה, ונפרט:

לגבי הבדלה:

בהבדלה, ניתן להבדיל על חמר מדינה כאשר לא ניתן להשיג יין.

[אך אם ניתן להשיג יין אפילו ביוקר, לא יבדיל על חמר מדינה (שמירת שבת כהלכתה, שם, סעיף ב: "כל שניתן להשיג יין בעיר, יבדיל עליו, ולא על משקה אחר, גם אם יצטרך לשלם בעבור היין ביוקר")].

כמו כן, נוהגים להבדיל על חמר מדינה במוצאי שבת של תשעת הימים כדי להימנע משתיית יין (אמנם, כאשר יש קטן שניתן לתת לו לשתות יין, נחלקו המנהגים והדעות האם עדיף לעשות כך, או שעדיף שישתה בעצמו חמר מדינה, וכידוע יש נוהגים כך ויש נוהגים כך. השמירת שבת כהלכתה למשל סבור שעדיפה האפשרות של לתת יין לקטן). והרחבנו בעניין זה במקום אחר (ר' למשל כאן; וכן ר' כאן, בהערת שוליים 17)

לכאורה, יש מצב נוסף שבו מבדילים על חמר מדינה, והוא כאשר חמר מדינה חביב עליו יותר מן היין; המקור הידוע לכך הוא בדברי הרמ"א בסימן רצו סעיף ב, הכותב שבמוצאי פסח, משום חביבות השכר (שהיה אסור כל הפסח משום חמץ וכעת הוא מותר), נהגו להבדיל על שכר ("ונהגו להבדיל במוצאי פסח על שכר ולא על יין משום דחביב עליו"). מאידך יש שהתלבטו בכך, כי אולי דברי הרמ"א אמורים דווקא במוצאי פסח שאז חביבות השכר היא חביבות כללית, ואין להקיש מכאן לכל מקרה פרטי. למעשה, בספר שמירת שבת כהלכתה נוטה המחבר שמי שעושה כך ומבדיל על חמר מדינה מחמת שהוא חביב עליו יותר, יש לו על מה לסמוך [שם בסעיף ח' כותב השמירת שבת: "רבים נוהגים להבדיל על בירה אף לכתחילה, אם שהיין קשה להם לשתיה ואם שהבירה חביבה עליהם, ויש להם על מי לסמוך, ובלבד שהבירה תהיה במקומם בגדר חמר מדינה". וכן בסעיף ג' הוא כותב בסתמא שניתן להבדיל על חמר מדינה כאשר "אין לו יין להבדיל עליו או שמשקה אחר חביב עליו מן היין". בהערת השוליים על כך (אות ו') הוא מציין שהגרש"ז אויערבך התלבט כפי שהבאנו לעיל, האם באמת ניתן להביא ראיה מדברי הרמ"א לגבי שכר בפסח].

לגבי קידוש:

לשאלה מתי ניתן לקדש על חמר מדינה, נתייחס בעז"ה בתשובה נפרדת.