בלילה:
א) מתפללים ערבית כרגיל ואומרים בשמונה עשרה "על הניסים", ולאחר שמונה עשרה אומרים קדיש שלם ("קדיש תתקבל").
ב) לאחר הקדיש השלם- קריאת מגילה.
ג) לאחר קריאת המגילה אומרים "ואתה קדוש" (עיין טעמים לכך בקיצור שולחן ערוך, קמא, ד, וכן בערוך השולחן בסימן תרצ"ג). [אם חל פורים במוצ"ש, אומרים גם "ויהי נועם" לפני ואתה קדוש].
ד) אחרי "ואתה קדוש" אומרים שוב קדיש שלם, אך הפעם בלי "תתקבל".
[למניעת טעות- אין הכוונה לחצי קדיש, אלא לקדיש שלם ממש, רק שמשמיטים את הפסקה "תתקבל צלותהון ובעותהון דכל בית ישראל וכו'", כי פיסקה זו היא בקשה שתתקבל תפילת שמונה עשרה שהתפללנו, ומכיוון שכבר אמרנו פסקה זו בקדיש שלאחר שמונה עשרה, אין חוזרים עליה שוב. ואמנם המשנה ברורה מביא גם את דעת האליה רבה, שלפיה כן אומרים שוב תתקבל, אך אין המנהג כן].
בבוקר:
א) מתפללים שחרית עד סיום שמונה עשרה (בשמונה עשרה- על הנסים וכו') ולאחר שמונה עשרה אומרים חצי קדיש ומוציאים ספר תורה (אין אומרים א-ל ארך אפים בהוצאת ס"ת, אין אומרים תחנון ואין אומרים הלל).
ג) לאחר הקריאה אומרים שוב חצי קדיש, וקוראים את המגילה.
ד) אומרים אשרי ובא לציון (אין אומרים למנצח).
ה) רק אחרי אשרי ובא לציון, אומרים קדיש שלם, עם "תתקבל".